ברייתא דל"ב מידות
(הופנה מהדף ל"ב המידות שהתורה נדרשת בהם)
ברייתא דל"ב מידות הוא חיבור בנושא מידות שהתורה נדרשת בהן. הוא נחשב כברייתא, וכתיבתו מיוחסת לרבי אליעזר בן רבי יוסי הגלילי.
תיאור
הוא מהווה מערכת של 45 כללים ללימוד האגדה. מתוכן, 13 מידות הן מתורתו של רבי ישמעאל, ו-32 מידות נוספות הוסיף רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי.
הוא מופיע כ"פרשה ראשונה" בתוך משנת רבי אליעזר; המשך החיבור (מ'פרשה שלישית' ואילך) מכונה מדרש אגור. הוא יצא לאור מכתב יד על ידי הלל גרשם ענעלאו בשנת 1934[1]. בש"ס וילנא הברייתא נדפס לאחר כללי התלמוד שבסוף מסכת ברכות, בלוויית פירוש.
הברייתא נזכר בספרות פרשנות התורה, מאחרי תקופת הגאונים והלאה[2].
יש המאחרים את חיבורו לתקופות מאוחרות, וטוענים שאיננה מתקופת התנאים[3].
שלושים ושתיים המידות
- בריבוי - כל 'את' 'גם' ו'אף' באים לריבוי, כגון: "וה' פקד את שרה"[4] לרבות כל העקרות עמה.
- במיעוט - כל 'אך' 'רק' ו'מן' באים למעט, כגון: "אך בעשור לחודש השביעי"[5] - אין יום כיפור מכפר אלא לשבים.
- בריבוי אחר רבוי - "גם את בניהם ואת בנותיהם ישרפו באש לאלהיהם"[6] - לרבות אבותיהם ואמותיהם.
- במיעוט אחר מיעוט - "הרק אך במשה דבר ה' הלא גם בנו דבר"[7] - מלמד שדיבר עם אהרן עוד קודם למשה.
- בקל וחומר מפורש - "בשושן הבירה הרגו היהודים חמש מאות איש, בשאר מדינות המלך מה עשו"[8].
- בקל וחומר סתום – "נשבע להרע ולא ימיר"[9] - וקל וחומר להיטיב.
- בגזרה שווה - נזיר היה שמואל, שנאמר בו: "ומורה לא יעלה על ראשו"[10] כמו שנאמר בשמשון[11].
- בבניין אב - דבר שנאמר בראשיתו מלמד על שאחריו. בדיבור הראשון ה' פונה "משה משה" ומשה משיב "הנני"[12], מלמד לכל הדברות הבאות.
- בדרך קצרה – הכתוב מקצר ומחסיר מילה, כגון: "ותכל [נפש] המלך דוד לצאת אל אבשלום"[13].
- בדבר שהוא שנוי - שבע פרות ושבע שבלים בחלום פרעה הנשנות בפתרון יוסף[14] מרמזות על 42 שנות רעב. מתוכן נדחו 40 לתקופת יחזקאל.
- מסדור שנחלק – פסוק שנחצה לשנים, כגון: "ה' הטוב יכפר בעד: כל לבבו הכין"[15] - בעד כל שהכין לבו.
- מדבר שבא ללמד ונמצא למד - נאמר במפלת מצרים: "קולה כנחש ילך"[16] מלמד שהיה קולו של הנחש שנקצצו רגליו הולך מסוף העולם ועד סופו.
- מכלל שאחריו מעשה והוא פרטו של ראשון – נאמר בכלל "ויברא אלקים את האדם בצלמו"[17], ואחר כך בא המעשה בפירוט.
- מדבר גדול שנתלה בקטן הימנו - להשמיע האוזן בדרך שהיא שומעת – דבור ה' נמשל לשאגת האריה[18] להמחשה מן העולם המוכר לאדם.
