יחסי ספרד – קוסטה ריקה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יחסי ספרדקוסטה ריקה
ספרדספרד קוסטה ריקהקוסטה ריקה
ספרד קוסטה ריקה
שטחקילומטר רבוע)
505,370 51,100
אוכלוסייה
47,903,594 5,137,663
תמ"ג (במיליוני דולרים)
1,580,695 86,498
תמ"ג לנפש (בדולרים)
32,997 16,836
משטר
מונרכיה חוקתית רפובליקה

יחסי ספרד–קוסטה ריקה הם היחסים הדיפלומטיים בין קוסטה ריקה וספרד. שתי המדינות חברות באיגוד האקדמיות לשפה הספרדית ובארגון המדינות האיברו-אמריקניות.

היסטוריה

קולוניזציה ספרדית

בספטמבר 1502 הגיע כריסטופר קולומבוס למזרח קוסטה ריקה בהפלגתו הרביעית לאמריקה.[1] בשנת 1561 הוביל הכובש הספרדי חואן דה קוואלון וארבולדה את המתיישבים הראשונים לקוסטה ריקה.[2] בשנת 1564 הקימה ספרד את העיר קרטגו, היישוב הראשון שלה במדינה. במשך כמה עשורים התעלמה קוסטה ריקה מהכתר הספרדי בגלל ריחוקה מהבירה האזורית של הקפטן הכללי של גואטמלה שנמצא באנטיגואה גואטמלה וממקום מושב מלכות המשנה של ספרד החדשה הממוקם במקסיקו סיטי.

המושבה של קוסטה ריקה התפתחה לחברת איכרים ענייה ללא משפחות גדולות בעלות אדמות או אוכלוסייה ילידית גדולה, שרובה נטבחה במהלך הקולוניזציה הספרדית.[1] רבים מהמתיישבים בשטח עסקו בחקלאות של קקאו וטבק. בשנת 1808 יובא קפה מקובה לקוסטה ריקה מקובה והפך ליבול העיקרי של המדינה.[2]

עצמאות

בשנת 1808 הוכתר ז'וזף בונפרטה כמלך ספרד וכמה מושבות אמריקאיות ספרדיות החלו להכריז על עצמאותן מספרד. כיוון שקוסטה ריקה ורוב מדינות אמריקה המרכזית נשלטו על ידי מקסיקו סיטי; ספרד החדשה הכריזה על עצמאותה מספרד בשנת 1810. בשנת 1821 הכריזה תוכנית איגואלה על מקסיקו כמונרכיה חוקתית. קוסטה ריקה הכריזה על עצמאותה מספרד ב-15 בספטמבר 1821 ובחרה להצטרף לאימפריה המקסיקנית תחת הקיסר אגוסטין דה איטורביד, מה שגרם למלחמת האזרחים הראשונה, מלחמת אוכומוגו.[2]

במרץ 1823 התפטר אוגוסטין מתפקידו כקיסר ומקסיקו הפכה לרפובליקה. קוסטה ריקה החליטה להיפרד ממקסיקו ב-1 ביולי 1823. קוסטה ריקה, יחד עם אל סלוודור, גואטמלה, הונדורס וניקרגואה הקימו את הפרובינציות המאוחדות של מרכז אמריקה. ב-1839 הפדרציה המרכז אמריקאית התפרקה וקוסטה ריקה הפכה למדינה עצמאית.[1]

לאחר העצמאות

נשיא קוסטה ריקה, רפאל אנחל קלדרון פורנייר וראש ממשלת ספרד פליפה גונסאלס במהלך מסיבת עיתונאים במדריד, ינואר 1993.

ב-10 במאי 1850 כרתו קוסטה ריקה וספרד יחסים דיפלומטיים עם חתימת חוזה הכרה, שלום וידידות.[3] מאז העצמאות, מהגרים ספרדים רבים היגרו לקוסטה ריקה וחיפשו הזדמנויות טובות יותר במדינה. במהלך מלחמת האזרחים בספרד, קוסטה ריקה נותרה ניטרלית רשמית במהלך הסכסוך ולא תמכה בשום צד בסכסוך. כתוצאה מכך מעטים ספרדים היגרו לקוסטה ריקה כפליטים. בתום המלחמה הכירה קוסטה ריקה רשמית בממשלתו של הגנרל פרנסיסקו פרנקו באפריל 1939.[4]

בספטמבר 1977 ערך חואן קרלוס הראשון, מלך ספרד ביקור רשמי בקוסטה ריקה.[5] המלך חזר לקוסטה ריקה באפריל 1991 ושוב בנובמבר 2004 כדי להשתתף בפסגה האיברית-אמריקאית ה-14. נערכו כמה ביקורים רמי דרג בין מנהיגי שתי המדינות.

היחסים בין שתי המדינות

שתי המדינות חתמו על כמה הסכמים דו-צדדיים כגון חוזה הכרה, שלום וידידות (1850); הסכם להכרה בנישואין אזרחיים (1897); הסכם להכרה בתארים אקדמיים (1925); הסכם לאום כפול (1964); הסכם לשיתוף פעולה תרבותי (1971); הסכם תחבורה אווירית (1979); הסכם לשיתוף פעולה בתיירות (1983); הסכם לסיוע דיפלומטי הדדי (1991); הסכם לשיתוף פעולה שיפוטי (1993); אמנת ההסגרה (1997); הסכם בנושא קידום הדדי והגנה על השקעות (1997) והסכם על שיתוף פעולה תרבותי וחינוכי (2000). [3]

תחבורה

מתקיימות טיסות ישירות בין שתי המדינות עם חברות התעופה של איבריה.

יחסי סחר

בשנת 2016 הסתכם המסחר בין קוסטה ריקה לספרד ב-375 מיליון דולר.[6] הייצוא העיקרי של קוסטה ריקה לספרד כולל: פירות (קליפות הדרים ומלונים); ירקות; מכשירים וציוד לאופטיקה וצילום, וקטניות, צמחים, שורשים ופקעות מזון. הייצוא העיקרי של ספרד לקוסטה ריקה כולל: דוודים, מכונות, מכשירים ומכשירים מכניים; מוצרי ברזל יצוק או פלדה; מכונות, מכשירים וציוד חשמלי ומוצרים שונים של התעשייה הכימית.[3] ספרד היא המשקיעה הזרה החמישית בגודלה בקוסטה ריקה עם השקעות בהיקף כולל של 120 מיליון דולר בשנת 2015. חברות רב לאומיות ספרדיות כמו Mapfre, Telefónica וזארה פועלות בקוסטה ריקה.

נציגויות דיפלומטיות

  • קוסטה ריקה מחזיקה בספרד שגרירות במדריד.[7]
  • ספרד מחזיקה בקוסטה ריקה שגרירות בסן חוסה.[8]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30786868יחסי ספרד – קוסטה ריקה