מיעוט אחר מיעוט
מיעוט אחר מיעוט היא מידה מדרשית, אחת מ-32 מידות של רבי יוסי הגלילי, ולפיה ניתן להפיק משמעות מן המקרא שאינה כתובה במפורש בכך שהכתוב מביע לשון כפול של שלילה. בכל זאת, אין בכח המידה לנגד את עיקר הבנת פשט המקרא אלא לפרש כוונת המקרא.
במדרש הספרא, התנא רבי יהודה משתמש בלימוד זה יותר משאר חביריו התנאים.
פעולת המידה
עניין המיעוט במקרא הנו ביטוי שבא למעט דבר כללי אל מקרה ספציפי. אמנם, כשיש מיעוט אחד ואחריו בא מיעוט שני, אומרים שהמיעוט השני אינו בא למעט פעם שנית, אלא אדרבה הוא בא לרבות.
המלבי"ם מגדיר את המידה ככלל ההגיוני שכל שלילה אחר שלילה דינה לא לשלול אלא לחייב. בכל זאת, החייוב הנדרש מוגדר להיות סימילרי ומעין הדבר שעליו מדובר במפורש.[1]
מיעוט שלישית
במקרה שבא עוד מיעוט אחר השני, קיימים חילוקי דעות בחז"ל האם המיעוט השלישי בא למעט שוב את השני או שמתחילים לספור מחדש כלומר שאין המיעוט השלישי פועל על השני ולא קשור אליו כלל ועיקר[2]
ההגיון של מיעוט שלישי פורש על ידי המלבי"ם כבא להגביל את המיעוט השני ולמעט את הריבוי שניתן לדרוש ממנו (מחמת המיעוט שהוא גורם) -ולא נרבה כל דבר שרוצים לרבות.[3]
דוגמאות
המידה מיעוט אחר מיעוט פועלת על לשונות של כפל שלילה כ”וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם כִּי אָמַרְתִּי רַק אֵין יִרְאַת אֱלֹקִים בַּמָּקוֹם הַזֶּה וַהֲרָגוּנִי עַל דְּבַר אִשְׁתִּי” (בראשית כ יא)[4], ו”וַיֹּאמְרוּ הֲרַק אַךְ בְּמֹשֶׁה דִּבֶּר ה' הֲלֹא גַּם בָּנוּ דִבֵּר וַיִּשְׁמַע ה'” (במדבר יב ב)[5].
אולם, לימוד יותר מסובך מופיע בסוף חומש ויקרא אודות מצוות חיובו של הכהן להעריך אדם או שדה למעריך שנתדל מעושרו שהיה לו בשעת הערכתו -שם מדובר על מיעוט אחר מעיוט בן עשר פעמים;
| דרישת מיעוט אחר מיעוט | ||
|---|---|---|
| סדר הפסוקים | ביטוי המקרא | הערות נוספות |
| א (שלשה פעמים) | ”וְאִם מָךְ הוּא מֵעֶרְכֶּךָ וְהֶעֱמִידוֹ לִפְנֵי הַכֹּהֵן וְהֶעֱרִיךְ אֹתוֹ הַכֹּהֵן עַל פִּי אֲשֶׁר תַּשִּׂיג יַד הַנֹּדֵר יַעֲרִיכֶנּוּ הַכֹּהֵן” (ויקרא כז ח) | מדובר בערכי אדם |
| ב (שתי פעמים) | ”וְהֶעֱרִיךְ הַכֹּהֵן אֹתָהּ בֵּין טוֹב וּבֵין רָע כְּעֶרְכְּךָ הַכֹּהֵן כֵּן יִהְיֶה” (ויקרא כז יב) | מדובר בערכי בהמה |
| ג (שתי פעמים) | ”וְאִישׁ כִּי יַקְדִּשׁ אֶת בֵּיתוֹ קֹדֶשׁ לַ-ה' וְהֶעֱרִיכוֹ הַכֹּהֵן בֵּין טוֹב וּבֵין רָע כַּאֲשֶׁר יַעֲרִיךְ אֹתוֹ הַכֹּהֵן כֵּן יָקוּם” (ויקרא כז יד) | מדובר בערכי בתים (נדל"ן) |
| ד | ”וְאִם אַחַר הַיֹּבֵל יַקְדִּישׁ שָׂדֵהוּ וְחִשַּׁב לוֹ הַכֹּהֵן אֶת הַכֶּסֶף עַל פִּי הַשָּׁנִים הַנּוֹתָרֹת עַד שְׁנַת הַיֹּבֵל וְנִגְרַע מֵעֶרְכֶּךָ” (ויקרא כז יח) | מדובר בערכי שדה אחוזה |
| ה | ”וְהָיָה הַשָּׂדֶה בְּצֵאתוֹ בַיֹּבֵל קֹדֶשׁ לַ-ה' כִּשְׂדֵה הַחֵרֶם לַכֹּהֵן תִּהְיֶה אֲחֻזָּתוֹ” (ויקרא כז כא) | מדובר בערכי שדה אחוזה שלא נפדה טרם בא שנת יובל |
| ו | ”וְחִשַּׁב לוֹ הַכֹּהֵן אֵת מִכְסַת הָעֶרְכְּךָ עַד שְׁנַת הַיֹּבֵל וְנָתַן אֶת הָעֶרְכְּךָ בַּיּוֹם הַהוּא קֹדֶשׁ לַ-ה'” (ויקרא כז כג) | מדובר בשדה מקנה כסף (כמקביל לשדה אחוזה המתקבלת בירושה)
|
מספר הכהנים
אולם, יש חילוקי דעות אודות מספר הכהנים שמזקיקים להיות נוכחים במעמד הערכין, לפי דברי המשנה ופרשנותו של שמואל (אמורא), בערכי שדה ואדם צריכים רק כהן אחד מבין העשר דינים, ואילו לפי דעתו של רב הונא בריה דרב נתן ייתכן לומר שמזמינים חמשה כהנים להיזקק להערכה -כי בעת גמר לימוד שני מיעוטים מתחילים למנות מחדש.[6]
דיון נוסף בשיטת מיעוט אחר מיעוט הנהו המחלוקת התנאי אם נתינת הזרוע, לחיים וקיבה לכהנת נחשב כקיום ציווי התורנית. דעתם של דבי רבי אליעזר בן יעקב שניתן לתרום את מתנת הזרוע, לחיים וקיבה אל כהנת על סמך לימוד של מיעוט אחר מיעוט [7]
הערות שוליים
- ^ מלבי"ם לספר מלכים א ח ט
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ט"ו עמוד א'
- ^ "איילת השחר" כלל רל"ז
- ^ יכול..כל עיקר (שלא יראו כלל) תלמוד לומר "רק אין", אין מיעוט אחר מיעוט אלר לרבות, הה"ד וייראו האנשים מאד -חזקוני בראשית כ יא
- ^ שגם באהרן וגם במרים דיבר הקדוש ברוך הוא -ל"ב מדות, מדה ד
- ^ רש"י תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ט"ו עמוד א' ד"ה "אמא חמשה כהנים וחמשה ישראל"
- ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף קל"ב עמוד א' על סמך שתי פעמים שכתוב כהן במקרא (וזה יהיה משפט הכהנים..ונתן לכהן -פרשת שופטים)