טיוטה:ישיבת סוד ישרים
 כותרת נייר המכתבים של הישיבה, קיץ ה'תרצ"ט | |
 | |
| הישיבה בראדזין | |
| ישיבה | |
|---|---|
| על שם | רבי גרשון חנוך הניך ליינר |
| תקופת הפעילות | אייר ה'תרצ"ו – אלול ה'תרצ"ט |
| מייסדים | רבי שמואל שלמה ליינר |
| בעלי תפקידים | |
| נשיא | רבי אברהם ישכר אנגלרד |
| משגיח |
רבי מרדכי צוקר רבי יעקב (אליעזר) קורנבליט |
| תלמידים | |
| 300-400 | |
| מיקום | |
| מיקום | |
| מדינה |
 הרפובליקה הפולנית השנייה |
סוד ישרים הייתה רשת ישיבות חסידיות שפעלה בפרובינציית לובלין שבפולין משנת ה'תרצ"ו ועד לפרוץ מלחמת העולם השנייה. הרשת הוקמה על ידי רבי שמואל שלמה ליינר - האדמו"ר מרדזין, וגיסו רבי אברהם ישכר אנגלרד. בזמן סגירתה החזיקה הרשת בשבע ישיבות. הישיבה המרכזית שכנה ברדזין והתייחדה בשירותי לינה ומזון שסופקו על ידיה.
רקע
החל מסיום מלחמת העולם הראשונה הוקמו בפולין ישיבות שאיחדו את הבחורים למסגרת תחת פיקוח, וזאת כחלק מהמאבק בתנועות הנוער החילוניות שסחפו אליהן בני נוער רבים[1]. אך כשאר הישיבות עד למלחמת העולם השניה לא היו בהן פנימיות או אספקת ארוחות, והיה מוטל על הבחורים להסתדר באופן עצמאי. לפי תפיסתו של רבי שמואל שלמה המסגרת הקיימת פגעה באיכות הלימוד ובשלוות הבחורים, והיה ברצונו להקים ישיבה בה יסופקו לבחורים גם צרכיהם הטכניים[2]. בזמן הקמת הישיבה כבר הייתה קיימת ישיבת חכמי לובלין שתאמה לחזונו, אך היא הייתה מיועדת רק למוכשרים במיוחד ורף הקבלה אליה היה גבוה מאוד[3].
בשנת ה'תרצ"ד העביר את מגוריו מוורשה לרדזין, והודיע על כוונתו לייסד בה ישיבה[2]. ישנה סברה כי הכוונה לייסד ישיבה הייתה המניע לעזיבת ורשה, מפני שמבחינת טובת הישיבה רדזין הייתה עדיפה על ורשה בין מבחינה רוחנית ובין מצד יוקר המחיה, אפשרויות הדיור וכדומה[4].
רבי שמואל שלמה בחר לקרוא לישיבה סוד ישרים
כשם אחד מחיבורי סביו רבי גרשון חנוך הניך ליינר[2]. הוא היה אומר כי בזמן הבעל שם טוב היה העולם מלא בתורה ויראת שמים אלא שהיה צורך בפנימיות התורה ואהבת ישראל, אך בהמשך הדורות - מבלי לגרוע מיסודות אלו, יש לחזק את עמוד התורה מחדש. את השם סוד ישרים
הוא ראה כרמז לכך מפני שהוא כולל יחד את שני העקרונות; סוד הקיום של עם ישראל - התורה עליה נאמר ישרים דרכי השם
[5], וסודות התורה עצמה שהם עמוד החסידות[6].
