כוויתה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

کویته
کوئٹہ
کوټه
מדינה פקיסטןפקיסטן פקיסטן
מחוז בלוצ'יסטן
נפה כוויתה
שטח 2,656 קמ"ר
גובה 1,680 מטרים
אוכלוסייה ‏
 ‑ בעיר 1,140,000 (2016)
 ‑ צפיפות 430 נפש לקמ"ר (2016)
אזור זמן UTC +5

כוויתה או כוותה (באורדו: کوئٹہ, בפשטו: کوټه, בבלוצ'ית: کویته להאזנה (מידע • עזרה)) היא בירת מחוז בלוצ'יסטן, פקיסטן והעיר התשיעית בגודלה בפקיסטן.[1] העיר ידועה כ"גן הפירות" של פקיסטן, בשל מטעי עצי הפרי הרבים באזור זה, וגם בגלל המגוון הגדול של פירות ופירות יבשים המיוצרים שם. העיר הייתה ידועה גם בשם פריז הקטנה בעבר בשל יופייה ומיקומה הגאוגרפי.[2] באזור ישנם שטחי מרעה והרים עם מגוון צמחים ובעלי חיים. הגובה הממוצע של העיר הוא כ-1,680 מטר מעל פני הים.[3] האוכלוסייה של העיר מוערכת בכ-1,140,000 נכון לשנת 2016.[4]

העיר ממוקמת בצפון-מערב פקיסטן ליד גבול פקיסטן-אפגניסטן, כוויתה היא מרכז מסחר ותקשורת בין שתי המדינות. העיר שוכנת על מעבר בולאן שבעבר היה המעבר היחיד ממרכז אסיה לדרום אסיה. כוויתה שיחקה תפקיד חשוב מבחינה צבאית עבור כוחות הצבא הפקיסטני בסכסוך באפגניסטן.

אטימולוגיה

כוויתה היא וריאציה של המילה "כות" (פשטו: کوت), שמשמעותה "מבצר". יש המאמינים כי זה קשור לארבע הגבעות המקיפות את העיר (צ'ילטן, טקטו, זרגהון, מורדהר) ויוצרות סביבה מעין חומה טבעית.

היסטוריה

יש המאמינים כי המתיישבים הראשונים באזור היה שבט פתאני בשם קאסי. במאה ה-11 נכבשה על ידי מחמוד מע'זנה בעת פלישתו לדרום אסיה.

הממשל הבריטי

מחנה כוויתה במהלך הראג' הבריטי (סביבות 1889)

ב-1876 כוויתה שולבה בשטחי הודו הבריטית. חיילים בריטים הקימו בעיר תשתיות מפני שהייתה ממוקמת במקום אסטרטגי. ב-31 במאי 1935 התרחשה רעידת אדמה באזור הודו. באותו זמן הייתה כוויתה עיר הומת אדם, ובה מספר בניינים רבי קומות, דבר שנתן לה את הכינוי "פריז הקטנה". מוקד רעידת האדמה היה קרוב לעיר ובעקבות זאת נהרסו רוב תשתית העיר ונהרגו כ-40,000 אנשים.[2][5]

עצמאות פקיסטן

לאחר שקיבלה פקיסטן עצמאות, כוויתה נהפכה לעיר הבירה של המחוז החדש בלוצ'יסטן.

טרור בעיר

החל משנת 2004 ועד היום, קרו בעיר מספר פיגועים ביניהם, פיגוע התאבדות במרפאה לחיסון מפוליו בו נהרגו 15 אנשים,[6] ופיגוע התאבדות שנערך בבית חולים בעיר ב-8 באוגוסט 2016 נרצחו יותר מ-70 אנשים. הפיגוע הוא אחד מהקטלניים ביותר בתולדות פקיסטן, וקדמו לו מספר מקרי ירי קטלניים בעיר, כאשר חלקם בוצעו על ידי טרוריסטים וחלקם על ידי עבריינים וזאת על רקע העלייה במתיחות העדתית ובפשיעה באזור.[7]

גאוגרפיה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.

אקלים

אקלים בכוויתה
חודש ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) 10.8 12.9 18.7 24.8 30.4 35.3 35.9 34.8 31.4 25.5 19.2 13.3
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) -3.4 -0.9 3.4 8.3 11.5 15.9 19.9 17.9 10.9 3.8 -0.9 -3.2
משקעים ממוצעים (מ"מ) 56.7 49 55 28.3 6 1.1 12.7 12.1 0.3 3.9 5.3 30.5
מקור: [8][9]
בית החולים

תחבורה

תחנת הרכבת כוויתה

כוויתה ממוקמת במערב פקיסטן, ומקושרת לשאר המדינה באמצעות רשת כבישים, מסילות רכבת ושדה התעופה הבינלאומי שלה הקרוב למרכז העיר.

