רבי יצחק טוביה וייס
 | |||||
| בבדיקת חמץ, תשפ"ב | |||||
| לידה |
26 באוגוסט 1926 ט"ו באלול ה'תרפ"ו פזינוק, צ'כוסלובקיה | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
30 ביולי 2022 (בגיל 95) ב' באב ה'תשפ"ב | ||||
| מקום קבורה | בית הקברות היהודי בהר הזיתים | ||||
| מדינה | סלובקיה | ||||
| מקום פעילות | גייטסהד, לונדון, אנטוורפן, ירושלים | ||||
| תפקידים נוספים | ראש ישיבת חכמת התורה בירושלים | ||||
| רבותיו | רבי משה שניידר, רבי אליהו אליעזר דסלר | ||||
| חיבוריו | שערי טוביה | ||||
| |||||
רבי יצחק טוביה וייס (הונגרית: Weisz Tibor); (ט"ו באלול ה'תרפ"ו, 26 באוגוסט 1926 – ב' באב ה'תשפ"ב) היה גאב"ד העדה החרדית בירושלים וראש ישיבת חכמת התורה ומחבר ספרי 'שערי טוביה'.
ראשית חייו
נולד בפעזינג (Pezinok), ליד ברטיסלאבה בצ'כוסלובקיה, כבן זקונים לרבי שלמה וייס, ר"מ בעיר ותלמידו של השבט סופר ושל רבי משה פורהנד רב העיר מאקאווא, ולפרנסתו היה סוחר עצים. מאחר ועל פי החוק לא היו בעיירה מספיק ילדים לפתוח תלמוד תורה למד בבית הספר המקומי[1], ואחרי הצהריים למד עם מלמד.
ב-1939 ניצל בקינדר-טרנספורט שאורגן על ידי ניקולס וינטון[2][3], והיגר ללונדון כשמשפחתו נותרת מאחור (למעט אח אחד[4]). רבי שמחה רובין – האדמו"ר מסאסוב גידלו בביתו יחד עם עוד כמה יתומים מהקינדר-טרנספורט למשך שנה אחת, תקופה קצרה שהה בבית היתומים של רבי שלמה שונפלד נשיא התאחדות קהלות החרדים בלונדון ובמשך תקופה קצרה למד בישיבתו של האדמו"ר רבי יעקב יוסף שפירא בעיר ברנהומוט באנגליה.
למד בישיבת תורת אמת של רבי משה שניידר, בישיבת בית יוסף גייטסהד שבראשות רבי אליעזר קאהן, ובכולל הרבנים בגייטסהד אצל רבי אליהו דסלר, בעת לימודו בגייטסהד קיבל היתר הוראה מרב העיר רבי נפתלי שקוביצקי ומרבי שמואל יוסף רבינוב. לאחר עלייתו של הרב דסלר לארץ ישראל התמנה במקומו לראש הכולל על פי בקשתו.
רבנות
כעבור מספר שנים שב להתגורר בלונדון, שם התקבל לכהן כר"מ בישיבת 'הרמה' בראשות הרב אליקים שלזינגר. במקביל למד הלכה למעשה אצל הרב שלמה באומגרטן, שמינה אותו לרב בית הכנסת 'תורה עץ חיים' נוסח ספרד בעיר, וכן שימש בהוראה את רבי חנוך דוב פאדווא גאב"ד לונדון והוסמך על ידו לרבנות. כן מסר שיעורים בשטיבל דחסידי גור בעיר. בלונדון היה מקורב לרבי שלום משאץ.
בשנת תשכ"ז עבר לאנטוורפן שבבלגיה, שם גר כשלושים ושבע שנים. שימש כר"מ בישיבת עץ חיים בווילרייק (Wilrijk) וכפוסק בעיר, ובהמשך משנת תשל"ז כדיין בבית הדין שבאנטוורפן. באותן שנים כיהן כרב בית המדרש של חסידי גור בעיר וכרב בית המדרש 'אברכים'. באנטוורפן היה מקורב לאדמור"י בית פשעווארסק. כן היה מקורב לאדמורי"ם לבית גור, לרבי יואל מסאטמר, לרבי יהודה הורביץ מדזיקוב, לאדמורי"ם מסקולען.
