השוד בבנק אפ"ק
השוד בבנק אפ"ק הוא כינוי לפעולה של מחתרת הלח"י בתקופתה המוקדמת, בעת שנקראה עדיין "אצ"ל בישראל". הפעולה התקיימה ב-16 בספטמבר 1940, ובמסגרתה שדדו אנשי הלח"י, לאור היום, סכום כסף רב בבנק אנגלו-פלשתינה (כיום בנק לאומי לישראל), בסניף הבנק ברחוב בן יהודה בתל אביב. השוד היה הראשון משלושה מעשי שוד מרכזיים שביצע ארגון הלח"י.
תיאור השוד
השוד בבנק אפ"ק היה הפעולה הראשונה של הלח"י, לאחר שהתפלג מהאצ"ל באוגוסט 1940. בשעה 12.25 בצהרי היום, נעצרה על יד סניף הבנק מכונית שחורה וממנה יצאו חמישה אנשי לח"י חמושים ורעולי פנים ונכנסו לבנק. בה בעת נזרקו מגגות הבתים שלושה מטעני נפץ בסמוך לבנק, כפעולת הסחה, על מנת לעורר רושם של הפצצה אווירית. היה זה שבוע ימים לאחר הפצצת חיל האוויר האיטלקי על תל אביב, שארעה ב 9 באוגוסט 1940, בה נהרגו כ-130 איש ונגרמו נזקים לבניינים ולרכוש. בהישמע קולות ההפצצה המדומה נמלטו האנשים במרכז וצפון תל אביב למקלטים ואף סביבת הבנק התרוקנה מאנשים.
בהיכנסם לבנק היו פניהם של השודדים עטויים במסכות. בראשם עמד, כפי שיתברר לימים, יהושע זטלר. הם כיוונו אקדחים שלופים לעבר ארבעת פקידי הבנק שישבו מעבר לדלפק, ופקדו עליהם לפנות לכיוון הקיר שאם לא כן יקבלו "כדור בבטן". הקופאי שלף אקדח אך השודדים אילצו אותו באיומים לחדול מכל התנגדות. השודדים ירו לעבר הקופה, חדרו אל תא הקופה והוציאו מן הקופה סכום של 4,406 וחצי לירות ארץ ישראליות, שהיה סכום עתק באותם הימים.
מנהל הסניף הצליח להימלט מן הפתח האחורי וניסה להזעיק עזרה, אך הרחוב היה ריק מאחר שהתושבים ישבו במקלטים. השודדים נחפזו לצאת מן הבנק והניחו ליד הדלת חבילה עטופה, בהודיעם לפקידי הבנק כי זו פצצה ואם יתקרבו לדלת היא תתפוצץ. הפקידים יצאו מן הדלת האחורית, אך השודדים כבר הסתלקו.
מונית שעמדה בקרן הרחובות - בן יהודה וגורדון דלקה אחרי מכונית השודדים. השודדים ירו לעברם. המכונית ובה הנהג וחמשת השודדים המשיכה במנוסה. למרדף הצטרפו בינתיים גם שוטרים בריטים. בדרכה פגעה המכונית בעגלת נפט, מסוג עגלות המטען שבהן היה נהוג למכור באותה עת נפט לבתי התושבים. העגלה נשברה אך המכונית לא עצרה. ברחוב החשמונאים האטה המכונית את מהירותה ואחד המשתתפים (יעקב אליאב) ובידו התיק עם הכסף קפץ ממנה. הוא קפץ במהירות על אחורי אופנוע, שהמתין ונהג האופנוע זינק ממקומו. תוך כדי כך נשמטו מן התיק מספר שטרי כסף בסכום כולל של למעלה מ-40 לירות, שנאספו על ידי העוברים והשבים. מכונית השודדים הגיע לרחוב המגיד וננטשה על ידי השודדים. נתברר כי נגנבה יום קודם לכן מתושב תל אביב.
