כריסטיאן הראשון, מלך דנמרק
 | |||||||
| לידה |
פברואר 1426 אולדנבורג, רוזנות אולדנבורג  | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
21 במאי 1481 (בגיל 55) קופנהגן, ממלכת דנמרק  | ||||||
| מדינה |
דנמרק  נורווגיה  שוודיה  איחוד קאלמאר | ||||||
| מקום קבורה | קתדרלת רוסקילדה, דנמרק | ||||||
| בת זוג | דורותיאה מברנדנבורג | ||||||
| שושלת בית אולדנבורג | |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
כריסטיאן הראשון, מלך דנמרק (בדנית ובנורווגית: Christian I, בשוודית: Kristian I) פברואר 1426 – 21 במאי 1481) היה מלך דנמרק (בין השנים 1481-1448), מלך נורווגיה (בין השנים 1481-1450) ומלך שוודיה (בין השנים 1464-1457), בתקופת איחוד קאלמאר. בין השנים 1481-1460 הוא היה במקביל גם דוכס שלזוויג ורוזן (מ-1474 דוכס) הולשטיין. הוא היה המלך הדני הראשון משושלת בית אולדנבורג.
כריסטיאן היה בנם של דיטריך, רוזן אולדנבורג ושל הלוויג מהולשטיין, צאצאית של אריק החמישי, מלך דנמרק. בחלל השלטוני שנוצר בעקבות מותו ב-1448 ללא יורשים של כריסטופר מבוואריה, בחרה שוודיה את קרל השמיני כמלכה, מתוך כוונה למסד מחדש את איחוד קאלמאר תחת שלטונו של המלך השוודי. בשנה שלאחר מכן נבחר קרל להיות מלך נורווגיה, אך הרוזנים לבית הולשטיין היו בעלי השפעה חזקה יותר בהשוואה לאצולה השוודית והנורווגית גם יחד והשפיעו על המועצה המלכותית הדנית לבחור בכריסטיאן כמלך דנמרק. בהמשך, כאשר נבחר כריסטיאן להיות מלך נורווגיה (ב-1450) ומלך שוודיה (ב-1457), הושב על כנו איחוד קאלמאר למשך תקופה קצרה. ב-1460, לאחר שדודו של כריסטיאן, אדולפוס, דוכס שלזוויג ורוזן הולשטיין, מת ללא יורשים, הוא ירש אותו.
ב-1463 פרשה שוודיה מאיחוד קאלמאר בפעם הראשונה וניסיונו של כריסטיאן לכבוש אותה מחדש הסתיים בתבוסתו של עוצר שוודיה, סטן סטורה הזקן בקרב ברונקברג ב-1471.
בשנות השבעים של המאה ה-15 יצא כריסטיאן לכמה מסעות, ביניהם ביקור אצל האפיפיור סיקסטוס הרביעי שהעניק לו את האישור להקים את אוניברסיטת קופנהגן, שנפתחה ב-1479.
ביוגרפיה
ראשית חייו
כריסטיאן נולד ב-פברואר 1426 באולדנבורג שבצפון גרמניה. הוא היה בנם של דיטריך, רוזן אולדנבורג ושל אשתו השנייה, הלוויג מהולשטיין. לכריסטיאן היו שני אחים צעירים ממנו, מוריץ (1464-1428) וגרהרד (1500-1430) ואחות אחת, אדלייד.
מצד אביו הוא היה צאצא של בית אולדנבורג, משפחת דוכסים שהחלה את דרכה במאה ה-12 באזור שממערב לנהר וזר שבצפון-מערב גרמניה. בהתבססה על שתי הערים המבוצרות אולדנבורג ודלמנהורסט, הרחיבה המשפחה את תחום שלטונה על השבטים הפריזים השכנים. אביו של כריסטיאן כונה "בר המזל", שכן הוא איחד את המשפחה והצליח להרחיב את תחום שלטונה. אמו של כריסטיאן, הלוויג, הייתה בתו של גרהרד השישי, רוזן הולשטיין ואחותו של אדולפוס דוכס שלזוויג. מצד אמו, היה כריסטיאן גם צאצא של אריק החמישי, מלך דנמרק דרך בתו השנייה ריצ'זה וכן צאצא של אבל, מלך דנמרק דרך בתו סופיה.
עם מותו של דיטריך ב-1440, ירשו כריסטיאן ואחיו במשותף את תוארו של אביהם כרוזן אולדנבורג ודלמנהורסט. את כריסטיאן גידל דודו, אדולף, דוכס שלזוויג, שכן הדוכס חשוך הילדים שאף שאחיינו הצעיר יהיה יורשו.
