יחסי אינדונזיה–הוותיקן
| יחסי אינדונזיה – קריית הוותיקן | |
|---|---|
|
|
| |
| אינדונזיה | קריית הוותיקן |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 1,904,569 | 0.49 |
| אוכלוסייה | |
| 279,232,920 | 524 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 1,319,100 | |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 4,724 | |
| משטר | |
| דמוקרטיה נשיאותית | מונרכיה תאוקרטית אבסולוטית נבחרת |
יחסי אינדונזיה–הוותיקן מתנהלים כחלק מהדיאלוג הבין-דתי העולמי, זאת על רקע העובדה כי אינדונזיה היא המדינה המוסלמית הגדולה ביותר בעולם. הנצרות הקתולית נחשבת לאחת משש הדתות שאושרו באינדונזיה.
היסטוריה
יחסים בין שתי המדינות התקיימו מאז תקופת מג'פהיט. בין השנים 1318–1330 ביקר הנזיר הפרנציסקני מתיוס במספר מקומות באינדונזיה של ימינו: סומטרה, ג'אווה ובורנאו. הוא נשלח מטעם האפיפיור, וביומנו תיאר את הארמון המרשים של מלך ג'אווה ואת המלחמה נגד האימפריה של חאן בסין. מתיוס ביקר גם בבית המשפט של מג'פהיט בטרואולן.[1]
בתקופה השלטון הקולוניאליסטי של איי הודו המזרחיים ההולנדיים, היה בחלקים מסוימים באינדונזיה, לדוגמה פלורס, רוב קתולי. לעומתם, רוב המתיישבים האירופאים היו פרוטסטנטים; אך הדבר לא מנע התפשטות של הנצרות הקתולית באינדונזיה במהלך המאה ה-19.
בשנת 1947 ייסד הוותיקן משלחת באינדונזיה באישור ממשלת הולנד.[2] ב-16 במרץ 1950 הכיר הכס ה"קדוש" בעצמאות המדינה ושלח נציג רשמי.
מאז עצמאות אינדונזיה נערכו שני ביקורים של האפיפיורים באינדונזיה; הראשון התקיים בדצמבר 1970 על ידי פאולוס השישי והשני על ידי יוחנן פאולוס השני באוקטובר 1989.[3]
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ רשתות פולחן וכוח מלכותיות במג'פהיט, באתר persee, 1996
- ^ Karel Steenbrink, Catholics in Independent Indonesia: 1945-2010, BRILL, 2015-03-27. (באנגלית)
- ^ קלייד הברמן, האפיפיור מבקר באינדונזיה על קרקע עדינה, באתר ניו יורק טיימס, 10 באוקטובר 1989