בסמוך למקום המנוסה נמצא אקדח ובמכונית נמצאו מספר כדורים. השודדים לא נתפסו, אך המשטרה הצליחה לזהות את האופנוע כשייך ליהושע זטלר. יהושע זטלר נתפס על ידי הבריטים ב-2 בדצמבר 1941 ונדון ל-16 שנות מאסר, והיה בין האסירים שנמלטו מכלא עכו במהלך הפריצה לכלא עכו ב-4 במאי 1947. זטלר נודע לימים כאיש לח"י, אשר היה המתכנן והמפקד על רצח הרוזן פולקה ברנדוט על ידי הלח"י בירושלים בימי מלחמת העצמאות.
בעקבות השוד
לאחר שוד זה בוצעו עוד שני מעשי שוד מרכזיים על ידי הארגון.
השוד השני: "הבנק הערבי" בירושלים
בקיץ 1941 אזלו כספי השוד בבנק אפ"ק. חלקם הוצאו לקיום מנגנון הלח"י וחלקם לאימונים ולמבצעים. הלח"י החליט על ביצוע שוד נוסף. היעד היה "הבנק הערבי" בירושלים. ב-15 ביולי 1941, בשעה 1:00 אחר חצות הופיעה חוליה של חמישה אנשי הלח"י בביתו של מנהל הבנק, שנים מהם מחופשים לשוטרים בריטיים, כשאחד מהם עונד דרגות של קצין. הם הציגו למנהל מסמך שנחזה להיות צו חיפוש אחר זהב ומטבע זר. בנו של המנהל יצא עמם אל הבנק, אולם נתברר כי כדי לפתוח את הקופה היה צורך בשני מפתחות, שרק אחד מהם היה בידי המנהל, והשני נמצא בידי גזבר הבנק שהתגורר באחד הכפרים הערבים בסביבות ירושלים. בעוד כמה מאנשי החוליה יצאו להביא את הגזבר, הגיעה למקום חוליית שוטרים בריטים, שהוזעקה על ידי שומר שנמצא בקרבת מקום, ושמה מצור על הבנק. ארבעה מאנשי החוליה הצליחו להימלט בשני כלי רכב, תוך חלופי יריות. מפקדם אליה קשאק, זה שענד את דרגות הקצין, שנשאר בתוך הבנק, נתפס ונדון ל-15 שנות מאסר.
השוד השלישי: השוד ברחוב הרצל (1942)
לא חלף זמן רב ואנשי הלח"י ניסו כוחם בשוד נוסף. התכנון היה לבצע שוד במרכז תל אביב. ב-9 בינואר 1942 התנפלו שני אנשי לח"י על פקיד המשביר המרכזי, בשעה שיצא מסניף בנק הפועלים ברחוב הרצל בתל אביב, חטפו מידיו תיק עם ובו 1,000 לירות וניסו להימלט. הקהל שהיה במקום פתח במרדף אחרי השודדים. אחד מהם, שנמלט לסמטאות נוה צדק, נתפס על ידי שוטרים בריטים. השני נמלט אל תוך המחסן של קולנוע עדן. שנים מן הרודפים היהודים קראו אליו לצאת והוא ירה עליהם והרגם, ונמלט לסמטאות, אך נתפס על ידי הרודפים כשאזלה לו התחמושת. השניים הועמדו לדין. האחד נדון ל-14 שנות מאסר ועל השני הוטל עונש מוות, אך עונשו הומר אחר כך למאסר עולם.
ראו גם
לקריאה נוספת
- לוחם חירות ירושלים - זכרונותיו של יהושע זטלר. הוצאת פורת, 2007. עמ'84 - 85.
- יעקב אליאב: מבוקש, הוצאת ספריית מעריב, עמ' 172 - 178, 1983
קישורים חיצוניים
התנפלות שודדים על סניף א.פ.ק. בתל אביב, דבר, 17 בספטמבר 1940, המשך