תולדות הישיבה
| ” | הנה הישיבה הרוממה המפורסמת סוד ישריםהנמצא תחת השגחת הרה"צ מראדזין שליט"א, והישיבה עומדת במדרגה גבוה למאד הן ברוחניות שיש שם בחורים גדולי ומופלגי תורה והן בגשמיות שהישיבה הזאת מצטיינת על כל הישיבות שתלמידי הישיבה מחזיקים שם ממש כבנים ומתפרנסים באכילה מובחרת וכן בהלינה יש לכל או"א מטה מיוחדה נקי' בחדר מרווח... |
“ |
– מתוך מכתב רבי אהרן פרלוב מסטולין - ורשה | ||
בחודש שבט ה'תרצ"ו בהתכנסות חסידי ראדזין בוורשה לרגל היארצייט של רבי מרדכי יוסף אלעזר ליינר, העלה רבי שמואל שלמה את רעיון הקמת הישיבה[7], ורתם את חסידיו למימון ההקמה[6]. מקורבי האדמו"ר היו בדעה כי אין בסיס תקציבי להקמת הישיבה, וזאת משום שגם לצרכי החצר הבסיסיים לא היה תזרים מזומנים מספק, ולעיתים היא אף הייתה בגירעון, והם לא נתנו אמון באפשרות הקמת הישיבה. רבי שמואל שלמה פתח בהקמת הישיבה ללא עזרה משמעותית. רק עם התבססות הישיבה השתנו פני הדברים[8].
בל"ג בעומר של אותה שנה הוקמה הישיבה ברדזין[6]. בעת פתיחתה מנתה הישיבה חמשה עשר בחורים, לאחר שנה למדו בה למעלה מחמישים בחורים, בחורף ה'תרצ"ט כמאה בחורים ובסגירתה כמאה ושמונים בחורים[9]. הישיבה זכתה להצלחה ובין הלומדים בה נמנו גם עילויים מופלגים[8].
רבי אברהם ישכר אנגלרד הוכתר לנשיא הישיבה. הוא היה שותף בין בעול הרוחני ובין בעול הגשמי[10] ואף מסר שיעורים בישיבה[11][א]. רבי שמואל שלמה לא מסר שיעורים באופן קבוע, אם כי לעיתים תכופות היה מתפלפל עם התלמידים ובוחן אותם[6] או ממלא מקום במקרי היעדרות של הר"מים[14]. על אף שלא נשא בתפקיד רשמי בישיבה הוא היה מפקח ומטפל בעצמו אחר התנהלות הישיבה והליכות הבחורים בפן הרוחני והגשמי, ואף שמר על קשר קרוב עם תלמידי הישיבה[15][6].
לאחר הקמת הישיבה ברדזין, שלח רבי שמואל שלמה את גיסו רבי אברהם ישכר - נשיא הישיבה, להקים ישיבות לצעירים בריכוזי חסידי רדזין שבמחוז[16]. ישיבות אלו התנהלו באופן דומה למבנה הישיבה ברדזין[16], ומהן המשיכו הבחורים שגדלו אל הישיבה המרכזית ברדזין[17]. עד שנת ה'תרצ"ט הוקמו ישיבות בחלם (בראשות רבי יעקב קורנבליט - משגיח הישיבה ברדזין) ובפרצ'ב. בחורף שבאותה השנה הוקמו ישיבות גם במורדי, לובלין וצ'מיירניקי, ובקיץ הוקמה ישיבה בולודבה (בראשות רב העיר)[18].
בפתיחת הישיבה הסב רבי שמואל שלמה חלק מחדרי ביתו לפנימייה ואת בית המדרש של החסידות לשימוש הישיבה[8] ונעשה שימוש בכמה בתים נוספים ברדזין[19]. עם השנים רבתה הצפיפות בישיבה ובחודש שבט ה'תרצ"ט הוחלט על בניית מבנה ייעודי וגדול לישיבה. כבר נעשו הכנות לבניה והושגו התחייבויות למימונה והיא עמדה לצאת אל הפועל, אך פרוץ מלחמת העולם השנייה וסגירת הישיבה גרמו לגניזת התכנית[20].
