פיצוץ הרכבת הצבאית הבריטית ברחובות

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הודעת לח"י על ההתקפה

הפיצוץ ברכבת הצבאית הבריטית נערך על ידי מחתרת לח"י ב-29 בפברואר 1948, בחלקה הראשון של מלחמת העצמאות. מוקשים שהונחו על מסילת הרכבת המנדטורית ליד רחובות פגעו בקרונות ובהם חיילים בריטים. בפיצוץ נהרגו 28 חיילים ונפצעו 32.

רקע

שבוע לפני הפיצוץ, ב-22 בפברואר 1948, אירע הפיגוע ברחוב בן יהודה בירושלים, בו נרצחו 58 אנשים ונפצעו 38. מכוניות התופת שגרמו לפיגוע הובאו למקום על ידי חיילים בריטים שערקו מן הצבא. כנקמה על הפיגוע, יצאו אנשי הלח"י לפעולה.

הפיצוץ

המיקוש נעשה במסילה כחצי קילומטר צפונית לתחנת רחובות, בקרבת מכון איילון. ארבעה מוקשים הונחו על המסילה, שהייתה ממוקמת באתר זה על גבי סוללה שגובהה כשישה מטרים. כבלי חשמל להפעלה נמשכו מהם אל תוך פרדס סמוך. שלושה מהמוקשים התפוצצו בשעה 08:40 בבוקר, בעת שרכבת צבאית שבאה ממצרים עברה במקום. ברכבת היו עשרה קרונות עץ והיא נשאה 110 חיילים. שני קרונות נוסעים נהרסו לגמרי ועוד שניים ניזוקו. הדף הפיצוצים העיף עשרות חיילים מהקרונות לשני צידי המסילה. 20 חיילים נהרגו במקום ואחרים מתו מפצעיהם בהמשך. הקטר ומספר קרונות ברכבת לפני אלו שנפגעו הוסיפו לנסוע עוד כחצי קילומטר על המסילה לפני שנעצרו.

הטיפול בנפגעים לא היה מסודר. החיילים שלא נפגעו אספו את הנפגעים, כאשר גובה סוללת הרכבת במקום הקשה עליהם לפנותם. ניתוק חוטי הטלפון של הרכבת עקב הפיצוצים הקשה על החיילים להזעיק עזרה. ראשונה הגיעה למקום קבוצת צופים מרחובות. הבריטים חשדו בהם בתחילה שהם תוקפים וירו לעברם, אך בהמשך קיבלו את עזרתם. לאחר מכן בא למקום אמבולנס של מגן דוד אדום מרחובות. כעבור שעה וחצי מהפיצוץ באו למקום אמבולנסים של הצבא הבריטי. בשעה 10:30 הסתיים פינוי הפצועים (על פי העיתון "דבר" - ב-12:30). בבדיקת המסילה נמצא המוקש הרביעי שלא התפוצץ, אשר הכיל כ-45 קילוגרם של חומר נפץ מסוג אמונל.

לאחר הפיצוץ

לח"י פרסם בו ביום הודעה בכתב, שבה נטל אחריות להתקפה וטען כי נעשה בה גם שימוש בנשק אוטומטי. בכרוז צוין שההתקפה נערכה במלאת שבעה לפיגוע ברחוב בן יהודה בירושלים, שנהרגו בו 58 בני אדם (אותה התקפה בוצעה על ידי עריקים מהצבא הבריטי). הכרוז הדגיש כי בפעולה נגד הרכבת לא נפגעו אזרחים וכי החיילים שנפגעו הוסעו ממצרים לארץ ישראל ולא להפך, למרות ההחלטה על פינוי הבריטים מהארץ.

בישיבת מועצת העיר של תל אביב הביע ממלא מקום ראש העיר אליעזר פרלסון זעזוע מהפגיעה ברכבת, והוסיף כי "מבצעי הפשע המתועב הזה מהווים סכנה למלחמת היישוב ומכתימים את שמו של העם היהודי בעולם."[1].

בנקמה על הפגיעה ברכבת נכנסו באותו יום חיילים בריטים לבית החרושת "היוצק" שליד מקווה ישראל ביחד עם אזרחים ערבים ואנשי חיל הספר העבר-ירדני. הם פרקו את 23 פועליו והמגינים שהיו במקום מנשקם. לאחר רדת החשיכה הסתלקו הבריטים מהמקום. היהודים ניסו לסגת מבית החרושת למקווה ישראל, אך עשרה מהם נתפסו על ידי הערבים ונרצחו.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0