יחסי ספרד–סרביה
| יחסי ספרד–סרביה | |
|---|---|
|
|
| |
| ספרד | סרביה |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 505,370 | 77,474 |
| אוכלוסייה | |
| 47,901,903 | 6,716,400 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 1,580,695 | 75,187 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 32,999 | 11,195 |
| משטר | |
| מונרכיה חוקתית | רפובליקה |
יחסי ספרד–סרביה הם יחסי החוץ הדו צדדיים, השיתופיים, הפוליטיים והמדיניים בין סרביה לבין ספרד.
סקירה כללית
ספרד וממלכת סרביה כוננו יחסים דיפלומטיים ב-14 באוקטובר 1916. לאחר תום מלחמת העולם הראשונה שולבה סרביה בממלכת יוגוסלביה. לאחר מלחמת האזרחים בספרד וסיום מלחמת העולם השנייה, היחסים נותקו. יוגוסלביה, תחת ממשלתו של יוסיפ ברוז טיטו, לא הכירה בממשלת ספרד של פרנסיסקו פרנקו ושמרה על יחסים דיפלומטיים משנת 1939 עם ממשלת הרפובליקנים הספרדית בגולה, שהתקיימה עד 1977.
במהלך המלחמה הקרה, ממשלת ספרד של פרנקו טיפחה יריבות ספורטיבית עם המדינות הסוציאליסטיות, בעיקר ברית המועצות. למרות העובדה שיוגוסלביה וספרד לא הכירו בקיומן הדדי, הן נאלצו להתמודד זו עם זו בשלב זה בתחרויות ספורט רבות. היריבות הספורטיבית עם יוגוסלביה, הבלתי פורמלית בתקופת הדיקטטורה של פרנקו, הפכה לרשמית והמשיכה לאחר מותו של פרנקו.
בשנת 1991, במהלך פירוק יוגוסלביה, הציע שר החוץ הספרדי פרנסיסקו פרננדז אורדונז למועצה לענייני חוץ של הקהילה הכלכלית האירופית ליזום תהליך מהיר של הכרה והרחבה עם יוגוסלביה כדרך היחידה להימנע מה התפרקות המדינה. ספרד העדיפה להיתפס כשחקן הנייטרלי באזור במהלך הסכסוך, אך מדיניות החוץ שלה אהדה בדרך כלל את סרביה, שנתפסה כמדינת הליבה של המדינה היוגוסלבית הרב-לאומית והמגוונת לשעבר.
תחת הנהגתו של חוסה מריה אסנאר, במהלך המלחמה בקוסובו, ספרד השתתפה בהפצצות של יוגוסלביה כחברת נאט"ו ובכוח שמירת השלום של האו"ם שנקרא KFOR. במקביל, כל המפלגות הפוליטיות הספרדיות בפרלמנט, למעט השמאל הרדיקלי שהיו 23 מתוך 350 מושבים, הצביעו בעד השתתפות ספרד בפלישת נאט"ו. חאבייר סולנה היה מזכ"ל נאט"ו בזמן ההתערבות. עם זאת, 38% מאזרחי ספרד תמכו בהשתתפותה של ספרד ו-42% מהם התנגדו לה. בשנת 2008, הכריזה קוסובו באופן עצמאי על עצמאותה, והקימה את הרפובליקה של קוסובו, מה שהוביל לנסיגת הכוחות הספרדיים מ- KFOR. העיתונות והמומחים מתחו ביקורת על הנסיגה, אך 70% מאזרחי ספרד ראו את הנסיגה מקוסובו כצעד חיובי. שבועיים לאחר שהודיעה על פרישת KFOR הודיעה ממשלת ספרד על החלטתה להסיג את תשעת השוטרים הספרדים שהיו חלק ממשימת EULEX.
ב-11 בינואר 2009, שר החוץ של ספרד, מיגל אנחל מורטינוס, דחק בממשלת הולנד לבטל את חסימת הסכם הייצוב וההתאחדות של סרביה עם האיחוד האירופי, שבאותה עת כבר נחתם, אך בקשתו נחסמה על ידי הולנד. בעקבות המלצת המועצה ב-28 בפברואר 2012, קיבלה סרביה מעמד של מועמדת מלאה ב-1 במרץ. ב-28 ביוני 2013 אישרה המועצה האירופית את מסקנותיה והמלצותיה של מועצת השרים לפתיחת משא ומתן על הצטרפות עם סרביה. ספרד תומכת בתוקף במשא ומתן על הצטרפות של סרביה. במהלך הכרזת העצמאות של קטלוניה בשנת 2017, הביעה סרביה פעמים רבות תמיכה חזקה בשלמותה הטריטוריאלית של ספרד ובפעולות ממשלת ספרד.
ספרד היא המדינה היחידה במערב אירופה שאינה מכירה בקוסובו, שכן בספרד יש מחלוקות דומות עם התנועה העצמאית הקטלאנית בקטלוניה, ועם הממלכה המאוחדת על גיברלטר.
נציגויות דיפלומטיות
קישורים חיצוניים
- משרד החוץ הסרבי על היחסים עם ספרד (אורכב 14.08.2009 בארכיון Wayback Machine)
31292402יחסי ספרד–סרביה