רבי מרדכי יפה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף לבוש האורה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פירוש נוסף ערך זה עוסק ברבי מרדכי יפה בעל ה"לבוש". אם התכוונתם לרבי מרדכי יפה מלעכוויטש, מייסד חסידות לעכוויטש, ראו מרדכי מלעכוויטש.

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות רבנית ריקה.

שער "לבוש מלכות" במהדורה שהודפסה בפראג, 1623

רבי מרדכי יפה (ה'ר"צ, 1530 לערך[1][2] פראג - ג' באדר ב' ה'שע"ב, מרץ 1612 פוזנא) המכונה "בעל הלבושים" או "בעל הלבוש" היה מחכמי בוהמיה ופולין; רב, פוסק ומפרש השולחן ערוך.

תולדותיו

נולד בפראג, למשפחה המיוחסת כצאצאי רש"י. אביו, רבי אברהם יפה (ר' אברהם מביהם)[3], היה תלמידו של רבי אברהם בן אביגדור ובהמשך רבה של בוהמיה כולה. רבי מרדכי למד תורה אצל הרב שלמה לוריא (מהרש"ל) ורבי משה איסרליש (הרמ"א) בלובלין ובקרקוב. לאחר נישואיו שב לפראג והקים בה ישיבה, אך בשנת ה'שכ"א (1561) גורשו היהודים מפראג ומבוהמיה כולה והוא עבר לאיטליה.

באיטליה התגורר רבי מרדכי למעלה מעשר שנים במנטובה ובוונציה, והשתלם במתמטיקה, באסטרונומיה, בפילוסופיה ובמדעים נוספים[דרוש מקור].

בין השנים ה'של"ב-ה'של"ח (1572–1578) שב רבי מרדכי לפולין, והתמנה לרבה של העיר הורודנה במקומו של רבי נתן שפירא שנפטר בשנת ה'של"ז (1577). בהורודנה בנה רבי מרדכי בית כנסת מפואר. בעקבות מחלוקת בעיר עבר רבי מרדכי בשנת ה'שמ"ח (1588) ללובלין, ובשנת ה'ש"נ (1590) לקרמניץ.

בשנת ה'שנ"ב (1592) עזב המהר"ל את רבנות פראג, ורבי מרדכי מילא את מקומו. לאחר ששב המהר"ל לפראג בשנת ה'שנ"ט (1599) התמנה רבי מרדכי לרבה של פוזנא שבפולין, בה כיהן עד יום פטירתו, ג' באדר ב' ה'שע"ב (1612). אך לפני שעבר אליה חזר לאיטליה להשתלם בחכמת העיבור שלא היה בין חכמי אשכנז מי שיודע אותה על בוריה, באיטליה הוא התארח אצל רבי אבוהב הספרדי ולמד אצלו תורה זו. באחד הימים ישב רבי מרדכי שקוע בלימודו בבית רבו ולא הבחין כי ילד קטן שניצב לידו בירך על המזון, ולא ענה "אמן" אחר ברכתו. רבו, שביקש להעמידו על חשיבות עניית "אמן", נידה אותו למשך חודש שלם[4].

מספריו ניכרת בקיאותו הרבה ושליטתו הרחבה. עסק בפרשנות המקרא, בהלכה, בדרשנות, בפילוסופיה, במדעים ובקבלה. יחסו ללימוד "חכמות חיצוניות" היה חיובי, והוא חלק בעניין זה בתקיפות על רבו המהרש"ל ששלל לימוד זה וראה בו ביטול תורה. רבו בקבלה היה רבי מתתיהו דלקרוט, מחבר ספר "צל העולם", ודרכו כשיטת הקבלה הספרדית הקדם-לוריאנית. חכמה זו למד אצל רבי מתתיהו בשנותיו באיטליה[5]. בתקופה זו התגורר בבית רבו זה.

בין תלמידיו נמנים רבי יששכר בר איילנבורג, מחבר ספר "באר שבע" ורבי יעקב קופלמן, מחבר הפירוש "אהל יעקב" על ספר העיקרים.

ספריו

התפרסם בשל סדרת ספריו המונומטלית "הלבושים" (או: "לבוש מלכות"), עשרה ספרים שכל אחד מהם נושא שם "לבוש ...", על פי פסוק במגילת אסתר: ”וּמָרְדֳּכַי יָצָא מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת תְּכֵלֶת וָחוּר וַעֲטֶרֶת זָהָב גְּדוֹלָה וְתַכְרִיךְ בּוּץ וְאַרְגָּמָן וְהָעִיר שׁוּשָׁן צָהֲלָה וְשָׂמֵחָה” (מגילת אסתר, פרק ח', פסוק ט"ו). עשרת הלבושים הם:

חמשת ספרי ה"לבוש" על ספר "שולחן ערוך" נועדו לבאר את טעמי ההלכות שהובאו בו[א]. ה"לבוש" היה לספר הלכה פופולרי ונפוץ בקרב יהודי אשכנז במשך שנים, אך במשך השנים נדחק הצידה מפני הגהות אחרות שנכתבו על השולחן ערוך. הספר נחשב לספר הלכה חשוב ופוסקי הלכה מסתמכים עליו.

