לאהור

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף להור)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לאהור
لهور
בית הנתיבות בנמל התעופה הבינלאומי אלמא איקבאל בלאהור
בית הנתיבות בנמל התעופה הבינלאומי אלמא איקבאל בלאהור
מדינה פקיסטןפקיסטן פקיסטן
מחוז פנג'אב (פקיסטן)פנג'אב (פקיסטן) פנג'אב
שטח 1,772 קמ"ר
גובה 217 מטרים
אוכלוסייה ‏
 ‑ במטרופולין 10,000,000 (2009)
קואורדינטות 31°36′00″N 74°18′50″E / 31.6°N 74.314°E / 31.6; 74.314
http://www.lahore.gov.pk

לאהור (באורדו: لاہور ; בפנג'אבי: لہور ) היא בירת פרובינציית פנג'אב בפקיסטן. היא העיר השנייה בגודלה בפקיסטן אחרי קראצ'י. על פי מפקד האוכלוסין שנערך ב־1998, מנתה אוכלוסייתה של לאהור 6,318,745 נפש. על פי אומדן ממשלתי מ-2006 מנתה האוכלוסייה כ-10 מיליון נפש. נתונים אלו מדרגים את לאהור כחמישית בגודלה בדרום אסיה וכעיר ה-26 בגודלה בעולם (במונחי כמות האוכלוסין).

העיר מאוכלסת ברובה במוסלמים כשהשפות העיקריות בה הן פנג'אבי, אורדו ואנגלית.

בתקופת השלטון הבריטי (עד 1947), הייתה לאהור העיר המרכזית בחבל ארץ זה. העיר היא מרכז מוסלמי מסורתי למן הקמת המאוזולאום לקדוש הסופי, עלי חוג'ווירי(אנ') ב-1077. העיר הפכה למרכז תיירותי, בשל המבנים המוגולים הרבים שבה. זו גם הסיבה לכך שהעיר מכונה לעיתים, "גן המוגולים". לאהור שימשה לאורך ההיסטוריה כבירתן של ממלכות רבות: הממלכה השאהית(אנ') במאה ה-11, השושלת הע'זנווית במאה ה-12, השושלת הע'ורית במאות ה-12 וה-13, האימפריה המוגולית במאה ה-16, האימפריה הסיקית(אנ') בתחילת המאה ה-19 וכבירת מחוז פנג'ב תחת השלטון הבריטי בהודו ממחצית המאה ה-19 ועד מחצית המאה ה-20. מבנים מוגולים כגון: מסגד באדשאהי, מצודת לאהור, גני שאלימאר, המאוזוליאומים של ג'הנגיר ונור ג'הן הם יעדים תיירותיים פופולריים בעיר. בלאהור גם בולטת המורשת הקולוניאלית הבריטית ובניינים רבים שנבנו בסגנון מוגולי-גותי, כגון: בית המשפט העליון בלאהור, בית הדואר המרכזי, מוזיאון לאהור ומבני עתיקים רבים באוניברסיטאות כולל אוניברסיטת פנג'ב. לאהור נחשבת על ידי רבים כלב התרבותי של פקיסטן מאחר שהיא משמשת כמרכז הפקיסטני העיקרי בתחומי האמנות והקולנוע וחלק גדול מהאינטליגנציה הפקיסטנית יושב בה.

היסטוריה

אגדה, המבוססת על מסורת שעברה בעל פה, מספרת כי לאהור, שנודעה בעבר בשם, לאוואפורי (בסנסקריט, העיר של לאווה), נוסדה על ידי הנסיך לאווה(אנ'), בנו של האל ראמה, בשעה שהעיר השכנה, קסור, נוסדה על ידי אחיו התאום קושה(אנ'). עד היום קיים במצודת לאהור מקדש לכבוד האל לאווה ששמו נהגה לעיתים גם לוה. לוה-אאר פירושו הוא המבצר של לוה.