בשנות התש"ל הציעו לו לכהן כדיין בעדה החרדית, הרב ווייס התייעץ עם רבו האדמו"ר הבית ישראל מגור שדחה אותו מתפקיד זה, כן היה הבית ישראל קם לכבודו מלוא קומתו, אף שהיה אז אברך צעיר[דרוש מקור].
גאב"ד העדה החרדית
לאחר פטירת גאב"ד העדה החרדית רבי ישראל משה דושינסקי, בכ"ב באדר ב' תשס"ג, מונה למלא את מקומו כגאב"ד העדה החרדית. הרב וייס הגיע לשבת הגדול ונשא את דרשת שבת הגדול, אחר השבת חזר לאנטוורפן והגיע שוב לירושלים בי"ד בתמוז. באותו עת קבע את בית מדרשו בבית הכנסת "גאלאנטא" בשכונת בית ישראל.
לאחר מכן פתחו עבורו בית כנסת בסמוך לביתו, בשכונת גבעת משה שבירושלים, שם התפלל בימות החול בשבתות ובימים טובים, בחודש תשרי היה מתפלל בישיבת עמלה של תורה הסמוכה לביתו. היה עורך טיש בליל שבת ובסעודה שלישית, ובמהלכו היה מוסר דברי תורה.
בבית מדרשו הקים כולל אברכים בראשותו והוא היה משתתף בקביעות בסדרי הכולל, ומסר בו שיעור שבועי. לאחר פטירתו שינו את שם בית המדרש ל'שערי טוביה', כשם ספריו.
עמד בנשיאות מספר מוסדות ובתי כנסת בירושלים ובית שמש. ייסד קופת צדקה 'קופת מרן הגאב"ד' שבמסגרתו תמך במאות משפחות נזקקות, וכן הקים קרן קופת צדקה מיוחדת לאלמנות ויתומים בשם 'יתום ואלמנה יעודד'.
כמו כן ייסד את 'מבצר הכוללים', לה כשלושים סניפי כוללים ברחבי הארץ שאינם לוקחים תקציב מהמדינה.
כיהן כחבר נשיאות כולל שומרי החומות, 'ועד הרבנים' והמרכז לטהרת המשפחה.
בפרשת מתחם גולובנציץ נחלק עם ראב"ד העדה החרדית הרב משה שטרנבוך ואסר את הבניה במקום. בעמדתו תמכו חברי בד"צ העדה החרדית.
בי"ג בתמוז תשפ"א השתתף בעצרת מחאה נגד חילול קברים סמוך לכביש 60. במהלך פיזור ההפגנה, השליכו שוטרים רימוני הלם על רכבו. בעקבות כך נערכה בי"ט בתמוז עצרת מחאה על כבודו בהשתתפות אלפים בכיכר השבת בירושלים[5].
הרב וייס היה נפגש לעיתים קרובות עם בכירי הממשל והמשטרה[דרוש מקור].
בשנותיו האחרונות הוקמה על פי בקשתו מכון "שערי טוביה" להוצאת כתביו בכל מקצועות התורה, במסגרתו יצאו לאור מספר כרכים, ועוד כמה כרכים שטרם הודפסו, בראשות המכון עומד בנו הרב שלמה זלמן. כמו כן, החל משנת תשפ"ב יוצא לאור גליון שבועי מדברי תורתו בשם 'משולחנא דמלכא', על ידי צוות תלמידי חכמים.
ישיבת חכמת התורה
בשנת ה'תשע"ב נפתחה ישיבת 'פאר התורה'[6] על ידי קהילת תפארת ירושלים ובראשה העמידו את הרב וייס. בשנת ה'תשע"ד, עקב חובות, עברה הישיבה לרשות הרב פרץ מאירזון, חתנו של רבי רפאל סולובייצ'יק, ושמה השתנה לישיבת 'חכמת התורה'. גם תחת שמה החדש כיהן הרב וייס כראש הישיבה הוא מסר שיעורים כלליים בישיבה ושיחת מוסר חודשית. לאחר פטירת הרב וייס נשאר הרב מאירזון יחיד בראשות הישיבה.
הישיבה אינה נוטלת תקציב ממדינת ישראל ונתמכת על ידי נגידים מארצות הברית, בעיקר חסידי סאטמר.