- משני כתובים המכחישים זה את זה עד שיבוא הכתוב השלישי ויכריע ביניהם - בשמואל נאמר[19] שדוד קנה הגורן מארונה בחמשים שקלים, ובדברי הימים נאמר[20] בשש מאות, הא כיצד לקח מכל שבט חמשים ובסך הכל שש מאות.
- מדבר שהוא מיוחד במקומו - השם צבאות מופיע ביחוד בתפלת חנה[21], לרמז שבקשה להיות מצבאות העליונים שאינם מתים או מן התחתונים שפרים ורבים.
- מדבר שאינו מתפרש במקומו ומתפרש במקום אחר - "ויברא ה' אלוקים גן בעדן מקדם"[22] וגלה הכתוב ביחזקאל[23] "בעדן גן אלוקים היית כל אבן יקרה מסוכתך" - שנעשו לו שם חופות זהב.
- מדבר שנאמר במקצת והוא נוהג בכל – "ובשר בשדה טריפה"[24] והוא הדין בעיר אלא שדבר הכתוב בהווה.
- מדבר שנאמר בזה והוא הדין בחברו - "אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה"[25] - והוא הדין שמחה לצדיקים ואור לישרים.
- מדבר שנאמר בזה ואינו עניין לו, אבל הוא עניין לחברו - "וזאת ליהודה ויאמר שמע ה' קול יהודה"[26] אם אינו ענין ליהודה תנהו ענין לשמעון שלא הוזכר.
- מדבר שהוקש לשתי מידות, ואתה נותן לו כוח היפה שבינותיהם - "צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה"[27] - נמשל כארז לצל וכתמר לפירות.
- מדבר שחברו מוכיח עליו - "מתן בסתר יכפה אף ושוחד בחיק [יכפה] חימה עזה"[28]. המלה "יכפה" מתיחסת גם לסוף הפסוק.
- מדבר שהוא מוכיח על חברו - "קול ה' יחיל מדבר יחיל ה' מדבר קדש"[29] להוכיח על כל המדברות כולן.
- מדבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד על עצמו - "לכו ראו את הארץ ואת יריחו"[30] ללמד שהיתה שקולה כנגד כל ארץ ישראל.
- מדבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד על חברו - "ולא תקחו כופר לנפש רוצח"[31] אבל אתה לוקח כופר לשן ועין ושאר החבלות.
- ממשל - "ופרשו השמלה"[32] - שמבררים הדבר כשמלה.
- מלשון נופל על לשון[33] - "ותאמרו לא כי על סוס ננוס על כן תנוסון"[34] בלשון שחטאו בו נדונו.
- מכנגד - "במספר הימים אשר תרתם את הארץ ארבעים יום יום לשנה יום לשנה"[35].
- מלשון גימטריה- "וירק את חניכיו ילידי ביתו שמונה עשר ושלש מאות"[36] בגימטריא אליעזר.
- מלשון נוטריקון - "והיה שמך אברהם כי אב המון גוים נתתיך"[37].
- מוקדם שהוא מאוחר בעניין - "ונר אלוקים טרם יכבה [ושמואל שוכב] בהיכל ה'"[38]. המלים "בהיכל ה'" מוסבות על נר אלוקים ולא על שכיבת שמואל.
- מוקדם שהוא מאוחר בפרשיות- - הקמת המשכן בניסן בשנה שניה ליציאת מצרים נכתבה בחומש במדבר אחר מנין הפקודים שהיה באייר[39].
פירושים לברייתא
ממפרשי הברייתא:
- רבי שמשון מקינון חיבר ספר מיוחד העוסק בכללי הלימוד והפסיקה היהודיים, בשם ספר הכריתות; מתוך חמשת חלקי הספר, עוסק החלק הקרוי "נתיבות עולם" בדיון בברייתא דל"ב מידות של ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי. בספרו הוא גם מסביר מדוע לא כלל רבי ישמעאל את המידות הללו בשיטתו למניית מידות התורה. הפירושים על ספרו מהווים גם הם פירושים לברייתא זו, ביניהם ספר תחלת חכמה שחיבר רבי יעקב חאגיז.