הבחירה בשם "הלבוש" הוסברה על ידי הרב יפה כחלק מראיית התורה כלבוש לאדם. זאת על פי פרשנותו של רבי מאיר, שה' הלביש את אדם וחוה בגן העדן ב"כותנות אור"[6], כאשר כותנות האור הללו הן דברי התורה[7]. ה"חפץ חיים" בספרו "נדחי ישראל" מביא כי רבי מרדכי כינה את ספריו "לבושים" בשל מעשה שהיה: רבי מרדכי היה יפה תואר, ואחת מנשות האצולה הנוצרית חשקה בו. היא הזמינה אותו לביתה לצורכי עסקים, נעלה אותו בביתה, ודרשה ממנו להיענות לה לדבר עבירה. רבי מרדכי סירב בתוקף, ומאחר שסירבה לשחררו נמלט מביתה דרך פתחי הביוב, וכל עשרת בגדיו הושחתו כליל. לזכר הניסיון שעמד בו חיבר רבי מרדכי עשרה "לבושים"[8].

האגדה מוסיפה עוד, כי בעקבות המעשה התפלל רבי מרדכי שבמשך עשרה דורות יהיו צאצאיו מכוערים, על מנת שלא יבואו לניסיון בו עמד, וכי בקשתו התמלאה[9]. רבי לוי יצחק בנדר, מזקני חסידי ברסלב, סיפר כי בישיבתו למד תלמיד שהיה יפה תואר, ואילו אביו של התלמיד הזה היה גוץ ומכוער ביותר. כששאלו בני הישיבה את אותו תלמיד כיצד יצא כל כך יפה לאב כה מכוער, סיפר התלמיד שהוא הדור ה-12 לרבי מרדכי יפה, ולכן יצא יפה לאחר שעשרת הדורות שלפניו נולדו מכוערים.

את מבואו ל"לבוש" בחר רבי מרדכי לפתוח במילים "אמר התופר" ("תופר הלבושים")[7]. בהקדמתו הוא מספר כי ביקש בתחילה לחבר ספר שיכלול את כל ההלכות הנובעות מה"טור" ונושא כליו "בית יוסף", אך משבא לאיטליה וביקש להתחיל במלאכה הודפס ספר "שולחן ערוך". מאחר שכן, ביקש רבי מרדכי לחבר ספר שיכלול את שינויי המנהגים של האשכנזים מול ה"שולחן ערוך", אך הקדימו הרמ"א בכך. מאחר שכן, בחר לחבר ספר שיבאר את שורשי וטעמי ההלכות שנפסקו בשולחן ערוך.

לספר ה"לבושים" התחברו מספר פירושים, מקודם יצאו ה"מלבושי יום טוב" מרבי יום-טוב ליפמן הלר, וה"חגורת שמואל" מרבי שמואל מלנצבורג [ב], בהשגות וטענות נגד הלכות מהספר. ואחר כך יצא רבי אליה שפירא מפראג, [ג] בספריו "אליה רבה" ו"אליה זוטא", להגנת הספר.

מצאצאיו

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיטקסט טקסט בוויקיטקסט: מחבר:מרדכי יפה
ספריו
תקופת חייו של רבי מרדכי יפה על ציר הזמן
ציר הזמןתקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים
ציר הזמן

‏

ביאורים

  1. ^ בהתחלה הוא רצה לכתוב ספר כגודמת הבית יוסף או השלחן ערוך אך כשיצאו כבר הספרים, הוא החליט לכתוב ספר כמו השלחן ערוך, אך בהוספת טעמי ההלכות בכל הלכה
  2. ^ הודפס לראשונה בפרנקפורט על האודר, ה'תקל"ב
  3. ^ שנולד קרוב ל-40 שנים לאחר פטירת רבי מרדכי יפה

הערות שוליים

  1. ^ אנציקלופדיה יהודית דעת - יפה מרדכי ;, באתר www.daat.ac.il
  2. ^ Jaffe, Mordecai ben Abraham, www.jewishvirtuallibrary.org
  3. ^ ראו אוצר הגדולים אלופי יעקב - חלק ב, באתר היברובוקס עמוד קו
  4. ^ עושה פלא, ח"ב, עמ' שעג ואילך בשם ספר דרך החיים.
  5. ^ ולא בבריסק, שם התגורר מאוחר יותר.
  6. ^ בראשית רבה, פרשה כ', פסקה י"ב
  7. ^ 7.0 7.1 הקדמת הרב מרדכי יפה, "לבוש התכלת", ברדיטשב תקע"ח, באתר היברובוקס
  8. ^ הרב ישראל מאיר הכהן, נדחי ישראל, ווארשא, תרנ"ד 1893, פרק כ"ג, עמוד ל"א (61), באתר היברובוקס
  9. ^ הסיפור המלא מובא באתר 'טעמו וראו' הן בטקסט והן בקובץ שמע (דקה 13).
  10. ^ כן כתב בספר מילי דאבות, בארדיוב תרפ"ה, עמוד 560, אך יש שערערו על כך, ראה אצל רבי זאב וואלף איגר במאמרו בצפונות
  11. ^ יצחק גור אריה, הרב יהודה ליב קובלסקי מלחמת חייו, באתר אוצר החכמה
  12. ^ גיליון המבשר קהילות מדור 'למשפחותם לבית אבותם' כ"א שבט תשע"ד