נמל התעופה הבינלאומי כוויתה ממוקם בגובה של כ-1,605 מטרים מעל פני הים, מה שהופך אותו לנמל התעופה השני הכי גבוה בפקיסטן. לחברת פקיסטן אינטרנשיונל איירליינס יש טיסות סדירות מן ואל ערים גדולות נוספות בפקיסטן ביניהן אסלאמאבאד, גוודר (אנ'), קראצ'י, לאהור ופאשוור.

תחנת הרכבת כוויתה (אנ') היא אחת מתחנות הרכבת הגבוהות ביותר בפקיסטן בגובה של כ-1,676 מטרים מעל פני הים. מסילות הרכבת הונחו בשנת 1890, במהלך השליטה הבריטית, במטרה לקשר את העיר לשאר המדינה. הרשת הנרחבת של חברת הרכבות הפקיסטנית מחברת את כוויתה לקראצ'י שממוקמת דרומית לה באמצעות מסילה באורך של כ-863 ק"מ, ללאהור הממוקמת צפון מזרחית לה באורך של כ-1,170 ק"מ ולפשאוור הממוקמת צפון מזרחית יותר באורך של כ-1,587 ק"מ.

ישנו קו רכבת המקשר בין העיר האיראנית זהדן (אנ') לכוויתה.[10] השירות הופסק באופן זמני בשנת 2006 עקב תסיסה בבלוצ'יסטן.[11] מאז 2008 הרכבת הותקפה מספר פעמים על ידי בלוצ'ים, במיוחד באזור מעבר ההרים בולאן.[11] הקו עובד פעמיים בחודש.

קיימת הצעה לבנייה של מסילת רכבת שתקשר בין גוודר לקאשגאר שבסין העממית ומסילה שתקשר בין גוודר לכוויתה ותעבור דרך קלאט (אנ').[12][13]

מוסדות חינוך

כוויתה משמשת כמרכז לימודים עבור מחוז בלוצ'יסטן. בעיר יש מכללות של הממשלה, ומספר מכללות פרטיות, וביניהן:

החי והצומח

יונקים כגון עז מבריגה, נמרים, זאבים, צבועים, ארנבים, חתולי פרא וקיפודים מצויים באזור כוויתה. בין מיני הציפורים המקומיות נכללים חוגלות, סבכי, נץ הים הכספי, יונות סלע, סיטת הצוקים, עיט זהוב, דרוריים, נצים, בזים ופרסים.‏225 מיני צמחים זוהו באזור וביניהם פיסטוקים, ערער, זיתים, מילה ושקדים. באזור נמצאו גם שיחים ועצים וביניהם תאנה, ברברית, דובדבן ועשבי תיבול כגון Ephedra intermadia‏ וPinus gerardiana.

דמוגרפיה

האוכלוסייה של העיר היא בסביבות מיליון. ב-2016 האוכלוסייה הוערכה בכ-1,140,000.[4] זה הופך את כוויתה לעיר הגדולה ביותר במחוז בלוצ'יסטן ולאחת הערים הגדולות ביותר בפקיסטן. הקבוצה האתנית הגדולה ביותר בעיר היא הפתאנים, ואחריהם הבלוצ'ים (אנ') והברהויים (אנ')[14] אורדו היא שפה לאומית (National language) המשומשת ומובנת על ידי כל התושבים ומשמשת כלינגואה פרנקה. שפות אחרות המדוברת בעיר כשפת אם כוללות פאשטו, פנג'אבית, בלוצ'י ואחרות.[14]

מקום שפה קנסוס 1998[14]
1 בלוצ'י 25%
2 פשטו 23.7%
3 פנג'אבי 21.7%
4 אחר 29.6%

בעיר יש רוב פתאני ואחריו מיעוט של ברהויים, בלוצ'ים, פנג'אבים, מוהג'ירים (אנ') והזארה.[15][16][17]

הרוב המכריע של האוכלוסייה מאמין באסלאם הסוני. הזארה, אשר הגיעו לראשונה לכוויתה בסוף המאה ה-19 וחלקם במהלך מלחמת אפגניסטן, הם הקבוצה האתנית היחידה שמאמינה באסלאם השיעי.

פסטיבלים וקניות

פסטיבלים תרבותיים ודתיים מתקיימים בעיר מדי שנה. שני פסטיבלי העיד[א] מאפשרים לקהילה המוסלמית לחגוג באמצעות הופעות מוזיקליות, והבאת ממתקים ומתנות זה לזה. הבוזקאשי הוא פסטיבל הנחגג על ידי פתאנים שבו משתתפות שתי קבוצות שמטרתן היא ללקט פגר של עז או עגל ערוף ראש מהאדמה תוך כדי רכיבה על סוס.

