פריזים
פריזים הם קבוצה של אנשים החיים בפריזיה על חוף הים הצפוני בהולנד ובגרמניה, בהם הם מוכרים כמיעוט לאומי. שבט גרמני בשם פריזים (בלטינית: Frisii, ביוונית: οι Φρίσσιοι או Φρείσιοι) תועד עוד מימי קדם.
השפה בה משתמשים הפריזים היא פריזית. בעוד שהפריזית בהולנד היא שפה רשמית לצד הולנדית, בגרמניה היא אינה רשמית.
היסטוריה
לא שרדו כתבים מההיסטוריה הקדומה של פריזלנד. מספר ממצאים מהתקופה הנאוליתית, ביניהם נשמרו גרזני אבן וכלים אחרים, כוסות, כדים ועוד. בין היתר, אחת המחרשות הידועות ביותר בעולם נמצאה במעגן ג'ורגספלד. החוקרים תיארכו את המחרשה לתקופת הברונזה המוקדמת.[1]
התקופה הרומית
הפריזים הקדומים ("Frisii") הוזכרו לראשונה אצל היסטוריון רומא העתיקה טקיטוס בחיבורו על גרמניה. אדמת הפריזים שכנה על חוף הים הצפוני מהריין ועד אמס. פליניוס הזקן הזכיר אותם אף הוא. בשנת 12 לפני הספירה נירון קלאודיוס דרוסוס כרת רית עם הפריזים. טקיטוס דיווח ב"דברי ימיו" על שנת 28 בה הופר שלום זה: "באותה שנה הפריזים... שברו את השלום, יותר כתוצאה מתאוות הבצע שלהם מאשר משלטוננו. דרוסוס הטיל עליהם מחיר קטן: הם היו אמורים לספק עורות בקר למטרות הצבא".[2] אף כי בקרם של הפריזים היה קטן באותה תקופה, הפקידים הרומיים דרשו עורות בגודל של שור הבר. החיילים הרומאים שהגיעו לפריסלנד לאסוף את המחווה הותקפו על ידי הפריזים ונצלבו. במרד זה הותקף על ידי הפריזים "פלבום", חיל המצב הרומי הצפוני ביותר ביבשת אירופה.
הלגיונות הרומאים הצליחו לדכא את המרד, אך במערכה ובקרב הפריזים גרמו להפסדים גדולים. לדוגמה, ליד החורשה המקודשת של הפריזים, בדוהנה, רומאיים נהרגו במארב, כאשר על פי הדיווחים נהרגו 900 רומאים. חברי קבוצה אחרת של 400 לגיונרים נלכדו גם הם ורובם התאבדו בהשלכתם על חרבותיהם כשמצבם היה חסר תקווה.[3]
נוכחותו של צבא רומי גדול על האיים באזור אתר בנטומרסיאל ליד ג'מגום, הייתה עד שנה 16.
ממצאים ארכאולוגיים מצביעים על כך שבאוכלוסייה חלה ירידה חדה בסביבות שנת 300, אך קפצה שוב בסביבות שנת 500. בקשר לאירועים אלה, ההנחה היא שאל הפריזים הצטרפו רבים מהאנגלו-סקסים סביב תקופה זו. עדיין לא לגמרי ברור אם "הפריזים המקוריים" היו בכלל ממוצא גרמני.
הפריזים נסוגו כשבאו במגע עם השושלת המרובינגית והשושלת הקרולינגית.
שלטון הפרנקים
בשנת 734 כבש קרל מרטל את החלק המערבי של פריסלנד, והדוכס הכללי האחרון של הפריזים, פופו, נפל בקרב שניהל נגד אציל פרנקי.
לאחר שהביס את הסקסונים בשנת 785, כבש קרל הגדול את כל פריזיה, כולל האזורים המזרחיים עד הווזר, וצרפם להאימפריה הפרנקית. הוא ייצג מדיניות שהבטיחה לשבטים הבודדים באימפריה אוטונומיה מסוימת.
בסביבות 800, התיישבו הפריזים באיי צפון פריזיה בין איידרסטדט(אנ') לזילט.
תחת שלטון הפרנקים, צורפו הפריזים לנצרות. המעמד העליון התנצר בשנת 800, והתהליך נמשך זמן רב יותר אצל פשוטי העם. אולם הפריזים שהיגרו לחוף יוטה בשלזוויג התנצרו רק במאה ה-11. תחת שארל הגדול הובסו הפריזים על ידי הצבא.