נראה כי העיר לא הייתה בעלת חשיבות לפני המאה ה-1, כיוון שאינה נזכרת בתיאוריהם של הגאוגרפים סטרבון ופליניוס הזקן. האסטרונום והגאוגרף המצרי בן המאה ה-2, תלמי, מזכיר בספרו גאוגרפיה, עיר בשם לבוקלה הממוקמת על נתיב בין נהר האינדוס ובין פטליפוטרה (או פליבותרה, מזוהה עם העיר פטנה). היא תוארה כמי שנמצאת בין הנהרות ששמותיהם העתיקים מזוהים עם נהרות ג'הלום, צ'נאב וראווי. יש הסבורים כי הכוונה היא ללאהור הקדומה, שכן יש המזהים את אמיטקוס, עיר סמוכה בכתבי תלמי, באתר המרוחק כ-40 קילומטר מלאהור.[1]

המסמך האותנטי הקדום ביותר בו מוזכרת לאהור הוא החודוד אי-עלאם (בפרסית: מחוזות העולם), חיבור משנת 982 שבו מתאר המחבר האלמוני את לאהור כעיר קטנה ובה מקדשים מרשימים, שווקים גדולים ומטעי פרי נרחבים. אזורי המגורים נמצאים, על פי אותו מקור, סביב שניים מהשווקים והם מוקפים בחומת בוץ המאחדת את שני האזורים.[2] עם זאת, חלק מהפקיסטנים טוענים ומאמינים כי לאהור היא בת 4,000 שנים.[3]

ב-1021, לאחר שהטיל מצור על העיר וכבש אותה, מינה מחמוד מע'זנה את מאליק איאז כיורש העצר שלו וקבע את לאהור כעיר המרכזית בחלק ההודי של הממלכה הע'זנווית. איאז היה שליטה המוסלמי הראשון של העיר ובנה ויישב אותה מחדש לאחר הנזק וההרג הרב שנגרמו בעת כיבוש העיר. בשנים 1037–1040 הוא בנה באתר הנוכחי של מצודת לאהור מבצר על יסודות מבצר ישן שנהרס בלחימה. תחת שלטונו הפכה לאהור למרכז חינוכי ואקדמי ונודעה בשירה שצמחה בה.[4] סביב 1163, עם נפילת בירת השושלת, ע'זנה, בידי השושלת הע'ורית הפכה לאהור לבירת הממלכה הע'זנווית.[5]

לאחר נפילת השושלת הע'זנווית ב-1187, הפכה לאהור לחלק מסולטנות דלהי ונשלטה במשך מעל 300 שנה על ידי שושלות שונות שהיו כפופות לסולטנות. במשך שנים אלו נכבשה מספר פעמים על ידי האימפריה המונגולית (במאה ה-13) ומאוחר יותר אף על ידי האימפריה הטימורית (ב-1398).[6]

ב-1524 החל שלטון האימפריה המוגולית בלאהור, אולם בין השנים 1540–1555 שלט באזור השליט האפגני שיר שאה. תקופת שלטון המוגולים, שנמשכה כ-200 שנה, נחשבת כתור הזהב של העיר. בתקופה זו נבנו בעיר מבנים וגנים מפוארים שחלקם שרדו ומפארים את נוף העיר עד היום. הקיסר המוגולי שהחל בקידומה המשמעותי של העיר היה אכבר שהעביר את בירתו ב-1585 מפטהפור סיקרי ללאהור. הוא מיקם בה את מפקדתו בזמן מסעות המלחמה שערך לקשמיר, סינד וקנדהאר בשנים 1584–1598 והרחיב וחיזק באופן משמעותי את מצודת לאהור. בשנות שלטונו של אורנגזב החלה דעיכתה של העיר וזאת על אף שאורנגזב המשיך במפעלי הבניה של קודמיו. נוסע מערבי שביקר בעיר ב-1665 מתאר שטחים נרחבים ובהם הריסות.[6]

