רבי ישראל מזמושץ'

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף ישראל מזמושץ')
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי ישראל מזמושץ'
ספר נזד הדמע, דיהרנפורט תקל"ג
ספר נזד הדמע, דיהרנפורט תקל"ג
לידה 1700
ת"ס
בוברקה, גליציה המזרחית
פטירה אפריל 1772 (בגיל 72 בערך)
י"ז ניסן תקל"ב
זמושץ'
כינוי ישראל בן משה הלוי
השתייכות משכילים מוקדמים
תלמידיו משה מנדלסון
חיבוריו נצח ישראל, ארובות השמים, אוצר נחמד, אבן ישראל, טוב הלבנון, נזד הדמע

רבי ישראל מזמושץ' (מכונה לעיתים רבי ישראל בן משה הלוי) (1700 – אפריל 1772) היה רב ומלומד גליצאי, מן המשכילים המוקדמים, מחבר "נצח ישראל" ו"נזד הדמע".

ביוגרפיה

נולד בעיירה בוברקה שבגליציה המזרחית (כיום באוקראינה) והתחנך בזמושץ' (Zamość). קיבל בילדותו חינוך מקובל ולמד תורה ותלמוד, אולם התעניין גם בפילוסופיה, במתמטיקה ובאסטרונומיה, ורכש ידע בתחומים אלה מחיבורים יהודיים של ימי הביניים.

נדד בין מקומות שונים בגרמניה כדי ללמוד מקצועות אלה, והתפרנס מהוראה. בשנות הארבעים של המאה השמונה עשרה התיישב בברלין ושם נתמך בידי עשירי הקהילה היהודית דניאל איציג ופייטל היינה אפריים. בין תלמידיו בברלין היה משה מנדלסון הצעיר, והוא לימד אותו פילוסופיה יהודית ומתמטיקה. לאחר מספר שנים חזר לפולין ובשנים שלפני מותו גר בברודי. עמד בקשר מכתבים עם רבנים אחרים בדורו, ובהם רבי יעקב עמדן (שו"ת שאילת יעבץ חלק ב סימנים יט-כא) ורבי שלמה חלמא.

רבי ישראל מזמושץ' נחשב כאחד מהמשכילים המוקדמים, לאור השקפתו הרציונליסטית והתמחותו במדעים כלליים, וכן משום היותו רבו של משה מנדלסון.

הוא הדפיס ביסניץ את החיבור הפילוסופי "רוח חן", כחלק ממגמה של החייאת העיסוק בפילוסופיה הרציונליסטית היהודית של ימי הביניים, שבמסגרתה הודפס גם "מורה נבוכים" באותו בית דפוס.

דעותיו

בשנת תקל"ג הדפיס חיבור מחורז בשם נזד הדמע, בו הוא קובל על מגרעותיהם של בני דורו. בחיבור הוא מתנגד למיסטיקה ולעיסוק בקבלה, וכן קובל על הבערות והבורות בחכמות כלליות שרווחו אצל היהודים בסביבתו ובזמנו. הוא מתנגד גם לפלפול המוגזם שאפיין את הלמדנים ומעדיף למדנות בדרך הפשט. לפי כמה עדויות גם נרדף על רקע עמדותיו אלה.

על פי כמה ציטוטים מחיבור זה, הסיקו מספר חוקרים (כמו גרשם שלום) שרבי ישראל התנגד לתנועת החסידות. אולם חיים ליברמן[1] דוחה את ראיותיהם, ומסיק שהתנגדותו היתה לקבוצות ה"פרושים" של טרום החסידות.

היחס אליו

בספרו "נצח ישראל" נדפסה הסכמה נלהבת מרבי יואל בעל שם, שהתגורר בזמושץ', הנחשב[2] כמנהיג חבורת הנסתרים לפני הבעל שם טוב. אולם השקפתו הרציונליסטית והקשר עם מנדלסון גרמו לחוקרים (גם חרדים, כמו בצלאל לנדוי) להתייחס אליו כמשכיל וכאפיקורוס. אמנם, בספר מליצי אש של רבי אברהם שטרן[3] כתב שאחר שראה את רעת המשכילים וקלקוליהם, ברח מברלין בחזרה לגליציה והיה לאיש צדיק וקדוש.

כך או כך, ספריו "אוצר נחמד" ו"טוב הלבנון" נחשבים כספרי יסוד, ונמצאים בבתי מדרש חרדיים רבים.

חיבוריו

לקריאה נוספת

  • יהודה פרידלנדר, "ר' ישראל בן משה הלוי מזאמושץ", בתוך: במסתרי הסאטירה, כרך ב' תשמ"ט, עמ' 11–110.

קישורים חיצוניים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0
  1. ^ בספרו אוהל רחל
  2. ^ לפי מסורות חסידיות שונות (בעיקר חב"ד)
  3. ^ י"ז ניסן בערכו