רבי יהודה לייב מרגליות
| לידה |
תק"ז זבראז' |
|---|---|
| פטירה |
כ"ב בסיון תקע"א (בגיל 64 בערך) פרנקפורט דאדר |
| מקום פעילות | סוכטשוב, קופיטשניץ, ביזנוב, חאטין, שברשין, לעסלא, פלוצק ופרנקפורט דאדר |
| חיבוריו | קרבן ראשית, פרי תבואה, טל אורות ועוד |
הרב יהודה לייב מרגליות (תק"ז – כ"ב בסיון תקע"א), רב בכמה עיירות ובסוף ימיו בפרנקפורט דאדר, מחבר ספרים רבים.
ביוגרפיה
נוסח מצבתו |
|---|
|
פ"נ מרגניתא דלית ביה טימא ה"ה אדמו"ר הרב הגאון הגדול אב"ד ור"מ דקהלתינו בעל המחבר קרבן ראשית, פרי תבואה, בן הרב הגאון הגדול מוהר"ר אשר זצ"ל ת. נ. צ. ב. ה. |
נולד בשנת תק"ז בעיר זבראז' לרבי אשר זליג מרגליות. זהות אביו אינה ידועה. בהיותו בן שמונה עשרה שנים, נסמך להוראה על ידי הנודע ביהודה. נשא את בתו של ר' מאיר מטרניגרד, ועבר לגור בזאמושטש.
בגיל 20 נתמנה לרב בסוכטשוב, ולאחריה כיהן בעיר קופיטשניץ. בערך בשנת תק"ל שימש כרב בביזנוב, ובתפקידו זה נדד כדרשן ומוכיח בקהילות ישראל[1]. במהלך נדודיו הגיע גם לוילנא, שם התראה עם הגר"א מוילנא ושימשו[1]. אחר כך היה רב בחאטין, שברשין, לעסלא ופלוצק[2]. העמיד תלמידים רבים בכל מקומות רבנותו, אחד מתלמידיו הוא רבי ישראל ליקאווער, אביו של רבי שמעון מיערוסלב.
בהיותו בזאמושטט לחצו עליו החסידים בעיר שיסע למגיד ממעזריטש, אך מכיון ששימש את הגר"א מוילנא, סירב משום כבודו ליסע למעזריטש, אף שחפץ להכיר את המגיד. לאחר שגברו הלחצים עליו והתמדתו בסירובו - פרש ממשרתו ומסר את תפקידו לבנו רבי אשר זעליג באמרו: ”אני שראיתי ונסעתי אצל הגאון מוילנא, אי אפשר לי ואינני רשאי ליסע למעזריטש, אתה שלא ראית את הגאון מוילנא, מותר לך לנסוע למעזריטש”[3].
בשנת תקס"ד נבחר כרבה של פרנקפורט דאדר, על מקומו של הפרי מגדים. העובדה שהוא היה בעל השכלה רחבה וכתב גם ספרים מדעיים ופילוסופיים, גרמה לכך שהמשכילים והרפורמים בגרמניה חשבוהו כאחד משלהם, אך למעשה לחם בגישה דתית במשה מנדלסון ובתנועת ההשכלה[1].
נפטר בעירו פרנקפורט דאדר ביום כ"א בסיון תקע"א ונקבר ליד הפרי מגדים.
ספרו ההלכתי "פרי תבואה" מצוטט רבות בספר שערי תשובה ובמשנה ברורה.
ספריו
- טוב ויפה, חיברו בגיל 18, פרנקפורט דאדר תק"ל.
- קרבן ראשית, חידושים על מסכת ראש השנה, פרנקפורט דאדר תקל"ח.
- בית מדות, דרושים ומוסר, דיהרנפורט תקל"ח.
- אור עולם, על חכמת הטבע, נאווי דוואהר תקמ"ג.
- שו"ת פרי תבואה, חלק א, חלק ב, נאווי דוואהר תקנ"ו.
- אגרת המליצה ומשפט לשון הקודש, נאווי דוואהר תקנ"ו.
- שאלת חכם, פרנקפורט דאדר תקנ"ז.
- עצי עדן, דרושים, פרנקפורט דאדר תקס"ב.
- טל אורות, פרנקפורט דאדר תקע"א.
כמו כן הוציא לאור בשנת תקמ"ב את הספר מסורת חדשות לבעל הלבושים, אליו התייחס רבי יהודה לייב.
צאצאיו
שני בנים ובת אחת ידועים לנו מר' יהודה לייב מרגליות.
- בנו רבי אשר זעליג מרגליות, חתן הרב שלמה שפירא. רבי אשר זעליג מילא מקום אביו בשעברשין משנת תקס"ב. אחר כך כיהן בפרוזנא, ליטא.
- בנו רבי אפרים מרגליות.
- בתו שרה פייגא, אשת רבי נתן כץ מפלוצק[4].
קישורים חיצוניים
- גליון עלים לתרופה, מכון אור הצפון, גליון תשט"ו (פרשת בהעלותך, תש"ע, שנה ט"ו), באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 מאיר וונדר, אלף מרגליות, בערכו עמוד 32.
- ^ במקומו בפלוצק מונה רבי אריה לייב צינץ. ראו: יצחק אלפסי, תולדות מהרא"ל צינץ, עמוד לו.
- ^ ראואזמ"ר בשבחין, ירושלים: שמעון מרגליות, תשס"ג, עמ' א, באתר אוצר החכמה
- ^ בן רבי שמואל, נכד רבי יחיאל מיכל מנמירוב ורבי אברהם אחי המהרש"א.