במהלך המאה ה-17 נחלש כוחה של האימפריה המוגולית והיא סבלה מפשיטות של כוחות שכנים, בייחוד מצד הסיקים. הכאוס הגיע לשיא בשנים 1745–1756 בהן משלו בעיר תשעה מושלים שונים. ב-1761 כבש השליט האפגני, אחמד שאה דוראני את לאהור בעת שכבש את קשמיר ואת פנג'אב. המאבק בין השושלת הדוראנית ובין הסיקים נמשך עד 1801 בה התאחדו הסיקים סביב מנהיגותו של רנג'יט סינג וכבשו את פנג'אב ואת לאהור שהפכה לבירתם (במשותף עם אמריטסר). שלטון הממלכה הסיקית, שהשתרעה על רוב אגן הניקוז של האינדוס, התרופף עם מותו של סינג ב-1839, אולם רק עשר שנים מאוחר יותר, ב-1849 כבשו הבריטים את פנג'אב ואת לאהור.

תחת השלטון הבריטי עברה לאהור תנופת פיתוח והוקמו בה מוסדות רבים. מתכננם של רבים ממוסדות אלו היה גנגה רם, מהנדס אזרחי הודי. הסגנון בו נבנו חלק גדול מהמבנים היה ערוב של אדריכלות קולוניאלית עם אדריכלות מוגולית, אדריכלות גותית ואדריכלות ויקטוריאנית. ב-1861 חוברה לאהור למסילת הברזל שהגיעה מאמריטסר.

בזמן המאבק לשחרור הודו מהשלטון הבריטי מילאה לאהור תפקיד מפתח. בליל 31 בדצמבר 1929 נערך בה כינוס של הקונגרס הלאומי ההודי ובו הקריא נשיא הקונגרס, ג'ווהרלל נהרו, את הצהרת העצמאות של הודו וזו אושרה. באירוע זה אף הונף לראשונה דגל הודו. ב-1940 נערך בלאהור כינוס של הליגה המוסלמית שבו עלתה לראשונה הדרישה הפומבית לחלוקת הודו ולהקמת פקיסטן; המוסלמים ההודים בהנהגת מוחמד עלי ג'ינה דרשו לעצמם מדינה נפרדת מהודו במה שנקרא "הצהרת פקיסטן" או "הצהרת לאהור". הסיקים קיוו למדינה סיקית שתשתרע על רוב שטח פנג'אב אך תקוותם נכזבה ופנג'אב חולקה בין הודו ובין פקיסטן כשהגבול עובר בין אמריטסר ובין לאהור.

מיד לאחר שפקיסטן זכתה לעצמאות באוקטובר 1947 פרצו בעיר מהומות אלימות קשות בין המוסלמים, ההינדים והסיקים. במהומות אלו נהרגו רבים ונגרמו נזקים לאתרים היסטוריים כמו מצודת לאהור ומסגד באשאהי. אירועים אלו הביאו לחילופי אוכלוסייה בהיקף נרחב; רוב ההינדים וחלק גדול מהסיקים עברו להודו ובמקומם הגיעו מוסלמים שעזבו את הודו.

במשך המאה ה-20 גדלה אוכלוסייתה של לאהור בצורה ניכרת. ב-1901 היא מנתה פחות מ-250,000 נפש וב-1971 נאמדה ב-1,985,000 נפש (נתון זה כולל את מחוז מאריאם מיר (Maryam Mir).[7] לאחר שקיבלה סיוע מהאו"ם הצליחה פקיסטן לשקם את העיר שהייתה בתחילה בירת מחוז מערב פקיסטן ומ-1970 בירת מחוז פנג'אב הפקיסטני. ב-1965 במלחמת הודו-פקיסטן פלשו ההודים לשטח פקיסטן בחזית שממזרח ללאהור והגיעו עד סמוך לשדה התעופה הבינלאומי של לאהור, שם נהדפו על ידי צבא פקיסטן.

