כפר מרמורק
 | |
| מראה כללי של כפר מרמורק, 1933 | |
| מידע | |
|---|---|
_AND_HIS_PUPILS_IN_THE_HEDER_AT_KFAR_MARMOREK._%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%91%22%D7%97%D7%93%D7%A8%22_%D7%91%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%9E%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%A7.D841-015.jpg)
שכונת מרמורק, לשעבר כפר מרמורק, היא שכונה בעיר רחובות שהייתה מאוכלסת ברובה על ידי עולים מתימן. השכונה הוקמה בשנת 1929 כמושב העובדים הראשון של עולי תימן בישראל.
היסטוריה
בשנת 1926 נרכש שטח של 1100 דונם מאדמת זרנוגה על ידי קק"ל[1] בעזרת תרומה של ד"ר אלכסנדר מרמורק שעל שמו נקראה השכונה.
היישוב הוקם על ידי "תימני כנרת", עולים מתימן ממחוז שרעב, שחיו תחילה בחוות כנרת אך אולצו לעזוב אותה עקב התנכלות חברי קבוצת כנרת.[2][3] הם התיישבו בכפר מרמורק, ואליהם הצטרפו תושבים משכונת שעריים הקרובה. אלה הצטרפו רק לאחר שהמשפחות מכנרת התיישבו במקום. תימני כנרת עברו רק לאחר שמחלקת ההתיישבות השלימה את בניית עשרת הבתים הראשונים.[4] לאחר התיישבות המשפחות משעריים ומכנרת היו בשנת 1931 במקום עשר משפחות מכנרת וכ־35 משפחות משעריים. הכפר תואר באוגוסט 1931[5]:
- "כפר גדול הולך ונבנה, כפר מרמורק; דרומה למושבה רחובות מתנחלות כששים משפחות תימניות; עשרה בתים נבנו מכבר, לבתים נספחו רפתים ועתה עומדים גם להקים לולים; באר חפרה הקק"ל, וברכה — כמגדל ענקי, מרים ראש ונשקף למרחקים; עוד שלשים ושלשה בית הולכים ונבנים על ידי נדיבי עם, ועוד היד נטויה לבנות כהנה וכהנה. כאן מתיישבים תימנים, שלא התאקלמו בסביבת כנרת ודגניה, וכאן יתיישבו תימנים שכבר צר להם המקום בשכונתם, ב"שערים" על יד רחובות. שכונה זו נהפכה לנקודה עומדת ברשות עצמה, עם בתים נהדרים כבתי המושבה האם, רחובות, עם הספקת מים מיוחדת, בתי חינוך ובתי תפילה, וועדים וכו'. ... בכפר הזה הם מקבלים בית, רפת, לול, פרדס קטן, אדמה לגידול חציר לפרה ומגרש לגידול ירקות ויתר צמחי שלחין. השטח שכל אחד מקבל אינו גדול, רק עשרה דונמים, אבל רוב התימנים נתחבבו על פרדסני רחובות ובחפץ לב הם מתקבלים לעבודה ולכן יספיק למחיתם גם המשק הזעיר הזה של עשרה דונמים. ואם תאיר להם ההצלחה פנים, יספיק השטח הזה גם לשחררם מהצורך לעבוד אצל אחרים, כי גם עשרה דונמים בעבודה עצמית ובחריצות והבנה יכולים לכלכל משפחה בלחם לאכול ובבגד ללבוש."
בשנת 1934 הגיעו ליישוב עוד כ־70 משפחות של עולים משרעב. לעולים החדשים נמכרו בין דונם לחצי דונם לכל משפחה למטרת בניית בית.
ביישוב התפתח ענף הפרדסים עד ימי המאורעות ומלחמת העולם השנייה שגרמו להפסקה ארוכה בייצוא פרי ההדר לחו"ל כתוצאה מסגירת שערי ארץ ישראל.
בשנת 1939 הגיע גל עלייה נוסף משרעב, ובעקבות מצוקת הדיור בשעריים, המתיישבים במרמורק 'בני שעריים', מכרו חלקים מנחלתם למתיישבים חדשים בכפר מרמורק ולא ניצלו את הקרקע לחקלאות. תופעה זו גרמה להעלמות הגידולים החקלאיים בשכונה.[6] בנוסף, במקום פרדסים הוקמו מחנות עבודה בשביל העולים, בתהליך שנמשך עד לשנת 1949. אז נעלם כליל הצביון החקלאי של היישוב והוא הפך ליישוב עירוני.
בינואר 1949 החליטה מועצת עיריית רחובות על הכללת השכונה בעיר רחובות[7] והמהלך אושר סופית על ידי משרד הפנים בספטמבר 1949.[8]
הרב ישי שרעבי, מגדולי רבני תימן שימש כרב השכונה למשך כ-40 שנה, לאחר פטירתו (ו' שבט תשע"ב), הוכתר בנו הרב פנחס שרעבי לרב השכונה.
לשכונה יש קבוצת כדורגל בשם הפועל מרמורק אשר משחקת בליגה א' (דרום).
אתרים בשכונה
במרכז השכונה כיכר הקרויה על שמו של רבי שלום שבזי, ובכיכר בית כנסת תימני גדול, הנקרא גם הוא בשם שבזי.
הרחוב הראשי של השכונה "הרב דוד ישראל" קרוי על שם מקים הכפר, הרב דוד בן ישראל צאירי (מרגלית), וכן גם הוקם על ידי בני משפחתו בית כנסת על שמו "מגן דוד" באותו רחוב.
קישורים חיצוניים
- דינה גרייצר, בין בדלנות להשתלבות - התיישבות יוצאי תימן בכפר מרמורק, קתדרה 14, ינואר 1980
הערות שוליים
- ^ תשובת הקרן הקיימת לה' א' טביב, הארץ, 22 ביולי 1929
- ^ יהודה ניני "ההיית או חלמתי חלום", תימני כנרת - פרשת התיישבותם ועקירתם 1912 - 1930. מהדורה שנייה בעריכת ד"ר דני בר מעוז, רחובות תשפ"ב 2022. עמ' 254 - 283.
- ^ זאב צחור, אז התימנים, היום הבדווים, באתר הארץ, 19 במאי 2001
- ^ ראה שם עמ' 268
- ^ מלך זגורודסקי, הנצנים, העולם, 25 באוגוסט 1931
- ^ על כך ראה בהרחבה במאמרה של ד"ר דינה גרייצר, בקישורית המצורפת.
- ^ רחובות מרחיבה גבולותיה, הצופה, 13 בינואר 1949
- ^ הורחב שטח שיפוטה של רחובות, הצופה, 30 בספטמבר 1949
40065258כפר מרמורק