יהושע זטלר
יהושע זֶטלֶר (15 ביולי 1917 – 20 במאי 2009) היה מקציני המבצעים של הלח"י.
ביוגרפיה
זטלר נולד בשנת 1917 במושבה כפר סבא, בנו של בן-ציון זטלר, איש העלייה השנייה, אחד מארבעת מתיישביה הראשונים. בגיל צעיר הצטרף ל"הגנה", לאחר מכן עבר לאצ"ל, ועם הפילוג עבר ללח"י. כינויו המחתרתי היה "מאיר".
זטלר השתתף בשוד בבנק אפ"ק כדי להשיג כסף ללח"י, ב-16 בספטמבר 1940. הפעולה הצליחה אבל המשטרה גילתה שהאופנוע ששימש למילוט היה של זטלר. ב-2 בדצמבר 1941 נתפס זטלר בדירה ברחוב נווה-שאנן בתל אביב, וב-6 בפברואר 1942 הוא נידון ל-15 שנות מאסר[1], שאותן החל לרצות בבית הכלא בירושלים. חברתו (ולימים אשתו) בלה ("פוצי") שכטר נעצרה בצו מנהלי ונשלחה למאסר בבית הסוהר לנשים בבית לחם, שבו הייתה כלואה ארבע שנים.[2] במהלך מאסרו נלכד ונרצח מפקד הלח"י אברהם שטרן (יאיר).
לאחר קטטה אלימה בין אסירים ערבים ויהודים שבה השתתף זטלר, הוחלט להעבירו לכלא עכו כעונש.
זטלר נמנה עם אנשי הלח"י שנמלטו מהכלא במהלך הפריצה לכלא עכו ב-4 במאי 1947, ולאחר שש שנות מאסר וניתוק שב לפעילות בלח"י. הוא כיהן כמפקדה השלישי של מחלקת הפעולות (החטיבה הלוחמת של מודיעין הלחי").[3]
עם החלטת האו"ם מ-29 בנובמבר 1947 על תוכנית החלוקה, שבה לא נכללה ירושלים במדינה העברית, עבר זטלר לירושלים והחל לארגן את חיילי הלח"י ככוח לוחם. לכל אורך המלחמה, הוא המפקד של כל לוחמי הלח"י בירושלים.
בפיקודו, השתתפו כוחות לח"י בכיבוש ליפתא, שייח באדר, דיר יאסין ובקרבות נוספים. ביום הכרזת המדינה, כוחותיו כבשו את מלון פאסט (מלון פנינת ירושלים, היום), מנזר נוטרדאם, ובניין הדואר הישן, כל המבנים היו צמודים לחומת העיר העתיקה של ירושלים, ומשם הם התכוונו לפרוץ לרובע היהודי, דרך הרובע הנוצרי, ולהסיר את המצור ממנו סבל כחצי שנה, ולהתכונן להתקפת הלגיון הירדני שעלה לעיר. היה הסכם תיאום רופף עם ההגנה והאצ"ל, וזטלר הפציר לנצל את השעה, אבל דוד שאלתיאל, מפקד ירושלים מטעם המדינה, טען שהרובע יוכל להחזיק מעמד, שכן השריון הירדני לא יוכל לפעול בעיר העתיקה. זטלר נאלץ להורות על נסיגה, תחת אש כבדה, מבניין נוטרדאם ומבניין הדואר, וכך הוחמצה ההזדמנות האחרונה למנוע את נפילת הרובע היהודי.
ב-17 בספטמבר 1948 נרצח בירושלים מתווך מטעם האו"ם, הרוזן פולקה ברנדוט. מבצעי הרצח לא נתפסו, ורק שנים לאחר מכן נטען שהיוזם, המתכנן והמפקד הישיר של הרצח היה יהושע זטלר ושאת הרצח עצמו ביצע יהושע כהן. על פי עדותו של זטלר, הוא מסר מיד למחרת יום הרצח דו"ח על ההתנקשות לידידו השר יצחק גרינבוים וזה העביר את המידע לראש הממשלה דוד בן-גוריון, שהורה לזטלר להימנע מכל פעילות עד אשר יוסדר הסכסוך הדיפלומטי עם שוודיה. ביומנו, ציין בן-גוריון את חלקו של זטלר בהתנקשות.
לאחר מלחמת העצמאות פתח זטלר תחנת דלק ומוסך ביפו וניתק עצמו מפעילות פוליטית וציבורית.
יהושע זטלר נפטר בשנת 2009, בגיל 92. נקבר בבית העלמין ירקון.[4]
אחיו הצעיר אפרים, פעיל לח"י כאחיו, נהרג כקצין צה"ל ב-1950.
ספר זיכרונותיו ויומנו מהכלא
- לוחם חרות ירושלים: זכרונותיו של יהושע זטלר; תחקיר וכתיבה: הדס רגב-ירקוני, עופר רגב, צור יגאל: פורת, תשס"ז 2007. (כולל יומנו של זטלר שנכתב בכלא בירושלים ומכתבים שלו ושל אשתו)
לקריאה נוספת
- עופר רגב, נסיך ירושלים: פרשת ההתנקשות ברוזן השוודי פולקה פון ברנדוט, ירושלים 1948, צור יגאל: פורת, תשס"ו 2006.
קישורים חיצוניים
- דוד תדהר (עורך), "יהושע זטלר", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יז (1968), עמ' 5099
- חיסלנו את ברנדוט: (שיחה עם יהושע זטלר), סביבות 31 (דצמבר 1993), 82–85, באתר סנונית
- אבישי רובינשטיין, לחירות ירושלים, באתר בשבע - ערוץ 7, 25 בדצמבר 2008 (ראיון)
- נדב שרגאי, נפטר מפקד הלח"י בירושלים יהושע זטלר, באתר הארץ, 21 במאי 2009
- אשר קשר, לוחם חירות ירושלים נפטר ביום ירושלים, באתר mynet ירושלים, 2912 במאי 2009
הערות שוליים
- ^ יהושע זטלר נידון ל-15 שנות מאסר, המשקיף, 6 בפברואר 1942
- ^
עופר אדרת, אחרי מות: סיפור אהבה במחתרת לח"י, באתר הארץ, 19 בינואר 2017
- ^ מחלקה ו' - מחלקת המודיעין של הלח"י, באתר המרכז למורשת המודיעין.
- ^ יהושע זטלר באתר חברה קדישא ת"א–יפו.
24692692יהושע זטלר