המאבק עם הטליבאן

כחלק מהעימות בין שלטונות פקיסטן ובין קבוצות המזוהות עם הטליבאן, אירעו בלאהור מספר פיגועי טרור גדולים שרובם בוצעו על ידי קבוצות המזוהות עם הטליבאן.

  • ב-10 בינואר 2008, נהרגו 22 איש (רובם שוטרים) בפיצוץ של מחבל מתאבד.[8]
  • ב-9 במרץ 2009, הותקפה נבחרת הקריקט של סרי לנקה על ידי 12 חמושים בפיגוע שבוצע, ככל הנראה, על ידי נמרי השחרור של טאמיל אילם, ארגון טרור טמילי הפועל בסרי לנקה. בפיגוע נהרגו 2 אזרחים ו-6 שוטרים.[9]
  • ב-30 במרץ 2009, הותקף בית ספר לשוטרים על ידי 12 חמושים; בפיגוע זה נהרגו אזרח ו-7 שוטרים (ו-8 מהחמושים).
  • ב-26 במאי 2009, נהרגו 35 איש בפיצוץ מכונית תופת בעיר.
  • ב-12 ביוני 2009, פוצץ עצמו מחבל מתאבד ליד המנהיג הסוני המתון, סרפראז אחמד נעימי (אנ') והביא למותו ולמות ארבעה אזרחים נוספים.
  • ב-15 באוקטובר 2009, הותקפו שלושה אתרים ברחבי לאהור על ידי קבוצות חמושים שאף לקחו בני ערובה. בהתקפות אלו נהרגו 38 איש.
  • ב-7 בדצמבר 2009, התפוצצו שתי מכוניות תופת באזור הומה אדם באיקבל טאון. לפחות 54 איש נהרגו בפיגועים אלו.
  • ב-8 וב-12 במרץ 2010 בוצעו שני פיגועים של מחבלים מתאבדים בהם נהרגו לפחות 72 איש.
  • ב-28 במאי 2010, הותקפו שני מסגדים אחמדיים בשתי שכונות שונות על ידי שתי קבוצות חמושים שכללו גם מחבלים מתאבדים. בהתקפות אלו נהרגו 86 איש.
  • ב-1 ביולי 2010, פוצצו עצמם שני מחבלים מתאבדים בקומפלקס של דטה דרבור -מקדש סופי ומאוזולאום עתיק. בהתקפה נהרגו 50 איש.
  • ב-1 בספטמבר 2010, פוצצו עצמם שלושה מחבלים מתאבדים בשלוש נקודות סמוכות בקרב התקהלויות של חוגגים שיעיים. 38 איש נהרגו בפיגועים.
  • ב-27 במרץ 2016 התפוצץ מחבל מתאבד בפארק שהיה עמוס נוצרים לרגל חופשת חג הפסחא. ג'מאעת אל-אחראר, ארגון המזוהה עם הטליבאן, קיבל אחריות לפיגוע והודיע שהוא כוון לפגוע בנוצרים, כדי להעביר מסר לראש הממשלה נוואז שריף.[10] בפיגוע נהרגו לפחות 72 איש ונפצעו למעלה מ-300.[11]

גאוגרפיה ואקלים

לאהור שוכנת על גדתו הדרומית של נהר הראווי, אחד מיובליו הגדולים של האינדוס. היא גובלת בצפון ובמערב במחוז שיח'ופורה, עוד במערב היא גובלת במחוז ננקאנה שאהיב ובדרום היא גובלת במחוז קסור. במזרח היא גובלת במדינת פנג'אב שבהודו. האקלים באזור העיר הוא אקלים צחיח למחצה (BSh בשיטת קפן). הוא מתאפיין בקיץ ארוך חם וגשום ובחורף יבש ובעל טמפרטורות נוחות ובתופעות האקלימיות של מונסון וסופות אבק. בחודשים מאי, יוני ויולי מגיעה הטמפרטורה לשיאה והחום מגיע למעל 40° צלזיוס. החל מסוף יוני ובחודשים יולי ואוגוסט חלה עונת המונסונים בה יורדים גשמים כבדים בכל פרובינציית פנג'אב. הטמפרטורה הגבוהה ביותר בצל שנמדדה בלאהור עומדת על 48.3° והיא נמדדה בחודש יוני ב-1921 וב-2007. הטמפרטורה הנמוכה ביותר שנמדדה בעיר היא 1.1°- שנמדדה בינואר 1967. כמות המשקעים הגדולה ביותר במשך 24 שעות היא 221 מילימטר שנמדדו ב-1 באוגוסט 2010 (באירוע שהביא גם לשיטפונות עזים בצפון פקיסטן).


