יחסי הוותיקן–טאיוואן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יחסי קריית הוותיקןטאיוואן
קריית הוותיקןקריית הוותיקן טאיוואןטאיוואן
קריית הוותיקן טאיוואן
שטחקילומטר רבוע)
0.49 35,980
אוכלוסייה
498 23,179,820
תמ"ג (במיליוני דולרים)
תמ"ג לנפש (בדולרים)
משטר
מונרכיה תאוקרטית אבסולוטית נבחרת דמוקרטיה נשיאותית

היחסים בין הוותיקן לטאיוואן נוסדו כיחסים שאינם דיפלומטיים ב-1922, והפכו ליחסים דיפלומטיים ב-1942.

היסטוריה

ההסכם לכינון יחסים דיפלומטיים בין הוותיקן לטאיוואן הושג בשנת 1917. עם זאת, מהלך זה נבלם על ידי צרפת.

ב-1922 מונה הארכיבישוף סלסו בנינו לואיג'י קוסנטיני (אנ') כנונציו לטאיוואן. אף על פי שלא היה לו מעמד דיפלומטי, ממשלת סין העניקה לו אות כבוד הדרוש לכך ב-1925.[1] הארכיבישוף קוסטנטיני עזב את סין בשנת 1933 והוחלף על ידי הארכיבישוף מריו זאנין (אנ').

היחסים הדיפלומטיים כוננו לבסוף ב-23 באוקטובר 1942[2] ועם הגשת כתב האמנה של הארכיבישוף אנטוניו ריברי (אנ') ב-1946, המשלחת של הכס ה"קדוש" בסין זכתה למעמד דיפלומטי.

הרפובליקה העממית של סין לא הכירה בריברי כדיפלומט וב-1951 גורש מהמדינה. בשנה שלאחר מכן, הוותיקן חידש את היחסים עם הממשלה הלאומית, שלאחר תבוסתה באסיה עברה לטאיפיי והמשיכה לייצג את כל סין תחת השם "הרפובליקה של סין".

הערות שוליים

  1. ^ Landry Védrenne, "The Diplomatic Relations between the Holy See and the Republic of China from 1942 to 2012: History, Challenges, and Perspectives" (National Chengchi University, 2012), p. 36
  2. ^ "Thanksgiving: 70th Anniv of Diplomatic Ties".
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36422147יחסי הוותיקן–טאיוואן