- רבי אהרן אבן חיים חיבר ספר מיוחד, מידות אהרן, המפרש ומלבן את שלוש עשרה המידות של רבי ישמעאל הכלולות בברייתא דל"ב מידות.
- רבי זאב וולף איינהורן (מהרז"ו) חיבר ספר העוסק בברייתא זו, בשם מדרש תנאים.
- רבי צבי הירש קצנלבוגן מווילנה חיבר ספר בשם נתיבות עולם, כפירוש ודיון נרחב בברייתא דל"ב מידות.
- הרש"ש ובנו רבי מתתיהו שטראשון כתבו הערות על הברייתא.
רבים מהפירושים יצאו לאור כספר בפני עצמו בדפוס ראם, וילנא תרפ"ה.
ראו גם
לקריאה נוספת
- מבוא לתורה שבעל פה, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 1991. יחידה 2. עמ' 127.
- משנת רבי אליעזר, או, מדרש שלשים ושתים מדות - י"ל בפעם הראשונה מכתבי יד ישנים עם מבוא והערות על ידי הלל גרשם ענעלאו. הוצאת בלוך, ניו יורק, תרצ"ד.
- ברייתא דרבי אליעזר מל"ב מדות - מהדורה חדשה מוגהת ומוערת על-פי כתבי יד עם שינויי נוסחאות, בתוך ספר ילקוט מדרשים, חלק ח', צפת, תשע"ט. עמ' יז - לב, ועמ' קכה - רמה, בסוף הספר.
קישורים חיצוניים
- צבי הירש צנלנבוגן, נתיבות עולם, ברייתא דל"ב מדות דרבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי עם חדושים ובאורים ; ווילנא, תקפ"ב, באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ^ הוצאת בלוך, ניו יורק, תרצ"ד
- ^ לדוגמה: רד"ק על ירמיהו ל"ג כ"ו; יונה אבן ג'נאח בחיבורו הרקמה; הרמב"ם ספר המצוות עשה ל"ז
- ^ משה צוקר, "לפתרון בעיית ל"ב מדות ו'משנת ר' אליעזר'", PAAJR 23 (1954), עמ' א'-ל"ט. לדבריו, ברייתא זו לא נכתבה לפני שלהי המאה ה-10, ולדעתו היא עיבוד של מ"ט מידות שכתב ר' שמואל בן חפני בפירושו לתורה.
- ^ בראשית כא,א.
- ^ ויקרא כג,כז.
- ^ דברים יב,לא.
- ^ במדבר יב,ב.
- ^ אסתר ט, יב.
- ^ תהלים טו, ד.
- ^ שמואל א א יא.
- ^ שופטים יג, ה.
- ^ שמות ג,ד.
- ^ שמואל ב יג, לט.
- ^ בראשית מא.
- ^ דהי"ב ל יט ראה שם ברש"י.
- ^ ירמיה מו, כב.
- ^ בראשית א,כז.
- ^ עמוס ג, ח.
- ^ שמואל ב כד,כד.
- ^ דהי"א כא, כה.
- ^ שמואל א א יא.
- ^ בראשית ב,ח.
- ^ יחזקאל כח, יג.
- ^ שמות כב, ל.
- ^ תהלים צז, יא.
- ^ בראשית לג,ז.
- ^ תהלים צב, יג.
- ^ משלי כא, יד.
- ^ תהלים כט,ח.
- ^ יהושע ב,א.
- ^ במדבר לה, לא.
- ^ דברים כב, יז.
- ^ בנוסחאות אחרות: ממעל, ובאחרות: מרמז.
- ^ ישעיה ל, טז.
- ^ במדבר יד, לד.
- ^ בראשית יד, יד.
- ^ בראשית יז,ה.
- ^ שמואל א ג,ג.
- ^ במדבר ז,א.
.png){kind=small}
29215562ברייתא דל"ב מידות