אקלים בלאהור
חודש ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר שנה
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) 19.8 22.0 27.1 33.9 38.6 40.4 36.1 35.0 35.0 32.9 27.4 21.6
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) 5.9 8.9 14.0 19.6 23.7 27.4 26.9 26.4 24.4 18.2 11.6 6.8
משקעים ממוצעים (מ"מ) 23.0 28.6 41.2 19.7 22.4 36.3 202.1 163.9 61.1 12.4 4.2 13.9 628.8
מקור: [12]

מנהל עירוני

בעקבות הרפורמה במבנה המנהלי של פקיסטן, שיצאה אל הפועל ב-2001, נקבע כי לאהור מסווגת כמחוז-עיר והיא חולקה ל-9 ערים מנהליות או רבעים. כל רובע כולל מספר מועצות.

רשימת הרבעים:

  1. ראווי - החלק הצפוני של העיר הגובל בנהר ראווי.
  2. שאלימאר - אחד מחלקי העיר העתיקים. נמצא בחלקה הצפוני של לאהור. נקרא על שם גני שאלימאר המצויים בשטחו.
  3. ואהגה - בחלקה המזרחי של העיר. גובל בגבול הבינלאומי ההודי.
  4. רובע עזיז בהאתי - במזרח העיר, בין הבסיס צבאי של לאהור ובין רובע ואהגה.
  5. דאתא גונג' בח'ש - אחד מחלקי העיר העתיקים. במרכז חלקה הצפוני של העיר. כולל בתוכו מונומנטים עתיקים רבים; ביניהם: העיר העתיקה מוקפת החומה ובה מצודת לאהור.
  6. גוּלבַּרְג - בולט כמרכז עסקי ותרבותי בלאהור. נמצא במרכז העיר.
  7. סמאנאבאד - פיתוחו העיקרי היה בשנות ה-60 וה-70. נמצא בחלקה הצפוני של לאהור.
  8. איקבאל - רובע שהחל להתפתח בשנות ה-70. נמצא בחלק הצפון מערבי של העיר. נקרא על שם המשורר הלאומי, מוחמד איקבאל.
  9. נישתר - בחלקה הדרומי של העיר. בעל שטח נרחב.
  • בסיס צבאי לאהור (Lahore Cantonment) - אזור נרחב במרכז לאהור ובו בסיסי צבא.