מלך דנמרק
בינואר 1448, מת באופן פתאומי כריסטופר מבוואריה, מלך דנמרק, שוודיה ונורווגיה, מבלי להותיר אחריו צאצאים. כתוצאה ממותו התפרק האיחוד בין שלוש הממלכות, שכן דנמרק ושוודיה פנו לכיוונים משלהן. כס המלכות הדני הפנוי הוצע בתחילה על ידי מועצת הממלכה לדוכס אדולפוס משלזוויג, בהיותו האדון הפאודלי הבולט ביותר בשטח דנמרק. אך בהיותו מבוגר יחסית וחשוך ילדים, דחה הדוכס את ההצעה והמליץ על אחיינו. בכל אופן, לפני שכריסטיאן נבחר למלוכה, הוא הבטיח לציית להחלטה שהתקבלה בזמנו על ידי ואלדמר השלישי, מלך דנמרק, שלא ייווצר מצב שדנמרק ושלזוויג ישלטו על ידי אותו אדם בו זמנית. המועצה גם דרשה שכריסטיאן יישא לאישה את אלמנתו של המלך הקודם, כריסטופר, המלכה האלמנה, דורותיאה. בטקס השבעתו התחייב כריסטיאן למשול בצדק, לשתף פעולה עם האצולה, להימנע באופן מוחלט לכלוא כל אדם חופשי, למנות לתפקידי הקצונה והמנהל רק אנשים מקרב האצולה ולהיוועץ באצולה במדיניות החוץ והביטחון שלו.
ב-1 בספטמבר 1448, לאחר שחתם על כתב התחייבות זה, נבחר כריסטיאן להיות מלך דנמרק תחת השם כריסטיאן הראשון בטקס שהתקיים בעיר ויבורג. טקס הכתרה שלו נערך ב-28 באוקטובר 1449 בכנסיית גבירתנו שבקופנהגן ובאותה הזדמנות נערך גם טקס החתונה שלו עם דורותיאה.
מלך שוודיה ונורווגיה
בינתיים, בחרה שוודיה ב-20 ביוני 1448 את קרל קנוטסון כמלכה. נורווגיה גם היא התלבטה בין המשך קיומו של האיחוד עם דנמרק ושוודיה לבין בחירת מלך משלה. האפשרות השנייה ירדה עד מהרה מעל הפרק ומאבק כוחות התחולל בין תומכי כריסטיאן לבין תומכי קרל. מועצת הממלכה הנורווגית הייתה מפולגת. בפברואר 1449, הכריזו חלק מחברי המועצה שהם תומכים בקרל, אך ב-15 ביוני אותה שנה, קבוצה אחרת של חברי המועצה הביעה את אמונה בכריסטיאן. ב-20 בנובמבר הוכתר קרל כמלך נורווגיה בטרונדהיים. עם זאת, נקטה כעת האצולה השוודית בצעדים למניעת מלחמה עם דנמרק. ביוני 1450, אילצה מועצת הממלכה השוודית את קרל לוותר על תביעתו על הכתר הנורווגי לטובתו של כריסטיאן. שאלת הירושה הנורווגית נפתרה בין דנמרק ושוודיה בשעה שהמועצה הנורווגית נותרה עם מועמד אחד בלבד להחליט עליו. בקיץ 1450 הפליג כריסטיאן לנורווגיה בראש צי גדול וב-2 באוגוסט הוא הוכתר כמלך נורווגיה בטרונדהיים. ב-29 באוגוסט נחתם הסכם איחוד בין דנמרק לנורווגיה בברגן. מוסד המלוכה הנורווגי היה זה מכבר שושלתי, אך בהדרגה הוא חדל להיות כזה. כעת הוכרז באופן מפורש שנורווגיה, כמו דנמרק, תעבור למשטר של מונרכיה נבחרת. ההסכם קבע שבדנמרק ובנורווגיה ימלוך אותו מלך ושהוא ייבחר מקרב בניהם הלגיטימיים של המלך הקודם.
בד בבד פחתה האהדה כלפי קרל השמיני בשוודיה וב-1457 הוא הוצא לגלות. כריסטיאן השיג את מטרתו להיות המלך הנבחר של שוודיה ובכך למסד מחדש את איחוד קאלמאר. סמכות השלטון הועברה אליו מידיהם של העוצרים הזמניים של שוודיה, יונס בנגטסון ואריק אקסלסון. עם זאת, שוודיה הייתה מפולגת בין תומכי האיחוד לבין תומכי העצמאות. תקופת מלכותו של כריסטיאן הסתיימה עם העברת השליטה לבישוף קטיל קרלסון ואסה שמונה להיות העוצר הבא. קרל השמיני נקרא שוב להיות מלך, אף על פי שמאוחר יותר הוא הוגלה בפעם השנייה, נקרא שוב ומלך תקופת מלוכה שלישית עד למותו. ניסיונו האחרון של כריסטיאן למלוך שוב בשוודיה הסתיים בתבוסה צבאית בברונקברג באוקטובר 1471, שם הוא נוצח על ידי העוצר השוודי סטן סטורה הזקן, שזכה לתמיכתם של אנשי האצולה הדנים-שוודים מבית תות. כריסטיאן המשיך לטעון לזכותו לכתר השוודי עד למותו ב-1481.
