רבי מרדכי פינחס טייץ

רבי מרדכי פינחס טייץ

לידה	ח' בתמוז ה'תרס"ח סובאט, לטביה
פטירה	ד' בטבת ה'תשנ"ו (בגיל 87)

הרב מרדכי פינחס טייץ (ח' בתמוז ה'תרס"ח, 7 ביולי 1908 - ד' בטבת ה'תשנ"ו, 26 בדצמבר 1995) היה רב אמריקאי, רבה של אליזבת, ניו ג'רזי. חבר נשיאות אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה, גזבר "עזרת תורה" ומראשי ועד ההצלה.

ביוגרפיה

נולד בסובאט שבלטביה למשפחה בת תשעה בנים ובנות. אמו שיינע סירא הייתה בתו של רבי משה מישל שמואל שפירא מרוגובה, ואביו הרב אברהם בנימין טייץ, היה אחיו של הרב אליהו עקיבא רבינוביץ' מפולטבה, וגדל כילד יתום אצל דודו האדר"ת. בהיות פינחס בן שש נאלצו הוריו להימלט ממקום מגוריהם והמשפחה התגוררה בין השנים 1914–1917 בבית הדוד הרב עקיבא רבינוביץ' עד פטירתו. המשפחה נשארה בפולטבה, והאב מילא את מקום אחיו ברבנות, עד 1921, אז שבה המשפחה ללטביה. פינחס למד בישיבת פוניבז' במשך שנתיים ואחריהן שנה נוספת בישיבה בריגה בירת לטביה. ב-1924 נסע ללמוד בישיבת סלובודקה, בה כונה "פינחס ריגער". אביו לא איפשר לו לעלות עם חלק מתלמידי הישיבה לסניף הישיבה בחברון, לאחר שבתו יונה עלתה עם בעלה שלמה בקרמן לחיפה, ובנו דב יוסף (רבינא) ואשתו רוחמה עלו והתיישבו בחדרה. במחלוקת שהתפתחה בסלובודקה סביב רבנותו של הרב יוסף זוסמנוביץ "הירושלמי", צידד הרב טייץ ברב זוסמנוביץ, בניגוד לעמדת רבי יצחק אייזיק שר, שהייתה עמדתה הרשמית של הישיבה.

פעל רבות לבחירתו של מרדכי דובין, חברו לספסל הלימודים בריגה, לסאימה הלטבי. הוא חבר לחבר הסאימה שמעון ויטנברג, וליו"ר אגודת ישראל בלטביה אביגדור בלשאנק בפעילות למען בחירתו של דובין. בשנים שלאחר בחירתו סייע לדובין בעניינים רבים בקהילה היהודית והתמנה כמזכיר אגודת ישראל בלטביה. הוא ערך בריגה עיתון בשם "אונזער שטימע" (קולנו).

בשנות ה-30 של המאה ה-20 נסע לדווינסק בה הכיר את הרב יוסף רוזין "הרוגאצ'ובר", שחלק מספריו ראו אור על ידו. הוא עזר לאביו לייסד ישיבה בליבנהוף.

ב-1932 נסע עם הרב אליהו מאיר בלוך למסע התרמת כספים באמריקה הצפונית עבור ישיבת טלז, הרב בלוך פגש בו בחתונת אחותו בה נאם, והחליט לגייס את כשרונו לטובת הישיבה. בהגיעם לארצות הברית סיירו בקהילות רבות, הרב טייץ הצעיר הביע את דעותיו בדבר חובות הרבנים באמריקה לדעתו, ודעותיו שעוררו את רוגזם של כמה מבני הדור הוותיק, הביאו את מזכירות אגודת הרבנים לשלוח לו מכתב נזיפה ולהשיב לו את דמי החבר ששילם. בינואר 1935 נישא לבתיה (בסי) בתו של רבה המנוח של הקהילה האורתודוקסית באליזבת, ניו ג'רזי, הרב אלעזר מאיר פרייל שנפטר שנתיים קודם לכן, והתמנה לפי צוואת חותנו, כרב על מקומו הריק. בני הזוג נסעו לאירופה לסיור היכרות עם הוריו של הרב טייץ וחזרו לארצות הברית, הם שלחו להוריו אשרות כניסה וכרטיסי טיסה לארצות הברית והצליחו להציל אותם, דרך איטליה, לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה.

הוא כונן באליזבת מערכת חינוך אורתודוקסית שכללה בית ספר לבנים ולבנות וישיבה. שנה לאחר מינויו נקרא לשוב לשורות "אגודת הרבנים" והצטרף אליה. הוא ראה ב'עם הארץ'ות אם כל חטאת, וגרס כי אם ערך לימוד התורה יעלה בארצות הברית, הוא יהווה חיסון בפני הרפורמה, יותר ממתקפות חוזרות ונשנות ובדרך כלל חסרות תכלית מול "רבנים" רפורמים וקונסרבטיבים. הוא התמנה כיו"ר הוועד המנהל של אגודת ישראל בארצות הברית, ופעל במסגרתה בשיתוף פעולה עם ידידו הרב יחיאל מיכל פיינשטיין.

עד 1953 כונן את מוסדות הקהילה, ודאג לבניית בית כנסת חדש, ובנינים חדשים לבתי הספר ולתלמוד התורה והישיבה הקהילתיים בקמפוס שנקרא "המרכז לחינוך יהודי" (JEC) .