כלכלה

בנין המשרדים הראשי של חברת התעופה הפקיסטנית, PIA, בלאהור

נכון ל-2008, נאמד התוצר המקומי הגולמי של העיר ב-40 מיליארד דולר ושיעור הצמיחה השנתית נאמד ב-5.6% לשנה; כמחצית מהתוצר של העיר הגדולה בפקיסטן, קראצ'י, שכמות האוכלוסייה בה כפולה. תרומת העיר לתוצר הלאומי נאמדת ב-13.2%. אחד מהמרכזים הכלכליים בעיר היא הבורסה של לאהור (LSE) השנייה בגודלה רק לבורסת קראצ'י. בעיר נמצאות שלוחות של החברות הממשלתיות הגדולות: הרשות לפיתוח מים ואנרגיה (WAPDA) והרשות למים ולביוב (WASA). הבסיס הכלכלי של לאהור הוא רחב וכולל תחומים רבים של תעשייה ומסחר. תעשיות מובילות עוסקות בייצור רכב ואופנועים, מוצרים ביתיים, פלדה, טלקומוניקציה, כימיקלים, מוצרים רפואיים ומוצרי הנדסה ובנין. בעשורים האחרונים עוברת העיר תהליך של מעבר מייצור לשירותים. 42% מכוח העבודה בה מועסק בשירותים פיננסיים, בנקאות, נדל"ן, שירותים קהילתיים וסוציאליים ותרבות. יחד עם זאת, ממשיכה לאהור להיות מרכז של בתי מלאכה מסורתיים העוסקים באריגת יד של שטיחים המיוצאים ברחבי העולם ונהנים ממוניטין בינלאומי.

חלק ניכר מעוצמתה הכלכלית של העיר נובע ממיקומה בפרובינציית פנג'ב שהיא המאוכלסת ביותר בפקיסטן. כמו כן, נהנית העיר מתשתית תחבורתית מפותחת באופן יחסי הכוללת כבישים ומסילות ברזל המוליכים לערים המרכזיות ונמל תעופה בינלאומי. גם תשתיות התקשורת, הבריאות והחינוך מפותחות באופן יחסי ועולות על המקובל בפקיסטן. עם הגידול באוכלוסיית העיר קיים תהליך שבו הופכים אזורי המגורים שבמרכז העיר לאזורי מסחר ושירותים בעוד שהאוכלוסייה עוברת לפרברים.

תחבורה

לאהור היא אחת מהערים הפקיסטניות הנהנות מנגישות תחבורתית רבה. בעיר פועלת תחבורה ציבורית ופרטית במשך 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע. תחבורה זו כוללת קווי אוטובוסים, מוניות ואלפי ריקשות ממונעות.[13] חלק ניכר מהרכבים מונעים על ידי גז על מנת להפחית את זיהום האוויר. כ-75% מאוכלוסיית לאהור מחזיקים באמצעי תחבורה משלהם. כבישי העיר מתוחזקים בצורה נאותה ומורחבים במידת הצורך כדי לעמוד בעלייה בנפח התחבורה. בעיר נבנו מספר רב של מעברים תת-קרקעיים שנועדו להקל על לחצי התנועה.

ממשלת פרובינציית פנג'ב היא זו האחראית על הכבישים באזור לאהור, על תכנונם, בנייתם ותחזוקתם. כביש האורך המרכזי הוותיק של פקיסטן, "הדרך הראשית הגדולה" עובר בלאהור. בנוסף אליו, מחוברת לאהור לעריה המרכזיות האחרות של פקיסטן בכבישים מהירים. כביש מהיר נוסף, לסיאלקוט שבצפון, נמצא בבניה. הכביש הטבעתי של לאהור (LRR) נחנך ברוב הדר בסוף 2004. הכביש בעל שלושה נתיבים לכל כיוון, מקיף את העיר ומגיע לאורך של 43 קילומטר. אורכו המיועד הוא 77 ק"מ. הכביש כולל 18 מחלפים ומטרתו היא לענות על הצרכים התחבורתיים של לאהור ולאפשר התפתחות תעשייתית נוספת.

בלאהור נמצאים משרדיה הראשיים של חברת הרכבות הפקיסטנית הלאומית, פקיסטן ריילווייז. תחנת הרכבת המרכזית של לאהור נבנתה באמצע המאה ה-19 בזמן השלטון הבריטי והיא נמצאת בלב העיר. רשת מסילות ברזל מחברת את לאהור עם עריה המרכזיות האחרות של פקיסטן ומסייעת בשינוע נוסעים ומטענים.

