יחסי הוותיקן–ספרד
| יחסי קריית הוותיקן – ספרד | |
|---|---|
|
|
| |
| קריית הוותיקן | ספרד |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 0.49 | 505,370 |
| אוכלוסייה | |
| 498 | 47,903,594 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 1,580,695 | |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 32,997 | |
| משטר | |
| מונרכיה תאוקרטית אבסולוטית נבחרת | מונרכיה חוקתית |
יחסי הוותיקן-ספרד ידעו היסטוריה ארוכה מאז ייסודם בשנת 1480, ובמסגרתם קיימת הנציגות הדיפלומטית הקבועה הארוכה בהיסטוריה. לכס ה"קדוש" נונציו במדריד, ואילו ספרד מחזיקה בשגרירות ברומא.
היסטוריה
בשנת 1478 הוקמה האינקוויזיציה הספרדית כבית דין של הכנסייה על ידי המלכים הקתולים פרננדו השני, מלך אראגון ואיזבלה הראשונה, מלכת קסטיליה. היא נועדה לשמור על הדת הקתולית בממלכותיהם, ולהחליף את האינקוויזציה הישנה מימי הביניים שסרה למרות הוותיקן. השליחות הדיפלומטית של ספרד לרומא נוסדה מתוך האינקוויזיציה והעולם החדש. השגריר הראשון, גונזאלו דה-בטטה, מונה בשנת 1480. זו הנציגות הדיפלומטית הארוכה ביותר בהיסטוריה, שקיימת עד ימינו אנו.
הנציגות הביאה לשיתוף פעולה בין שתי המדינות. אלה כללו תמיכה של הוותיקן במלחמת גרנדה, חלוקת העולם החדש בין ספרד לפורטוגל על ידי האינטר קאטרה שנשלחה ב-1493, והקמת הליגה הקדושה שהובילה לניצחון בקרב לפנטו.
במשך מרבית שלטונו של האפיפיור אלכסנדר השישי היה לכנסייה ייצוג דיפלומטי בספרד. הוא חודש ב-1506 על ידי האפיפיור יוליוס השני.
בשנת 1937, תחת לחצו של בניטו מוסוליני, מנהיג איטליה, הכיר הוותיקן בפרנסיסקו פרנקו.
מאז 1978
לאחר אימוץ החוקה הספרדית החדשה ב-1978, אימצה החוקה את עקרון הפרדת הדת מהמדינה, ועם זאת ספרד המשיכה לממן בתי ספר ציבוריים תחת ניהול הכנסייה הקתולית.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- שגרירות ספרד ברומא
- חוסה מנואל וידאל, דיירי פוסטין לרומא, אל מונדו (בספרדית)
26006064יחסי הוותיקן–ספרד