אליהו חכים

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אליהו חכים
Eliyahu Hakim.jpg
תאריך לידה 2 בינואר 1925
מקום לידה ביירות, לבנון
עליה לישראל 1932
תאריך פטירה 22 במרץ 1945
סיבת המוות הוצא להורג
מקום פטירה קהיר
השתייכות לח"ילח"י  לח"י
אליהו חכים ואליהו בית צורי בתמונה ממשפטם
מכתבו האחרון של אליהו חכים, נכתב בבית הכלא בקהיר, מוצג במוזיאון הלח"י

אֵלִיָּהוּ חַכִּים (2 בינואר 1925 - 22 במרץ 1945), היה יהודי ממוצא לבנוני, לוחם לח"י ולוחם בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה. נתפס עם אליהו בית צורי בפעולת ההתנקשות בלורד מוין בקהיר, נידון למוות ונתלה. אחד משנים-עשר הרוגי מלכות (עולי הגרדום).

ביוגרפיה

אליהו חכים נולד בשנת 1925 בביירות לפולה ושמעון הכהן, ובגיל שבע עלה לארץ ישראל עם הוריו. גדל והתחנך בחיפה. למד בבית הספר היסודי "אליאנס" ובבית הספר הריאלי. הצטרף בנעוריו ללח"י. בעקבות רציחתו של יאיר, מפקד הלח"י, נפגעה פעילות הארגון, וחכים התנדב לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה ושירת במצרים. עם התאוששות הלח"י ערק חכים משירותו כדי להשתתף בפעולות לח"י. בין השאר השתתף בהתנקשות הכושלת בחיי הנציב העליון הרולד מקמייקל בשנת 1944.

יחד עם לוחם לח"י נוסף, אליהו בית צורי, השתתף חכים בהתנקשות בלורד מוין, השר לענייני המזרח התיכון בממשלת בריטניה, שמקום מושבו היה בקהיר. ב-6 בנובמבר 1944, שני המתנקשים ירו בלורד מוין בעת שהיה במכוניתו והרגוהו. הם נתפסו בעת שנמלטו באופניים ממקום ההתנקשות, הועמדו לדין בפני בית דין צבאי מצרי, נדונו לעונש מוות והוצאו להורג בקהיר ב-22 במרץ 1945 בעודם שרים את "התקווה".

חכים ובית צורי נקברו בבית העלמין היהודי בקהיר. ב-22 ביוני 1975, ביוזמתו של חבר הכנסת יצחק שמיר,[1] שהכיר את השניים ושלח אותם למשימה, הועלו גופותיהם של חכים ובית צורי לישראל במסגרת הסכם חילופי שבויים עם מצרים, והם נקברו בטקס צבאי בחלקת עולי הגרדום בהר הרצל.

על שמו נקראו רחובות באחדות מערי ישראל (ירושלים, באר שבע, תל אביב - יפו, חיפה וזכרון יעקב).

בתרבות

לכבודם של אליהו חכים ואליהו בית צורי נכתב השיר שני אליהו.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. חיים משגב, שיחות עם יצחק שמיר, ספרית פועלים, עמוד 41



שגיאת לואה ביחידה יחידה:בקרת_זהויות בשורה 352: attempt to index field 'wikibase' (a nil value).

סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0