אוניברסיטת קופנהגן
 | |
 | |
| אוניברסיטה ציבורית | |
|---|---|
| תקופת הפעילות | 1479–הווה (כ־545 שנים) |
| מיקום | |
|
(למפת קופנהגן רגילה)   אוניברסיטת קופנהגן | |
אוניברסיטת קופנהגן (בדנית: Københavns Universitet) היא האוניברסיטה ומכון המחקר הוותיק ביותר בדנמרק, אשר נוסדה בשנת 1479 בשם "Studium Generale". אוניברסיטה זו היא המוסד להשכלה גבוהה השני הכי ותיק בסקנדינביה, אחרי אוניברסיטת אופסלה (שנוסדה ב-1477). באוניברסיטה לומדים מעל 23 אלף סטודנטים לתואר ראשון, ומעל 17 אלף סטודנטים לתארים מתקדמים, וכשלושת אלפים סטודנטים ללימודי דוקטורט, והיא מעסיקה מעל 9,000 עובדים. האוניברסיטה כוללת ארבעה קמפוסים שנמצאים בתוך העיר קופנהגן ומסביבה, כאשר המטה ממוקם במרכז העיר. רוב הקורסים נלמדים בשפה הדנית, עם זאת, ניתן ללמוד קורסים רבים בשפות אחרות, ובכללן אנגלית וגרמנית. באוניברסיטה לומדים כמה אלפי סטודנטים זרים, כמחציתם מהמדינות הנורדיות. האוניברסיטה חברה בברית הבינלאומית של אוניברסיטאות מחקר (IARU) היוקרתית, יחד עם אוניברסיטת קיימברידג', אוניברסיטת אוקספורד, האוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה, אוניברסיטת קליפורניה בברקלי ועוד. בדירוג QS של אוניברסיטאות בעולם לשנת 2014 היא דורגה במקום 45 בעולם ובמקום ה-13 באירופה. 8 מבוגרי האוניברסיטה הם חתני פרס נובל ואחד חתן פרס טיורינג.
ארגון וניהול
האוניברסיטה מנוהלת על ידי מועצת מנהלים בעלת 11 חברים, מהם 6 חברים שמתמנים מחוץ לאוניברסיטה ומהווים רוב במועצה. 2 חבריה מתמנים על ידי הצוות המדעי, חבר 1 מתמנה על ידי צוות המנהלי, ו -2 חבריה מתמנים על ידי סטודנטים באוניברסיטה. הרקטור, סגנו (פרורקטור) והמנהל של האוניברסיטה מתמנים על ידי מועצת המנהלים של האוניברסיטה. הרקטור ממנה דירקטורים של החלקים השונים של המינהלה הראשית, ודקאנים של הפקולטות השונות. הדקאנים ממנים את ראשי 50 המחלקות. לאוניברסיטה אין סנאט, והסגל האקדמי אינו מעורב במינויו של רקטור, דקאנים, או ראשי מחלקות. לאוניברסיטה אין הנהלת פקולטות, למרות שנבחרות מועצות אקדמיות ברמת הסגל שמייעצות לדקאנים.
היסטוריה
אוניברסיטת קופנהגן נוסדה בשנת 1479 והיא האוניברסיטה העתיקה ביותר בדנמרק. במשך תקופה ארוכה היא הייתה האוניברסיטה היחידה בדנמרק, בין הסגירה של Generale Studium בשנת 1536 ועד להקמתה של אוניברסיטת ארהוס בשנת 1920. האוניברסיטה הפכה למרכז של לימוד תאולוגיה קתולית, וגם היו לה פקולטות ללימודי משפטים, רפואה, ופילוסופיה.
האוניברסיטה נסגרה על ידי הכנסייה בשנת 1531 כדי לעצור את ההתפשטות של הנצרות הפרוטסטנטית. האוניברסיטה נפתחה מחדש בשנת 1537 על ידי המלך כריסטיאן השלישי, מלך דנמרק, לאחר הרפורמציה הלותרנית, והמעבר לסמינר לכמרים אוונגליי-לותרני. בין השנים 1675- 1788, הציגה לראשונה האוניברסיטה את הרעיון של מבחנים לקבלת תואר. בשנת 1675 נוסף מבחן בתאולוגיה, ולאחריו נחקק חוק בשנת 1736. עד שנת 1788, כל הפקולטות דרשו עמידה במבחנים כתנאי לקבלת תואר.
בשנת 1801 נפגעו מבנים באוניברסיטה מהפצצות של הצי המלכותי הבריטי תחת פיקודו של הוריישו נלסון במהלך קרב קופנהגן. בשנת 1836 נחנך הבניין החדש של האוניברסיטה במהלך תנופת בנייה נרחבת שנמשכה עד סוף המאה ה-19. בתקופה זו הוקמו ספריית האוניברסיטה, המוזיאון הזואולוגי, המוזיאון הגאולוגי, הגן הבוטני עם החממות, והמכללה הטכנית.