הרב וייס היה מקושר לתלמידיו בני הישיבה והיה עורך טישים מיוחדים לכבודם, כמו בט"ו בשבט[7] וחנוכה.
פטירתו
בחודש סיוון ה'תשפ"ב אושפז בבית החולים הדסה עין כרם בעקבות זיהום ברגלו[8]. הוא שוחרר אך הזיהום החריף וכחודש לאחר מכן פונה שוב לבית החולים, שם הורדם והונשם כתוצאה מדלקת ריאות וזיהום כללי[9], ובליל שבת ב' באב נפטר. הלוויתו התקיימה ביום ראשון ג' באב בהשתתפות עשרות אלפים[10]. הספידוהו הרב משה שטרנבוך ושאר דייני העדה החרדית, משמשו ובנו. נקבר בחלקת הנביאים שבהר הזיתים.
משפחתו
הרב וייס היה נשוי שלוש פעמים.
- רעייתו הראשונה ואם ילדיו אסתר בת הרב משה צבי פליישמן.
- רעייתו השנייה, רייזל בת הרב חזקיה שלמה זיידל (מצאצאי החתם סופר; אלמנת הסופר אוריאל צימר בזיווג ראשון)
- רעייתו השלישית (מאז שנת תשנ"ז נפטרה בט"ו כסליו תש"פ) גולדה שפרה בת הרב בנימין חיים פלדמן (חותנו של רבי זלמן לייב מייזליש).
צאצאיו:
- בנו הרב שלמה זלמן, ממלא מקומו ברבנות בית מדרשו ובכולל להוראה,[11] ונשיא מכון 'שערי טוביה'.
- חתנו רבי אברהם זילביגר רב בית כנסת 'בית המדרש החדש' במנצ'סטר ומחבר ספר 'כתיבה תמה' על הלכות סת"ם. (נפטר בז' בניסן תשפ"ב[12])
- חתנו הרב אלימלך זילביגר, (אחיו של רבי אברהם) משפיע בקהילת ברסלב בבית שמש.
מתלמידיו
- רבי חיים יוסף דוד וינברג, ראש ישיבת באר אברהם של חסידות סלאנים.
- הרב שמעון יצחק שלזינגר, חבר הבד"ץ העדה החרדית.
- הרב אליהו אפטרגוט, חבר בד"צ מחזיקי הדת באנטוורפן ור"מ בישיבת ווילרייק.
- הרב אברהם ערנטרוי, מראשי ישיבת עץ חיים ווילרייק ורב בית המדרש זכרון בנימין באנטוורפן.
- הרב דוד יהודה ליב גרינפלד, אב"ד קהל יראים וינה, בנו של רבי חיים ירחמיאל.
- הרב שלמה זלמן וובר, דומ"ץ בעלזא באנטוורפן.
- הרב משה אליעזר וייס, רב קהילת מחזיקי הדת בווינה.
- הרב אברהם יונה שוורץ, רב קהילת קהל ישראל בווינה.
- הרב חיים יוסף בלוי, רב שכונת פאג"י ומרבני ועד השחיטה של העדה החרדית ומו"ץ בביד"ץ.
- הרב חיים אהרן בלייער, רב חדר הוראה שכונת מנחת יצחק ירושלים ומחבר ספרי חוקי חיים.
- הרב יעקב יוסף טברסקי, האדמו"ר מרחמסטריווקא ספרינג וואלי.
- הרב ישראל מילר, חבר הבד"ץ קהל ויזניץ.
ספריו
- שערי טוביה על התורה (בראשית, שמות), ירושלים תש"פ.
- שערי טוביה על התורה (ויקרא במדבר דברים), ירושלים תשפ"ג.
- שערי טוביה על סוגיות הש"ס, ירושלים תשפ"ב.
- ליקוט שערי טוביה, מאמרים ודרושים אגרות תורה פסקים וביאורים על חנוכה, יו"ל חנוכה תשפ"ד.
רשימות מצאצאיו ותלמידיו
- רבינו הגדול אמרו, הנהגות, הדרכות וזכרונות שנרשמו מפיו, ירושלים תשע"ו, יצא לאור על ידי הרב בן-ציון ברגמן.
