מינרט פקיסטן
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | אנדרטה |
| מיקום | לאהור, פקיסטן |
| בעלים | ממשלת פקיסטן |
| הקמה ובנייה | |
| אדריכל | נאסראדין מוראט חאן |
מינרט פקיסטן (באורדו: مینارِ پاکستان) היא אנדרטה לאומית השוכנת בלאהור, פקיסטן. המגדל הוקם בין 1960 ל-1968 באתר בו קיבלה הליגה המוסלמית הכל-הודית את החלטת להור ב־23 במרץ 1940 - הקריאה הרשמית הראשונה למולדת נפרדת ועצמאית למוסלמים של הודו הבריטית, כפי שמודגשת בתאוריית שתי המדינות. ההחלטה סייעה בסופו של דבר להביא להופעתה של מדינה פקיסטנית עצמאית בשנת 1947.
המגדל
המגדל משקף תערובת של אדריכלות מוגולית / אסלאמית ומודרנית.
המגדל תוכנן ופיקח על ידי, נאסרדין מוראט-חאן, אדריכל ומהנדס אזרחי פקיסטני יליד רוסיה. אבן היסוד הונחה ב־23 במרץ 1960. הבנייה ארכה שמונה שנים והושלמה ב־21 באוקטובר 1968, לפי הערכה עלות 7,058,000 רופי פקיסטני. הכסף נאסף על ידי הטלת מס נוסף על כרטיסי קולנוע ומרוצי סוסים על פי דרישתו של אקטאר חוסיין, מושל מערב פקיסטן. כיום המינרט מספק נוף פנורמי למבקרים שאינם יכולים לעלות במדרגות או לגשת לפסגה, באמצעות מעלית. הפארקים סביב האנדרטה כוללים מזרקות שיש ואגם מלאכותי.
המבנה
הבסיס שלו נמצא כשמונה מטרים מעל פני האדמה. המגדל מתנשא על בסיס 62 מטרים, הגובה הכולל של המינר הוא כ -70 מטרים מעל פני האדמה. עלי הכותרת הנפרשים של הבסיס דמוי הפרחים גובהם 9 מטרים. קוטרו של המגדל הוא כ־9.75 מטר. המשענת בנויה מאריחים בדוגמת, ופונה אל המסגד הבדאשי. הבסיס כולל ארבע פלטפורמות. כדי לסמל את תחילתו הצנועה של מאבק החופש, הרציף הראשון בנוי באבנים לא חתוכות של טקסילה, הרציף השני עשוי מאבנים לבושות בפטיש, ואילו הרציף השלישי הוא מאבנים מסותתות. שיש לבן מלוטש במצע הרביעי והאחרון מתאר את הצלחתה של התנועה הפקיסטנית. מוכתר מסעוד, סופר פורה וסגן נציב דאז דאז, היה אחד מחברי ועדת הבנייה. מיאן עבדול חלייק וחברה. מהנדס השירותים מיאן עבדול ג'אני מוגול המשיך לבנות ציוני דרך רבים אחרים של פקיסטן, כולל אצטדיון קדאפי לאהור, בית החולים העירוני גוג'רנוולה, צ'נד דה קילה עוקף מעבר גוג'רנוואלה, מלון לורדס ואוניברסיטת פונג'אב קמפוס גוג'רנוולה.
קישורים חיצוניים