אחרונים
חכמי יהדות אשכנז
ראשוני האחרונים הרמ"א (רבי משה איסרליש) • רבי שלמה לוריא (מהרש"ל) • מהר"ל מפראג (רבי יהודה ליווא) • רבי מרדכי יפה (לבוש) • רבי יהושע פלק כץ (סמ"ע) • רבי שמואל אליעזר הלוי איידלס (מהרש"א) • רבי יואל סירקיש (הב"ח) • רבי שבתי כהן (הש"ך) • רבי דוד הלוי סגל (הט"ז)
אחרונים רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר (מגן אברהם) • רבי יעקב יהושע פלק (פני יהושע) • רבי אריה לייב גינצבורג (שאגת אריה) • רבי נתנאל וייל (קרבן נתנאל) • רבי יוסף תאומים (פרי מגדים) • רבי יחזקאל לנדא (נודע ביהודה) • הגאון מווילנה (הגר"א) • רבי שניאור זלמן מלאדי (בעל ה"תניא") • רבי אריה לייב הלר (קצות החושן) • רבי אברהם דנציג (חיי אדם) • רבי יעקב לורברבוים (נתיבות המשפט) • רבי עקיבא איגר • החת"ם סופר • רבי מנחם מנדל שניאורסון (הצמח צדק) • רבי שלמה קלוגר • רבי יוסף שאול נתנזון • רבי יצחק מאיר אלתר (חידושי הרי"ם) • רבי חיים הלברשטאם (דברי חיים) • רבי שלמה גאנצפריד (קיצור שלחן ערוך) • רבי משה יהושע יהודה לייב דיסקין (מהרי"ל דיסקין) • רבי יצחק אלחנן ספקטור • רבי יחיאל מיכל אפשטיין (ערוך השולחן) • רבי שלום מרדכי שבדרון (המהרש"ם) • רבי ישראל מאיר הכהן (משנה ברורה) • רבי חיים עוזר גרודזנסקי • רבי חיים מבריסק • רבי מאיר שמחה הכהן (אור שמח) • רבי שמעון שקופ • רבי ברוך בער ליבוביץ • רבי אברהם ישעיהו קרליץ (חזון איש)
חכמי יהדות ארצות האסלאם ומגורשי ספרד רבי יוסף קורקוס • רבי שמואל די מדינה (מהרשד"ם) • רבי אברהם די בוטון (בעל "לחם משנה") • רבי יהודה רוזאניס (בעל "משנה למלך") • רבי חיים בנבנישתי (בעל "כנסת הגדולה") • רבי אפרים נבון (המחנה אפרים) • רבי שלום שרעבי (הרש"ש) • רבי יחיא צאלח (מהרי"ץ) • רבי חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א) • רבי מרדכי כרמי ה"מאמר מרדכי" • רבי יום-טוב אלגאזי (המהרי"ט אלגאזי) • רבי רפאל יוסף חזן (חקרי לב) • רבי חיים פלאג'י • רבי חיים חזקיהו מדיני (שדי חמד) • רבי עבדאללה סומך • רבי יוסף חיים מבגדאד (ה"בן איש חי")
חכמי ארץ ישראל רבי דוד בן זמרא (הרדב"ז) • רבי לוי בן חביב (המהרלב"ח) • רבי בצלאל אשכנזי (ה"שיטה מקובצת") • רבי יוסף קארו • רבי משה מטראני (המבי"ט) • רבי יוסף מטראני (המהרי"ט) • רבי לוי בן חביב (המהרלב"ח)
פרשני מורה הנבוכים
מתרגמים רבי שמואל בן יהודה אבן תיבון • יהודה אלחריזי • מנדל לפין • הרב יוסף קאפח • מיכאל שורץ • הלל גרשוני
פרשנים ראשונים רבי משה בן שלמה מסלרנו • רבי שם טוב בן יוסף אבן פלקירה • רבי אברהם אבולעפיה • רבי יוסף אבן כספי • משה נרבוני • האפודי • רבי אשר קרשקש • רבי זכריה הרופא • רבי מרדכי כומטיאנו • רבי שם טוב בן יוסף אבן שם טוב • רבי יצחק אברבנאל • רבי דוד בן יהודה מסר לאון • רבי מרדכי יפה
פרשנים מהעת החדשה שלמה מימון • הרב שלמה אבינר • יהודה אבן שמואל
תרגומים לשפות אחרות שלמה מונק (צרפתית) • שלמה פינס (אנגלית) • אלכסנדר אלטמן (גרמנית) • מיכאל שניידר (רוסית)

וח|מרדכי יפה}} 36435144מרדכי יפה

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=רבי_מרדכי_יפה&oldid=2714400#ספריו"