מזרחית ללאהור נמצא נמל התעופה הבינלאומי אלמא איקבאל המשמש כבסיס פעולה מרכזי לחברת התעופה הפקיסטנית הלאומית, פקיסטן אינטרנשיונל איירליינס. זהו נמל התעופה השני בגודלו במדינה. הוא נחנך ב-2003 והחליף את נמל התעופה הישן של לאהור. בנמל התעופה פועלים שלושה מסופים: מסוף אלמה איקבל, מסוף חג' (מיועד לעולי הרגל המקיימים את מצוות החג') ומסוף מטענים.

דמוגרפיה

במפקד אוכלוסין שנערך ב-1998 מנתה אוכלוסיית העיר 6,318,745 נפש. אומדן ממשלתי שנערך ב-2006 אמד את אוכלוסייתה בכ-10 מיליון נפש. נתונים אלו מדרגים את לאהור כעיר השנייה באוכלוסייתה בפקיסטן וכאחת מ-30 הערים המאוכלסות בעולם.

השפה המקובלת בלאהור ובאזור הסובב אותה היא פנג'אבי. האורדו החלה להיות מדוברת אף היא בעיקר עקב היותה השפה הרשמית של פקיסטן. גם האנגלית הופכת לפופולרית עקב היותה אף היא שפת מדינה רשמית והשפה הבינלאומית המקובלת בעסקים. במפקד שנערך ב-1998 מנו דוברי הפנג'אבי 86.2% מהאוכלוסייה, דוברי האורדו 10.2%, דוברי פשטו 3% ו-0.4% דוברי סראיקי.

94% מאוכלוסיית לאהור היא מוסלמית (שיעים וסונים) (על פי המפקד ב-1998). ב-1941, לפני הקמת פקיסטן, עמד שיעור המוסלמים בעיר על 60%. הדת הנוספת בה מחזיק מיעוט משמעותי היא נצרות - 5.8%. מאמינים בדתות אחרות הקיימות בלאהור, בשיעורים מזעריים, הם: בהאיים, הינדים, סיקים וזורואסטרים.

תרבות וחינוך

קמפוס עלאמה איקבאל באוניברסיטת פנג'אב

לאהור נחשבת כמרכז התרבותי החשוב של פקיסטן וכמרכז של השכלה גבוהה. בעיר נמצאת לוליווד, מרכז תעשיית הסרטים הפקיסטני. רוב הסרטים מופקים בשפת אורדו. העיר משמשת כמרכז מוזיקלי הן למוזיקה פקיסטנית מסורתית בסוגות ע'זאל וקאוואלי והן לסוגות של מוזיקת פופ פקיסטנית ורוק דרום אסייתי. והאירועים התרבותיים בעיר קשורים בחלקם במסורות הדתיות והתרבותיות, כגון: חגיגות עיד אל פיטר ועיד אל אדחא ופסטיבל בסאנט הנועד לציין את בוא האביב. בפסטיבל זה נהוג היה להעיף עפיפונים מעל גגות העיר, אך בשנות ה-2000 נאסרה העפת העפיפונים בחג בשל ריבוי הקורבנות בנפש כתוצאה מהתחשמלות ונפילה מגובה. גם ירי שמחה גורם לאבדות בנפש בחגים אלו. אירוע מרכזי נוסף המתקיים באביב הוא פסטיבל שנתי לסוסים ובקר הנערך במשך שבוע באצטדיון וכולל תצוגות של בעלי חיים, כמו גם מופעי פולקלור מכל רחבי המדינה. פסטיבל עולמי של אמנויות הבמה מתקיים מדי שנה במשך 10 ימים בסתיו. כ-80% מהמופיעים בפסטיבל הם אמנים מחוץ לפקיסטן.