לאחר שהפריזאים הצליחו לגרש את המושלים שמונו על ידי מלכי פרנקוניה, החלה תקופת החופש הפריזית. בפריסלנד הוקמו קהילות אזוריות קטנות רבות, שלעיתים קרובות היו מאורגנות על בסיס ליברלי ושיתופי פעולה והיו להן חוקות מועצה משלהן. הפריזים נהנו חירויות אזרחיות שעל פי האגדה, הוענקו לפריזים על ידי קרל הגדול, אך למעשה על ידי אחד מממשיכיו. בניגוד לשאר אירופה, לא הוקמה בה פיאודליזם.
לאחר התפרקותה של האימפריה הפרנקית והחלפתה בקרל הגדול, אזור פריזים עבר לפרנקיה התיכונה, ולאחר תבוסתה, לפרנקיה המזרחית. שם הם השתייכו לדוכסות לורן התחתית.
החופש הפריזי
ערך מורחב – החופש הפריזי
במאות ה-12 עד 14 הייתה תקופת החופש הפריזית. החופש הפריזי הוא כינוי לטענה פריזית לחירות מפאודליזם ומכל אדון מלבד הקיסר שניתנה להם לטענתם על ידי קרל הגדול; ולמוסדות השלטוניים שצמחו עקב טענה זו. המיתוס הפריזי מספר על דמות בשם "ליבר פריזו" (הפריזי החופשי) שהצליח, יחד עם שותפיו לדרך, לשוב מאיטליה מנצח במאה ה-9, עם הישג זה. על פי האגדה, הפריזים היו מן המשתלטים על רומא, באומץ לב רב, עבור קרל הגדול.
היסטוריה כלכלית
עד לעליית ברית ערי הנזה, הפריזים היו אנשי הסחר והים החשובים ביותר בחוף הים הצפוני.
ייצור מלח בבוץ
בנוסף לדגים וענבר, המצויים בים הצפוני הפקת מלח בישול סיפקה מצרך יקר וחשוב לתושבים. לצורך כך יובש כבול מלוח, נשרף, מומס וסונן והמלח התאדה באמצעות שריפות כבול. כך נוצר "המלח הפריזי" שהיה מצרך מבוקש ויקר מתקופת הרומאים ועד לתקופת סוף ימי הביניים. מאוחר יותר הוא גם הפך לבסיס לייצוא מליח אטלנטי.
חקלאות וגידול בעלי חיים, תעשיית טקסטיל
על פי ממצאים ארכאולוגיים, גידלו הפריזים שעורה תרבותית, שיבולת שועל, שעועית ולפתית בביצות. כמו כן גדלו בקר הבית, סוס הבית, עז הבית וכבש הבית. בגלל הקור והרוח, הפריזאים השקיעו מאמצים בטווייה של צמר העזים והכבשים בחוטים טובים ואריגה של לבדים צפופים. בנוסף למלח ולדגים מיובשים או מומלחים, טקסטיל ומעילים הפכו לפריט היצוא חשוב עבור הפריזים. אפילו הרומאים קנו מעילי צמר פריזיים.
פוליטיקה
הקבוצה האתנית הפריזית, יחד עם הדנים, הסורבים, הצוענים והרומאים החיים בגרמניה, מייצגים אחד מארבעת המיעוטים הלאומיים המוכרים על ידי מדינת גרמניה. מפלגת המיעוט הדנית המוכרת כחוק, "Südschleswigsche", מייצגת גם את הפריזים הלאומיים בצפון פרוסיה. בהולנד קיימת "המפלגה הלאומית הפריזית" ומאז 2006 גם מפלגה בשם "DeFriezen". במזרח פריסלנד יש קבוצות אינטרס פריזיות והמפלגה הפוליטית הפריזית. בנוסף למפלגות הפוליטיות, ישנן מספר קבוצות הנמצאות בקמפיין למען נושאים פריזיים.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- וולפגנג מיינרס: מיתוס המוות הרטוב. על התפתחות חוף הים הצפוני והתרבות על החוף מנקודת מבט של אקולוגיה . איפנס 2006
הערות שוליים
- ^ Dirk Hecht: Das schnurkeramische Siedlungswesen im südlichen Mitteleuropa. Eine Studie zu einer vernachlässigten Fundgattung im Übergang vom Neolithikum zur Bronzezeit (PDF; 34,2 MB). Dissertation. Heidelberg 2007. S. 197.
- ^ Tacitus: Annalen 4.72
- ^ Tacitus: Annalen 4.74
פריזים32014846