דבר הלמד מסופו

דבר הלמד מסופו היא אחת מן י"ג מידות שהתורה נדרשת בהן. משמעות המידה היא, שכאשר התורה איננה מפרשת בדין מסוים את כל פרטיו, יש לנו לדרוש וללמוד מן הדין הסמוך לו על פרטי הדין.

שם הכלל ותוכנו

למרות שמו של הכלל, אין הכוונה שהדין המלמד צריך להכתב לאחרי הדין הנלמד, אלא אף אם הדבר להפך, שהתורה כתבה בהתחלה את הדין המבואר הרי שאפשר ללמוד ממנו לדין שאיננו מבואר. אך בכל זאת המידה מכונה "דבר הלמד מסופו", בגלל שבדרך כלל הסדר הוא שפירוש הדין נכתב רק לאחר שהדין עצמו כבר כתוב ונאמר. טעם אחר לכינוי המידה "דבר הלמד מסופו" הוא, שכאשר הלימוד הוא מדבר הכתוב בתחילת העניין, אין בכך כל-כך חידוש, שהרי זהו מעין הקדמה לדין שכתוב לאחר כך, ולכן מכונה המידה "דבר הלמד מסופו", שאפילו כאשר הלימוד הוא מסוף הנושא והדין, אפשר להסיק ממנו לגבי תחילת הדין.

ישנה מחלוקת אמוראים האם למדים דבר מסופו או מתחילתו. על הפסוק

וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל וַעֲרַלְתֶּם עָרְלָתוֹ אֶת פִּרְיוֹ שָׁלֹשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים לֹא יֵאָכֵל

אומר רבי יוסי, שאלמלא כתבה התורה "לא יאכל" הרי שהיינו למדים ב"דבר הלמד מתחילתו" שהתורה עוסקת בעץ מאכל, שהרי נאמר בתחילת הפסוק "ונטעתם כל עץ מאכל". והסיבה שהתורה כתבה "ונטעתם כל עץ מאכל", שהאיסור חל רק על עץ שניטע על מנת לאכול את פריו. אך רבי יונה סובר, שאם לא היה כתוב "עץ מאכל" הרי היינו למדים מ"דבר הלמד מסופו", שנאמר "ובשנה החמישית תאכלו את פריו".

דוגמאות לצורת הלימוד

• התורה אומרת

אִישׁ אִישׁ אֶל כָּל שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ לֹא תִקְרְבוּ לְגַלּוֹת עֶרְוָה אֲנִי ה'

, אך התורה איננה מפרטת מהי הערוה אודותה מדבר הפסוק, ובכך אוסרת התורה נישואים אל כל הקרובים. למדים אנו מהמשך הכתובים המונים את הערוות האסורות בביאה, שעליהם מדברת התורה ולא על כל קירבה.

• כתוב

כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם לַאֲחֻזָּה וְנָתַתִּי נֶגַע צָרַעַת בְּבֵית אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם

, אין הפסוק מפרט באיזה סוג בית חל דין צרעת הבית. ומשמע, שבכל סוגי הבתים - בין העשויים מעפר, אבנים ועץ, או שאינם עשויים אלא מבד וצמר - חל דין הצרעת. אך למדים אנו מסופו, שנאמר

וְנָתַץ אֶת הַבַּיִת אֶת אֲבָנָיו וְאֶת עֵצָיו וְאֵת כָּל עֲפַר הַבָּיִת וְהוֹצִיא אֶל מִחוּץ לָעִיר אֶל מָקוֹם טָמֵא

, שדווקא כאשר הבית עשוי מאבנים, עצים ועפר אז חלים עליו דיני צרעת הבית, אך אם אינו מורכב מכל השלשה - אין בו דיני צרעת הבית.

מידה נפרדת או חלק מדבר הלמד מעניינו?

בין הראשונים, ישנה מחלוקת אודות מידת דבר הלמד מסופו, האם היא מידה נפרדת או שהיא חלק ממידת דבר הלמד מעניינו. יש הסוברים שהיא מידה נפרדת ממידת דבר הלמד מענינו, ויש שכתבו

בשבע המידות שמנה הלל הזקן שבהם התורה נדרשת, לא נמנית המדה. ייתכן שזהו משום שהלל סובר שהיא בכלל מידת "דבר הלמד מעניינו".

ראו גם

• דבר הלמד מעניינו