תקציב הישיבה
הבסיס העיקרי להחזקת הישיבה עם פתיחתה היה מתרומות חסידי ראדזין[21]. כבר עם ההכרזה הראשונית על הקמת הישיבה שלח רבי שמואל שלמה מכתבים לריכוזי חסידי ראדזין בהם הודיע על תכנית ההקמה והורה להם לייחד בביתם קופת צדקה למען הישיבה בה יכניסו באופן קבוע תרומה יומית כפי יכולתם[7], זאת מלבד סכום חודשי קבוע שהחסידים נדרשו לתרום. בנוסף, חולקו לחסידים בולים שהיו נמכרים כתרומה לישיבה[21].
בכל מקום בו היה ריכוז משמעותי של חסידי רדזין[22] מונה וועד שהיה אחראי על איסוף התרומות שהועברו לוועד עליון בוורשה. רבי שמואל שלמה היה נוסע תכופות לורשה לפקח ולשמור על קשר עם הוועד המרכזי ובביקוריו אלו היה עורך כנסים לחסידיו ונפגש עם עשירי העיר למען הישיבה[23][6].
עם גדילת הישיבה נוצר צורך להגדיל את מעגל התומכים בישיבה והוחלט על התרמת כלל יהודי פולין. במסגרת מאמצים אלו נשלח שליח (בשנים ה'תרח"צ - ה'תרצ"ט) לעשרות אדמו"רים ורבנים בפולין כדי לקבל מהם מכתבי תמיכה בישיבה. המכתבים קובצו לקול קורא שהופץ בבתי המדרש בפולין בחורף של שנת ה'תרצ"ט[24]. מגבית נרחבת התבצעה בתקופת פורים ה'תרצ"ט על ידי חסידי רדזין במקומותם[25]. ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה נשלח שד"ר להתרמה גם בארה"ב[25].
סגירת הישיבה
כשבועיים לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה היו בפולין שמועות סותרות בעניינה. לאחר התלבטות כבדה החליט רבי שמואל שלמה לפזר את הישיבה ולשלוח את הבחורים ואנשי ההנהלה לעריהם, ודאג שכל אחד מהם יחזור לביתו בשלום[8]. בזמן סגירתה של הישיבה למדו בישיבה שברדזין כ-180 בחורים. הערכת המספר הכולל של לומדי רשת הישיבות באותו הזמן נעה בין 300 ל-400[11][26] בחורים[6]. לאחר סגירתה, שימשו חדרי ומיטות הישיבה פליטים, חולים ונפגעי ההפצצות[27].
היו מספר בחורים שדבקו ברבי שמואל שלמה ולא היו מוכנים לעזוב אותו. הם ברחו יחד אתו לגטו ולודבה, שם היוו גרעין לישיבה שהקים בתוך הגטו, ונשארו עמו עד שנרצח. ידוע רק על שני בחורים מתוך מאות לומדי הישיבה באותו הזמן ששרדו את המלחמה[28].
 |
יש שגיאה בתבנית:תמונות מרובות (ברירות המחדל של היישור לשמאל והמסגרת לא נקלטו) כנראה כתוצאה מעדכון התוכנה | |
יש שגיאה בתבנית:תמונות מרובות (ברירות המחדל של היישור לשמאל והמסגרת לא נקלטו) כנראה כתוצאה מעדכון התוכנה
|
לאחר המלחמה
בשנת ה'תשי"ד הקימו חסידי ראדזין את הישיבה מחדש בירושלים ובנשיאותה עמד רבי אברהם ישכר אנגלרד[29], כהמשך לישיבה בפולין[30]. הישיבה התקיימה למשך מספר שנים[31].
מבנה הישיבה ומאפייניה
סדר הקבלה לישיבה היה בשמיעת שיעור מאחד הר"מים ובוחן על תוכנו אצל הר"מ, מבחן וראיון נוסף היו גם אצל רבי שמואל שלמה והוא היה הקובע הסופי בענייני הקבלה. הישיבה התחלקה לשני שיעורים ושיבוץ הבחורים היה לפי רמתם ללא התייחסות לגילם[32].