הבאזארים של כוויתה הם שאה-ראה-י לִיַאקַת, שאה-ראה-י איקבל ודרך ג'ינה. בבאזארים נמכרות עבודות יד צבעוניות, בעיקר מראות בלוצ'יות ורקמות פתאניות. בבאזארים נמכרים גם שטיחים אפגניים, מעילי פרווה, ז'קטים רקומים, וסטים, סנדלים, ופריטים מסורתיים פתאניים. שטיחים פתאניים ובלוצ'יים מיוצרים על ידי שבטים נודדים החיים באזור.

מטבח

תרנגולות צלויות בכוויתה
בולני מסורתי

מאכלים פתאניים מסורתיים כגון קאדי קבב, כבש צלוי, סאג'י בלוצ'י (אנ') ומאכלים מסורתיים אחרים זמינים ברחבי העיר ובמיוחד בדרך הנסיך, דרך ג'ינה ובמלון סרינה.

המאכל הפתאני השבטי הנקרא "רוסט" (Roast)[ב] מוגש במסעדות העיר ובאזורים הסובבים אותה. חלק מבשר הכבש הטוב ביותר במדינה מגודל באזור כוויתה והוא עמוד התווך של המטבח המקומי. המנה השבטית הפאטונית "לנדהי" (Landhi), היא מנה עשויה טלה מיובש הנשמר טרי במהלך החורף הקר. "קאדי קבב" הוא כבש ברביקיו, ומנות מקומיות נוספות הן "סאג'י" (רגל כבש) ופילאף.

ספורט

קריקט וכדורגל הם שני ענפי הספורט הפופולריים ביותר בקרב תושבי כוויתה. עם זאת, ישנם מספר ענפי ספורט אחרים שגם בהם משחקים בעיר וביניהם הוקי, טאקוונדו, איגרוף, סקווש, טיפוס הרים ופיתוח גוף.

קבוצות כדורגל מהעיר כוויתה כוללות את כוויתה זורוואר (אנ'), מוסלם (אנ'), הזארה גרין, בלוץ', כוויתה בזיגארס.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כוויתה בוויקישיתוף

ביאורים

  1. ^ עיד הוא פסטיבל דתי מוסלמי:
  2. ^ תושבים לא מקומיים יקראו למאכל נמקין Namkin

הערות שוליים

  1. ^ http://www.pbs.gov.pk/sites/default/files//tables/POPULATION%20SIZE%20AND%20GROWTH%20OF%20MAJOR%20CITIES.pdf
  2. ^ 2.0 2.1 ڈان اردو. "پاکستانی شہروں کی تاریخ". dawnnews.tv. נבדק ב-26 בפברואר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ "Mongabay -environmental science and conservation news".
  4. ^ 4.0 4.1 http://www.demographia.com/db-worldua.pdf
  5. ^ Earthquake in Balochistan (1935) ‹ The Friday Times, www.thefridaytimes.com
  6. ^ סוכנויות הידיעות‏, פקיסטן: 15 הרוגים בפיגוע התאבדות במרפאה לחיסון מפוליו, באתר וואלה!‏, 14 בינואר 2016
  7. ^ AP, פקיסטן: מחבל פוצץ עצמו בבית חולים, עשרות נהרגו, 8 באוגוסט 2016, באתר ynet
  8. ^ "Climatological Normals of Quetta". Hong Kong Observatory. נבדק ב-2014-01-27.
  9. ^ "Extremes of Quetta". Pakistan Meteorological Department. נבדק ב-3 בפברואר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ [http://www.seat61.com/India-overland.htm How to travel overland by train London to India, Pakistan, Bangladesh & Kathmandu], www.seat61.com
  11. ^ 11.0 11.1 Lonely Planet, Train to Quetta?
  12. ^ China Is Building a $46B Railroad Through Pakistan's Insurgency
  13. ^ Dawn.com, New railway tracks planned under CPEC: report, ‏2015-12-20
  14. ^ 14.0 14.1 14.2 Jonah Blank, Christopher Clary & Brian Nichiporuk 2014.
  15. ^ "Pakistan and the Karakoram Highway by Sarina Singh  — Pashtun Make The Majority".
  16. ^ "The Crowded-Out Conflict  by Ann Wilkens  — Pashtun form the Majority".
  17. ^ "The Pashtun Question  by Abubakar Siddique  — Quetta has a Pashtun Majority".
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

21643819כוויתה

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=כוויתה&oldid=2499512"