- איש על העדה, עובדות וזכרונות אמרים והדרכות, אלול תש"פ, יצא לאור על ידי נכדיו, הרב חיים ברוך הנפלינג, והרב אליהו חיים ברטמן.
- האור המטיב, שיעורי הלכה שנמסרו על ידו בהיכל הכולל שבראשותו.
- קונטרסי טובה וברכה, הליכות ומנהגים על המועדים, נכתב על ידי נכדו ומשמשו הרב חיים ברוך הנפלינג, יצא לאור על חנוכה, פורים ופסח.
- זמירות שבת איש על העדה, הליכות והלכות אמרי קודש זכרונות ועובדות, אב תשפ"ד, יצא לאור על ידי מכון "איש על העדה".
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
- ישראל פריד, מי אתה הגאב"ד? פרופיל, באתר כיכר השבת, י"ג בתשרי תש"ע.
- תגית: הגרי"ט ווייס באתר JDN.
- משה ויסברג, מקיף: תולדות חייו של הגאב"ד הגרי"ט וייס זצ"ל, באתר כל רגע.
- סיקור מיוחד באתר 'המחדש' מחייו | הלך לו איש האמת - מרא דכולא תלמודא: אחר מיטתו של מרן הגאב"ד זצוק"ל
- רשימת הפרסומים של רבי יצחק טוביה וייס, בקטלוג הספרייה הלאומית
- ואלה תולדות יצחק קורות חייו כפי שנתפרסמו בגליונות אמרתך חייתני
- סיכום מסע הלווית הגאב"ד הגאון רבי יצחק טוביה וייס זצ"ל בדרכו האחרונה, באתר דרשו.
מות מנהיג העדה החרדית: עשרות אלפים בהלוויית הרב יצחק טוביה ווייס, סרטון בערוץ "כאן | חדשות - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב.
הערות שוליים
- ^ בהוראת רבי יהושע בוקסבוים[דרוש מקור]
- ^ יקי אדמקר, המכתב המרגש של מנהיג העדה החרדית למי שהציל אותו בשואה, באתר וואלה!, 15 ביולי 2015
- ^ מסע ההצלה המופלא ללונדון של הגאב"ד זצ"ל באתר כל רגע.
- ^ הרב דוד יונה וייס מבתי אונגרין בירושלים שעלה ארצה לפני השואה.
- ^ אלפים רבים בעצרת העדה החרדית בכיכר השבת – גלריה רחבה באתר לדעת
- ^ ישיבת פאר התורה, באתר JDN.
- ^ גאב"ד ירושלים ערך טיש ט"ו בשבט עם בני ק"ק תפארת ירושלים ותלמידי ישיבת חכמת התורה.
- ^ שימי שפר, גאב"ד 'העדה החרדית' אושפז בבית החולים, באתר כיכר השבת, 6 ביוני 2022;
איציק ברנדויין, גאב"ד ירושלים שוחרר מבית החולים לאחר התייצבות במצבו, באתר ערוץ 7, 16 ביוני 2022 - ^ שימי שפר, התדרדרות חמורה במצבו של גאב"ד העדה החרדית, באתר כיכר השבת, 16 ביולי 2022
- ^ סיכום מסע הלווית הגאב"ד הגאון רבי יצחק טוביה וייס זצ"ל בדרכו האחרונה, באתר דרשו.
- ^ בנו הוכתר כרב בית מדרשו.
- ^ חתנו של הגאב"ד נפטר חצי שנה אחרי ששיכל את בנו באתר כל רגע.
29422899יצחק טוביה וייס
- יהודים סלובקים
- רבנים בלגים
- דייני העדה החרדית
- בוגרי כולל הרבנים בגייטסהד
- בוגרי ישיבת תורת אמת-לונדון
- אנטוורפן: רבנים
- המכלול: ערכים ששוכתבו או הורחבו במכלול
- ישראלים שנולדו ב-1926
- ישראלים שנפטרו ב-2022
- בוגרי ישיבת גייטסהד
- רבנים בריטים
- לונדון: רבנים
- ראשי ישיבה בירושלים
- מחברי ספרי שו"ת
- רבני ישיבת עץ חיים (בלגיה)
- יהודים הקבורים בהר הזיתים: חלקת הנביאים