רבי שמואל שלמה הנהיג בישיבה את שיטת הלימוד הפולנית וזאת משום שראה בישיבת חכמי לובלין מודל ראו לחיקוי[6]. הלימוד בישיבה התמקד בלימוד הגמרא ומפרשיה בעיון ובקיאות. היו גם סדרי לימוד הלכה: סדר יומי של שני סעיפי שולחן ערוך וסדר נוסף בליל שבת[6]. רבי שמואל שלמה הקפיד על מסגרת זו והוא אסר באופן מוחלט לעסוק בלימוד ספרי חסידות[33].
רבי שמואל שלמה הפריד בין החצר לישיבה, ואף אסר על הבחורים להשתתף בטיש שהיה עורך בליל שבת, זאת כפי הנראה מפני שהטיש היה מסתיים בשעה מאוחרת[34], וגם ביום השבת היו מתפללים בני הישיבה מוקדם, ובנפרד מהתפילה של החסידים שהייתה נערכת בשעה מאוחרת[6]. האפשרות היחידה להשתתפות בחורי הישיבה בסדרי השבת עם האדמו"ר הייתה בסעודה שלישית[35].
רבי שמואל שלמה דקדק בהתנהגות האישית של מגידי השיעורים בישיבה, הדברים הגיעו עד כדי פסילת ר"מ ממסירת שיעורים רק משום שלא היה מניח את המים לנטילת ידיים שחרית סמוך למיטתו[36].
הישיבה סיפקה לבחורים את כל צרכיהם הטכניים; מזון, לינה ושירותי כביסה. לאור ריכוז המעטפת הטכנית בישיבה עצמה, נאסר על הבחורים לעזוב את מתחם הישיבה להוציא יציאה לצורך טבילה במקווה[35]. בישיבה ניתנו ארוחות בשריות מדי יום, כולל בתקופת גזירת השחיטה בה ניתנו עופות לאכילה על אף מחירם הגבוה, ובאופן כללי הייתה הקפדה בישיבה על תזונה ואורח חיים בריאים[37].
קישורים חיצוניים
- בסוד ישרים ועדה - תולדות וקורות רשת ישיבות
סוד ישרים
, (בסוף החוברת מודפס קול קורא למען הישיבות, פולין - חורף ה'תרצ"ט), באתר אוצר החכמה - הרב ישראל אידלמן, ספר יזכור לקהילת טומשוב לובלסקי, בספריית העיר ניו יורק, עמוד 72 עמוד דיגיטלי 105. ספר זכרון לקהילת טומשוב לוב, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- י. הלר, בגבורה עילאית, המבשר תורני 128, עמ' טז, באתר אוצר החכמה
- יעקב יהודה (זילברליכט), לפיד האש, מוסף שבת קודש 33, ה'תשנ"ב, עמ' 8, באתר אוצר החכמה
- יעקב יהודה זילברליכט, רשימת דברים אודות ישיבת
סוד ישרים
דראדזין, בתוךהמעלות לשלמה
עמוד 29, באתר IZHBITZA-RADZIN CHASSIDUS
לקריאה נוספת
- יעקב ליינר, ייסוד הישיבה
סוד ישרים
, בתוך אלה אזכרה - ה, עמוד 280. אלה אזכרה, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
הרחבות
- ^ לא השתמר מידע משמעותי על זהות ראש הישיבה, הפרטים הידועים הם מגוריו בלנצ'נה ותפקידו במשך תקופה מסויימת כר"מ בישיבת חכמי לובלין[12]. בין רבני הישיבה נמנו רבי חנוך מרדכי (העניך) גוטפריינד - רב בזלוצ'ב ורבי מרדכי (מוטל) צוקר שהיה גם משגיח בישיבה[10]. בהמשך התווסף לצוות הר"מים גם רבי גרשון חנוך העניך ליינר, ורבי יעקב (אליעזר) קורנבליט מונה למשגיח ראשי[13].
הערות שוליים
- ^ כמו הבונד הציונות והקומוניסטים.
