גל-עד

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

גל-עד הוא מבנה מלאכותי המורכב מאבנים אשר לרוב בנוי בצורת חרוט. מחוץ לישראל המילה הנפוצה למונח זה היא קיירן (באנגלית: Cairn) מקור המילה היא מגאלית סקוטית: Càrn.[1]

בעידן המודרני גל-עד משמשים לרוב כציוני דרך. בימי קדם הם שימשו גם למגוון רחב של מטרות:

  • לציון אתר קבורה, או להנצחת אנשים שנפטרו.
  • לסימון שביל באזור סלעי, מדברי או על פני קרחון.
  • לציון פסגת הר.
  • על מנת לסייע בניווט – חלקם הוקמו במרחקים קבועים על מנת לסייע לנווט במזג אוויר גרוע.
  • למטרות טקסיות אשר לעיתים היו קשורות לאסטרונומיה
  • לעיתים הם גם משמשים להנצחת מקומות בהם התרחשו אירועים בולטים.
  • על מנת לאתר פריטים קבורים, כגון מטמון של אוכל או חפצים.

הם משתנים בגודלם, ולעיתים עשויים אף להיות צבועים או מעוטרים – לעיתים על מנת שיבחינו בהם ביתר קלות ולעיתים מסיבות דתיות. דוגמה לסוג של גל-עד קדום היא האינוקשוק המשמש את המתיישבים האינואיטים באזור הארקטי של קנדה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גל-עד בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Peter Drummond, Scottish Hill Names, Scottish Mountaineering Trust (2010), מסת"ב 978-0-907521-95-2, page 25
ערך זה הוא קצרמר בנושא תרבות. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29635963גל-עד