דבר הלמד מעניינו

המידה המדרשית דבר הלָמֵד מעניינו היא אחת משבע המידות של הלל הזקן ומשלוש עשרה המידות של רבי ישמעאל. לפיה, ניתן להפיק משמעות מקראית שאינה כתובה במפורש במקרא על סמך שחז"ל הבינו רוח מסוים בפרשה שבה מופיע פרט מסוים.

בימינו, תוקף מידה זו מחייבת את כל בני ישראל שגרים בחוצה לארץ לשמור על מצוות חובת הגוף שבתורה.

פעולת המידה

דבר בתורה שהוא סתום בהבנתו ניתן להבינו על סמך העניין הכללי בו מדבר בפרשה, או דבר הסמוך לו בפרשה יש גם מקרים שמידה זו מנצחת את הבנת פשט הכתוב בתורה מפורש (ראה לקמן).

דוגמאות

מקרה בו מידה זו מנצחת פשט מקראי הנהו בפרשת נזקי בהמה שבהמה נגח איש והרגו. התורה אומרת במקרה זו ”וְאִם שׁוֹר נַגָּח הוּא מִתְּמֹל שִׁלְשֹׁם וְהוּעַד בִּבְעָלָיו וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ וְהֵמִית אִישׁ אוֹ אִשָּׁה הַשּׁוֹר יִסָּקֵל וְגַם בְּעָלָיו יוּמָת.” (שמות כא כט). כלומר, לפי הבנת המקרא יש לבית הדין להעניש מוות את בעל הבהמה. והנה מידה זו הלומדת מעניין הפרשה (בפסוק הבא אחריו) שמדבר בעניין "כופר" ממוני ”אִם כֹּפֶר יוּשַׁת עָלָיו וְנָתַן פִּדְיֹן נַפְשׁוֹ כְּכֹל אֲשֶׁר יוּשַׁת עָלָיו..” (שמות כא ל) מצלת את בעל השור מהבנת כוונת המקרא לעונשו בגזר דין מוות.

מצוות חובת הגוף בחוצה לארץ

ערך מורחב – חובת הגוף

לדעת רב יהודה, מידה זו היא המחייבת את כל בני ישראל שגרים בחוצה לארץ לשמור על מצוות חובת הגוף שבתורה.

אמר רב יהודה..יכול כל המצות כולן לא יהו נוהגים אלא בארץ? תלמוד לומר ”כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר אַתֶּם חַיִּים עַל הָאֲדָמָה” (דברים יב א) אי כל הימים יכול יהו נוהגים בין בארץ בין בחוצה לארץ -תלמוד לומר ” בָּאָרֶץ” (דברים יב א), אחר שריבה הכתוב ומיעט צא ולמד ממה שאמור בעניין ”אַבֵּד תְּאַבְּדוּן אֶת כָּל הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר עָבְדוּ שָׁם...” (דברים יב ב) מה עבודת כוכבים מיוחדת שהיא חובת הגוף ונוהגת בין בארץ בין בחוץ לארץ אף כל שהיא חובת הגוף נוהגת בין בארץ בין בחוצה לארץ

— תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ל"ז עמוד א'

ראו גם

ספרא לויקרא כב כח (שמדת גזירה שווה עדיף ממידת דבר הלמד מעניינו)