- ^ 2.0 2.1 2.2 אידלמן עמודים 72-75
- ^ בסוד ישרים ועדה עמוד ט'
- ^ בסוד ישרים ועדה, עמוד י' הערה 22
- ^ ספר הושע, פרק י"ד, פסוק י'
- ^ 6.0 6.1 6.2 6.3 6.4 6.5 6.6 6.7 6.8 6.9 יהודה, עמודים 9-11
- ^ 7.0 7.1 בסוד ישרים ועדה עמוד יג
- ^ 8.0 8.1 8.2 8.3 ליינר, עמודים 284-286
- ^ בסוד ישרים ועדה, עמוד טו-כ
- ^ 10.0 10.1 בסוד ישרים ועדה, עמוד יז
- ^ 11.0 11.1 יעקב הייזלר, אחד היה אברהם | שיחה רווית געגועים עם כ"ק מרן אדמו"ר מראדזין שליט"א, המבשר תורני 358, עמ' יד, כ"ו בתשרי ה'תשע"ו, באתר אוצר החכמה
- ^ בסוד ישרים ועדה, עמוד טז
- ^ בסוד ישרים ועדה, עמוד יט
- ^ בסוד ישרים ועדה, עמוד כה
- ^ בסוד ישרים ועדה, עמודים כד-לא
- ^ 16.0 16.1 בסוד ישרים ועדה עמוד יח
- ^ לייבוש גלומב, ספר יזכור לקהילת גרבוביץ, בספריית העיר ניו יורק עמוד 65 עמוד דיגיטלי 69. חסידי ראדזין, ספר זכרון - קהילת גרבוביץ, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ בסוד ישרים ועדה, עמוד יח-יט והערות 44, 45, 47, 49
- ^ בסוד ישרים ועדה, הערה 33
- ^ בסוד ישרים ועדה, עמודים מז - מח
- ^ 21.0 21.1 בסוד ישרים ועדה, עמוד לב
- ^ גם בארץ ישראל.
- ^ בסוד ישרים ועדה, עמודים לד - לה
- ^ בסוד ישרים ועדה, עמוד לט
- ^ 25.0 25.1 בסוד ישרים ועדה, עמוד מב
- ^ בסוד ישרים ועדה, עמוד כ
- ^ לפי עדותו של שמעון סירוקה (המעלות לשלמה עמוד 47, באתר IZHBITZA-RADZIN CHASSIDUS)
- ^ בסוד ישרים ועדה, עמוד מט
- ^ מכתב רבי אברהם ישכר אנגלרד - ה'תשי"ד, באתר בית המכירות קדם
ישיבת ראדזין - סוד ישרים בישראל, באתר גיידסטאר ישראל - ^ תולדות חסידות ראדזין בארה"ק, תפארת השמחה (ראדזין), ה'תש"ע, עמ' קי, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ תולדות חסידות ראדזין בארה"ק, תפארת השמחה (ראדזין), ה'תש"ע, עמ' צח, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ בסוד ישרים ועדה, עמודים כ-כא
- ^ בסוד ישרים ועדה, עמוד כא
- ^ בסוד ישרים ועדה, עמוד כג הערה 57
- ^ 35.0 35.1 בסוד ישרים ועדה, עמוד כד
- ^ בסוד ישרים ועדה, עמוד טז הערה 38
- ^ בסוד ישרים ועדה, עמודים כו-כח
[[קטגוריה:ישיבות גדולות|סוד ישרים]] [[קטגוריה:ישיבות קטנות|סוד ישרים]] [[קטגוריה:ישיבות חסידיות|סוד ישרים]] [[קטגוריה:ישיבות היסטוריות באירופה|סוד ישרים]] [[קטגוריה:פולין: ישיבות|סוד ישרים]] [[קטגוריה:חסידות איזביצה]] [[קטגוריה:לובלין (פרובינציה)]] [[קטגוריה:השואה בפרובינציית לובלין]]