דוכס ורוזן
ב-1460 הפך כריסטיאן גם לדוכס שלזוויג, שהייתה פייף דני ורוזן הולשטיין-רנדסבורג, שהייתה פייף משנה של דוכסות סקסוניה-לאוונבורג במסגרת האימפריה הרומית ה"קדושה". כריסטיאן ירש את הנחלות הללו לאחר תקופת אינטררגנום קצרה לאחר מותו ללא יורשים ב-4 בדצמבר 1459 של בן אחותו של הדוכס אדולף השמיני המנוח ואף על פי שהיו להן טוענים נוספים, אושרה ירושתו על ידי אסיפות האצילים והנציגים שלהן. ב-1474 העלה אותו פרידריך השלישי, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה" לדרגת דוכס הולשטיין ובכך הוא היה לוסאל ישיר של הקיסר.
סוף תקופת מלכותו
השטחים שהיו בשליטתו של כריסטיאן הגיעו לשיא גודלם בין השנים 1460 – 1464, לפני אובדן שוודיה. עם זאת, חלקים רבים של מלכותו שאפו לקבל זכויות ממשל עצמי ומאבקים מתמשכים התחוללו. דנמרק הייתה הציר המרכזי של כוחו של כריסטיאן. ב-1474 הוא קיים שני מסעות: באפריל הוא נסע למילאנו ורומא, שם הוא קיים פגישה עם האפיפיור סיקסטוס הרביעי. בהזדמנות זו, קיבלה אשתו של כריסטיאן את רשות האפיפיור להקים את אוניברסיטת קופנהגן, שנפתחה ב-1479. בסתיו אותה שנה הוא ביקר את שארל הראשון, דוכס בורגונדיה, ששימש כמתווך בין כריסטיאן לבין מקסימיליאן הראשון, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה" לעתיד. הוא שהה בדוכסות בורגונדיה כמה חודשים ובראשית 1475 הוא עבר להולנד.
מותו ומורשתו
כריסטיאן הראשון מת בטירת קופנהגן ב-21 במאי 1481, בגיל 55. הוא נטמן בקפלת מאגי בקתדרלת רוסקילדה, קפלה מעוטרת בעושר רב שהוקמה על ידו ועל ידי המלכה דורותיאה כדי לשמש כקפלת קבורה לבית אולדנבורג. קבריהם של כריסטיאן ודורותיאה מסומנים במצבות אבן פשוטות.
שושלת המלוכה שנוסדה על ידי כריסטיאן הראשון, בית אולדנבורג, מולכת עד היום בדנמרק ומלכה בנורווגיה עד 1814 ומולכת שוב החל מ-1905.
משפחתו
ב-26 באוקטובר 1449 התחתן כריסטיאן עם דורותיאה מברנדנבורג, בתם של יוהאן, מרקיז ברנדנבורג-קולומבאך וברברה מסקסוניה-ויטנברג, ממנה נולדו לו 5 ילדים:
- אולף (1450–1451)
- קנוט (1451–1455)
- הנס, מלך דנמרק (1453–1513)
- מרגרט מדנמרק, מלכת סקוטלנד (1456 -1486)
- פרדריק הראשון, מלך דנמרק (1471–1533)
אילן יוחסין
קישורים חיצוניים
| מלכי דנמרק | ||
|---|---|---|
| מלכים קדומים | (הארדיקאנוט הראשון) • גורם הזקן • האראלד "כחול השן" • סוון פורקברד • האראלד השני • קנוט הגדול • הארדיקאנוט • מגנוס הטוב • סוון השני • האראלד השלישי • קנוט הרביעי • אולף הראשון • אריק הראשון • נילס • אריק השני • אריק השלישי • סוון השלישי • קנוט החמישי • ולדמר הגדול • קנוט השישי • ולדמר השני • ולדמר הצעיר • אריק הרביעי • אַבֶּל • כריסטופר הראשון • אריק החמישי • אריק השישי • כריסטופר השני • אריק כריסטופרסן • ולדמר השלישי • תקופת ביניים • ולדמר הרביעי • אולף השני • מרגרטה הראשונה | 
|
| בית פפאלץ-ניומרקט | אריק מפומרניה • כריסטופר מבוואריה | |
| בית אולדנבורג | כריסטיאן הראשון • הנס • כריסטיאן השני • פרדריק הראשון • כריסטיאן השלישי • פרדריק השני • כריסטיאן הרביעי • פרדריק השלישי • כריסטיאן החמישי • פרדריק הרביעי • כריסטיאן השישי • פרדריק החמישי • כריסטיאן השביעי • פרדריק השישי • כריסטיאן השמיני • פרדריק השביעי | |
| בית שלזוויג-הולשטיין-זונדרברג-גליקסברג | כריסטיאן התשיעי • פרדריק השמיני • כריסטיאן העשירי • פרדריק התשיעי • מרגרטה השנייה • פרדריק העשירי | |
25540331כריסטיאן הראשון, מלך דנמרק