עם הקמת מדינת ישראל ראה בתקופה עת מבחן ליהדות החרדית וניסה לפעול למען איחוד בין כל המפלגות הדתיות בישראל, איחוד שלא התממש. הוא התנגד לקביעת יום צום לזיכרון אימי השואה, והציע לקבוע את יום השואה בל"ב בעומר, יום לפני ל"ג בעומר, במטרה להעבירו מחודש ניסן בו נאסרה האבלות לפי המסורת.

ב-1965 נסעו בני הזוג טייץ לביקור ראשון במוסקבה שמעבר למסך הברזל. הם התמידו בשנים הבאות בביקורים אלו, יצרו קשר עם יהודים, ודיווחו בארצות הברית על מצב היהדות ברוסיה הסובייטית. הרב טייץ הדפיס אלמנכים וחומרי הסברה יהודיים והגניב אותם לרוסיה. הוא הקים למטרה זו ארגון בשם "מהיר": מפעל הצלת יהודי רוסיה. הארגון סיפק טליתו ותפילין, מזוזות וסידורים למבקשים בברית המועצות.

דף השבוע

החל בינואר 1953 הגיש הרב טייץ תוכנית שבועית ברדיו WEVD הסוציאליסטי, בשם "דף השבוע" ובה לימד דף מן התלמוד הבבלי. השיעור הועבר ביידיש בתקווה ששמיעת השפה תעורר זכרונות בקרב יהודים שהתרחקו מהמסורת ושפת אמם תזכיר אותה להם. חוגים שמרניים ביקרו את השימוש במדיה המודרנית לצרכים אלו, אך הרב טייץ זכה לגיבוי מהרבנים: הרב משה פיינשטיין, הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, הרבי מלובביץ', הרב יוסף שלמה כהנמן, הרב יחיאל יעקב וינברג ו הרב אליעזר סילבר. בשלב מסוים העלה הרב טייץ רעיון חדש, להקליט את שיעוריו על תקליטים, אך מגבלת הזמן גרמה לכך שיצאו רק 12 תקליטים בסדרה זו והרעיון נגנז. לפי הערכה של גוף ממשלתי, האזינו בשנות ה-50 לתוכנית זו 200,000 איש מדי שבוע.

בראשית שנות ה-60 של המאה ה-20 הקליט שיעורי תלמוד עבור קול ציון לגולה; שידורים אלו נקלטו גם באירופה ובברית המועצות.

שיעורי דף השבוע הועברו על ידי הרב טייץ במשך 35 שנים, החל בשנת 1980 החליף אותו לעיתים בנו.

מרכז הרבנים

ב-1981, לאחר שקריאותיו החוזרות ונשנות לחברי אגודת הרבנים לפתוח את שורות הארגון לרבנים צעירים ילידי אמריקה, נענו בשלילה. הקים הרב טייץ בשיתוף עם רבי יעקב קמינצקי, ידידו מתקופת לימודיו בסלובודקה, איגוד רבנים חדש בשם "מרכז הרבנים". הם זכו לגיבוי בכתב מרבי יעקב ישראל קניבסקי ורבי אלעזר מנחם מן שך, גדולי הדור הליטאים בישראל. פעילות המרכז העיקרית הייתה להפנות אברכי כוללים לאחר מספר שנות לימוד, להפצת תורה בפריפריה, בתפקידי הוראה ובתפקידי רבנות. מרכז הרבנים נסגר לאחר שנות פעילות מועטות.

פטירתו

קברו של הרב מרדכי פינחס טייץ

לעת זקנה, מינה את נכדו הרב בנימין בלאו לעמוד בראש המוסדות לחינוך יהודי באליזבת, הוא נפטר בד' בטבת ה'תשנ"ו, 26 בדצמבר 1995, והועלה לקבורה בבית הקברות בהר הזיתים בירושלים.

לקריאה נוספת

• רבקה טייץ בלאו, ושמחת בחייך: תולדותיו וחזונו של הרב מרדכי פינחס טייץ, מאנגלית: שׂשׂונה יובל. ירושלים: אורים, תשס"ה, 2005

קישורים חיצוניים

• אתר "דף השבוע", המציע אפשרות (ברישום) להאזנה לשיעורי הדף של הרב טייץ
• אתר המרכז לחינוך יהודי
• הרב אשר זלקא ראנד (עורך), "הרב ר' פנחס מרדכי טייץ שליט"א", תולדות אנשי שם ח"א, ניו יורק, תש"י, עמ' 60, באתר HebrewBooks
• דוד אייזנברג, זוהי אמריקה: לימוד גמרא ברדיו; רבבות מאזינים לשיעורו של הרב פ.מ. טייץ, שערים, 15 במאי 1955

מכתביו

• הרב מרדכי פּנחס טייץ, בענין ספרים הבאים מארצות הדמים, בתוך: הפרדס שנה כ"ה גליון ג', ניו יורק תשי"א. עמ' 5–8, באתר היברובוקס
• הרב מרדכי פּנחס טייץ, לימוד תורה ברבים על ידי הרדיו, מכתב לרב יחיאל יעקב ויינברג, בתוך: אפיקי תורה, גליון ג', אדר תשס"ט, עמ' צג-צד, באתר היברובוקס

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

23170247מרדכי פינחס טייץ