לאהור היא העיר בעלת המספר הגדול ביותר של אוניברסיטאות ומכללות בפקיסטן. במיוחד בולטים בה מוסדות ההשכלה בתחומי מדעי הטבע ובתחומים הטכנולוגיים. מרבית מוסדות ההשכלה המובילים הם ציבוריים, אולם, ניכרת מגמה של גידול במספר ובהיקף מוסדות ההשכלה הפרטיים. בעיר נמצאים מוסדות ההשכלה הוותיקים במדינה; "אוניברסיטת המכללה הממשלתית" (Government College University) נוסדה ב-1864; "מכללת פורמן הנוצרית" (Forman Christian College) נוסדה אף היא ב-1864; אוניברסיטת פנג'אב ( University of the Punjab), האוניברסיטה הגדולה בלאהור ואחת הגדולות בפקיסטן, נוסדה ב-1882. רבים ממוסדות ההשכלה הוקמו בזמן השלטון הבריטי וחלקם משמרים את שמם ואת אופיים המקורי, כגון: "אייצ'יסון קולג'" (Aitchison College), "בית הספר סנט אנטוני" (St. Anthony's High School) ו"קולג' קיניירד" לבנות (Kinnaird College).

ערים תאומות

ללאהור ברית ערים תאומות עם הערים:

ראו גם

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה


הערות שוליים

  1. ^ Lahor City, Imperial Gazetteer of India, v. 16, p. 106.
  2. ^ The 'shroud' over Lahore's antiquity, Majid Sheikh, אתר Dawn - עיתון פקיסטני באנגלית, 22 באוגוסט 2004
  3. ^ Glasgow gets a new twin in Lahore, 14 בספטמבר 2006
  4. ^ The City of Lahore, אתר GCU, אוניברסיטת המכללה הממשלתית בלאהור
  5. ^ Edmund Bosworth, Historic Cities of the Islamic World, Brill, 2007, p. 299 [1]
  6. ^ 6.0 6.1 Bosworth, p.300
  7. ^ Bosworth, p.301
  8. ^ Pakistan suicide blast 'kills 22', אתר BBC, ‏ 10 בינואר 2008
  9. ^ סוכנויות הידיעות, רעולי פנים ירו על אוטובוס שהסיע את שחקני נבחרת הקריקט של סרי לנקה בפקיסטאן, באתר הארץ, 3 במרץ 2009
  10. ^ רויטרס‏, פקיסטן: יותר מ-60 הרוגים ומאות פצועים בפיגוע בפארק, באתר וואלה!‏, 27 במרץ 2016
  11. ^ פקיסטן: עלה ל-72 מספר הנרצחים בפיגוע אתמול, באתר רשת ב', 28 במרץ 2016
  12. ^ World Weather Information Service
  13. ^ לשם קנה מידה, בלאהור פועלות שתי חברות אוטובוסים גדולות. הגדולה מביניהן מחזיקה 800 אוטובוסים. דן חברה לתחבורה ציבורית הפועלת בגוש דן, החזיקה בשנת 2008 כ-1,200 אוטובוסים.


הערים הגדולות בעולם: ערים המונות לפחות חמישה מיליון תושבים
20,000,000+ שאנגחאי • בייג'ינג • סאו פאולו • דלהי קו הרקיע של שאנגחאי
10,000,000+ קראצ'י • לאגוס • איסטנבול • טוקיו • מומבאי • מוסקבה • גואנגג'ואו • פריז • שנג'ן • צ'נגדו • קינשאסה • קהיר • ג'קרטה • לאהור • סוג'ואו
5,000,000+ סיאול • מקסיקו סיטי • לונדון • לימה • דאקה • ניו יורק • בנגלור • בנגקוק • דונגגוואן • צ'ונגצ'ינג • נאנג'ינג • טהראן • שניאנג • בוגוטה • הו צ'י מין סיטי • הונג קונג • בגדאד • צ'נאי • צ'אנגשה • ווהאן • טיינג'ין • היידראבאד • האנוי • ריו דה ז'ניירו • פושאן • סנטיאגו דה צ'ילה • ריאד • אחמדאבאד • שאנטואו • סנקט פטרבורג • ח'רטום • אנקרה • ג'ינאן • האנגג'ואו • סינגפור • יאנגון • לואנדה
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30730933לאהור

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=לאהור&oldid=1648105"