בשנים 1850-1842, הוקמו מחדש הפקולטות באוניברסיטה. ב-1942 אוחדו הפקולטה לרפואה והאקדמיה למנתחים ויצרו את הפקולטה למדעי רפואה. בשנת 1848 אורגנה מחדש הפקולטה למשפטים, שהפכה לפקולטה למשפטים ומדע המדינה. בשנת 1850 הופרדה הפקולטה למתמטיקה והמדעים מהפקולטה לפילוסופיה.
בשנת 1877 התקבלה לאוניברסיטה הסטודנטית הראשונה. בשנים 1980-1960 עברה האוניברסיטה גידול מואץ. מספר הסטודנטים צמח מכ-6,000 לכ- 26,000, וכן גדל באופן משמעותי מספר העובדים באוניברסיטה, ונבנו בניינים חשובים בפרק זמן זה.
פקולטות וקמפוסים
לאוניברסיטה יש 6 פקולטות: מדעי הרפואה, מדעי הרוח, משפטים, מדעי הטבע, מדעי החברה ותאולוגיה.
הקמפוסים של האוניברסיטה ממוקמים בארבעה מתחמים:
- הקמפוס הצפוני - שבו נמצאות הפקולטה למדעי הרפואה, והפקולטה למדעי הטבע.
- הקמפוס העירוני - שבו נמצאות הפקולטה למדעי הרפואה, הפקולטה למשפטים, הפקולטה למדעי חברה הפקולטה לתאולוגיה והמנהל מרכזי
- הקמפוס הדרומי - ובו הפקולטה למדעי הרוח.
- קמפוס פרדריקסברג - ובו הפקולטה למדעי הטבע והפקולטה למדעי הרפואה.
האוניברסיטה מתפעלת חמישה מעונות סטודנטים, שאליהם מתקבלים רק סטודנטים שסיימו לפחות שתי שנות לימוד. במעונות מושכרים רק חדרים ליחידים.
האוניברסיטה אמצה אסטרטגיה למשוך סטודנטים בעלי כישורים מרחבי העולם, ולשם כך יצרה תוכנית לימודים מיוחדת לסטודנטים אלה, והתקשרה בהסכמים לחילופי סטודנטים.
מעמדה באקדמיה הבינלאומית
הדירוג האקדמי של האוניברסיטאות בעולם לשנת 2015, המתפרסם בידי אוניברסיטת ג'יאו טונג שאנגחאי, דירג את אוניברסיטת קופנהגן כאוניברסיטה הטובה ביותר בדנמרק ובסקנדינביה, האוניברסיטה ה-6 הטובה ביותר באירופה ובמקום ה-35 מתוך 500 האוניברסיטאות המובילות בעולם[1]. בדירוג האוניברסיטאות בעולם של Times Higher Education לשנת 2015 מדורגת האוניברסיטה במקום ה-160 בעולם ובדירוג QS של אוניברסיטאות בעולם ל-2015-2016 מדורגת אוניברסיטת קופנהגן במקום ה-69[2].
האוניברסיטה פועלת בשיתוף פעולה עם אוניברסיטאות אחרות בעולם והחל מ-2006 היא נוטלת חלק במיזם שיתוף פעולה בין 10 אוניברסיטאות (אנ'), ביניהן האוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה, אוניברסיטת ייל, אוניברסיטת אוקספורד ואוניברסיטת טוקיו.
חוקרים ובוגרים נודעים
.jpg)
בין בוגרי האוניברסיטה נמנים אישים רבים שהתפרסמו בתחום עיסוקם או מחקרם. דוגמאות אחדות (לפי סדר כרונולוגי):
- טיכו ברהה (1601-1546) אסטרונום דני נודע שאחראי לתיעוד המדעי הראשון של סופרנובות, היה מנטור של יוהנס קפלר.
- ניקולאוס סטנו (1638–1696), חוקר חלוץ בתחומי האנטומיה והגאולוגיה.
- אולה רמר (1644–1710), אסטרונום, ערך את המדידה הכמותית הראשונה של מהירות האור.
- לודוויג הולברג (1684–1754), סופר ומחזאי.
- האנס אגדה (1758-1686), מיסיונר, שייסד בשנת 1721 את נואוק בירת גרינלנד.
- הנס כריסטיאן ארסטד (1777–1851), פיזיקאי וכימאי, מגלה תופעת האלקטרומגנטיות.
- ניקולאי גרונטוויג (1783–1872), מורה, סופר, משורר, פילוסוף, היסטוריון וכומר.
- סרן קירקגור (1813–1855), תאולוג ופילוסוף, הנחשב ל"אבי האקזיסטנציאליזם".
- הנס כריסטיאן גראם (1853–1938), בקטריולוג וממציא צביעת גראם.
- נילס ריברג פינסן (1860–1904), רופא וחוקר, זוכה פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה.
- נילס בוהר (1885–1962), פיזיקאי דני חתן פרס נובל לפיזיקה, מהמשפיעים ביותר במאה ה-20.
- אינגה להמן (1888–1993), סייסמולוגית וגאופיזיקאית.
- ג'ולי וינטר הנסן (1960-1890), אסטרונומית דנית, האישה הראשונה שקיבלה תפקיד באוניברסיטת קופנהגן.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
24355450אוניברסיטת קופנהגן