רבי חי יצחק טברסקי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף חי יצחק טברסקי)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי חי יצחק טברסקי
לידה 17 באוגוסט 1931
ד' באלול ה'תרצ"א
המנדט הבריטיהמנדט הבריטי ירושלים
פטירה 16 באוגוסט 2023 (בגיל 91)
כ"ט באב ה'תשפ"ג
ניו יורקניו יורק בורו פארק
מקום קבורה ניו יורקניו יורק מונסי
מקום פעילות ניו יורקניו יורק בורו פארק
רבותיו אביו רבי יוחנן, חמיו רבי יעקב יוסף טברסקי מסקווירא, רבי איסר זלמן מלצר, רבי יוחנן פרלוב מקרלין, רבי שלמה גולדמן מזוויעהל
חיבוריו אמרות טהורות
בת זוג מרים (לבית טברסקי)
אב רבי יוחנן טברסקי
אם אסתר רבקה
אדמו"ר מראחמיסטריווקא ה־חמישי
כ' בכסלו ה'תשמ"בכ"ט באב ה'תשפ"ג
(41 שנים)
מקביל ל רבי ישראל מרדכי טברסקי
הרב מנחם נחום טברסקי (אוק ענד ויין)

רבי חי יצחק טברסקי (ד' באלול ה'תרצ"א - כ"ט באב ה'תשפ"ג), היה האדמו"ר מרחמסטריווקה בארצות הברית.

ביוגרפיה

בטיש עם אחיינו רבי דוד, האדמו"ר בישראל (מימין)
עם אדמו"רי צ'רנוביל

נולד בירושלים, בנם השני של רבי יוחנן ואסתר רבקה לבית וילהלם. אב סבו, האדמו"ר רבי מנחם נחום טברסקי ("רבי נחומטשע") היה סנדקו. נקרא על שם זקנו רבי יצחק מסקווירה[1]. בילדותו, לאחר חג הפסח ה'תש"ד (1944), חלה, וסבו האדמו"ר רבי דוד טברסקי הוסיף לו את השם "חי"[2]. מצבו הידרדר, ובל"ג בעומר, כשביקר אותו דודו רבי אברהם וילהלם ושמע מהאחות שאפסו סיכוייו לחיות, הוא רקח שמן ומרח על גופו, ואז החלה הטבה במצבו. הילד הבריא, וחודשים ספורים לאחר מכן נערכה מסיבת הבר מצווה שלו, בשילוב סעודת הודיה על מה שהוגדר כ"נס" הצלתו. באירוע השתתפו בין היתר, רבי ישראל מהוסיאטין (ממנו הושפע בילדותו), רבי ישראל פרידמן מבויאן לייפציג, ורבי מרדכי רוקח.

למד בתלמוד תורה ובישיבת עץ חיים, שם התקרב לרב איסר זלמן מלצר, אותו החשיב לרבו. היה חלק מ"חבורה" בראשות רבי יוחנן פרלוב מסטולין, שכללה בחורים ירושלמים מישיבת עץ חיים, וגם נסע אליו מפעם לפעם לחיפה. כן הושפע מרבי שלמה גולדמן מזוויהל. האמרי אמת התגורר בשכנותו ברחוב "שפת אמת" בירושלים, והוא התקרב אליו ואל הבית ישראל, והיה ידידם של הלב שמחה והפני מנחם[דרוש מקור: כל הקטע]. היה מקורב מאד לרבי אהרן מבעלזא[3].

בכ' באדר א' ה'תשי"ד (פברואר 1954)[4] נישא במנהטן שבניו יורק למרים בת רבי יעקב יוסף טברסקי, האדמו"ר מסקווירה. בחתונה השתתפו גם האמרי חיים מוויז'ניץ, רבי יואל מסאטמר, ואחרים. לאחר נישואיו התקרב מאוד לחותנו שגם הפך לרבו, התגוררו ביחד באותו בנין בשדרת בדפורד בוויליאמסבורג ולמדו בחברותא כשעתיים בכל יום. בשנת ה'תשי"ז, כשחותנו עבר להתגורר בשיכון סקווירה שייסד, עבר עמו לשם, ובהמשך מינה אותו לשמש בתור מנהל רוחני של התלמוד תורה והישיבה, וכן לבעל תפילה בימים נוראים.

אדמורו"ת

לאחר פטירת אביו - בכ' בכסלו ה'תשמ"ב (16 בדצמבר 1981), מונה לאדמו"ר בארצות הברית, לצד אחיו הגדול, הרב ישראל מרדכי, שמונה לאדמו"ר בישראל. האדמו"ר ממכנובקה, אז זקן אדמו"רי בית צ'רנוביל, פרסם מכתב שבו מינה את שניהם וביקשם שלא יסרבו למינוי[5]. הוא עבר לבורו פארק והחל לכהן כאדמו"ר. האדמו"רות שלו ושל אחיו הגדול הייתה משותפת. הם ערכו טישים משותפים בשבתות בהן שהו יחדיו, ובמסמכים הרשמיים צוין שהחסידות "בנשיאות כ"ק האדמו"רים שליט"א". לאחר פטירת אחיו הנהיג את החסידות בשותפות עם אחיינו, רבי דוד, האדמו"ר בישראל.

החסידות בראשותו מנתה כ-750 משפחות ברחבי ארצות הברית, רובן דור ראשון בחסידות. לחסידות תלמודי תורה בבורו פארק, מונסי ולייקווד, ישיבה קטנה וישיבה גדולה בבורו פארק ובלייקווד בשם "עסק התורה", וכן בית ספר לבנות, וכוללי אברכים. בראשות הישיבות עומד נכדו הרב מרדכי פנחס טברסקי, בנו של הרב דוד משה - בנו הגדול והאדמו"ר הנוכחי.

בשונה ממנהג אבותיו נהג להתפלל לפני התיבה בימים נוראים, ותפילתו משכה רבים מחוץ לחסידות שבאו לתפילות[6].

מאז חודש תמוז תשפ"ב הוחמר מצבו הבריאותי, והופיע בבית מדרשו פעמים בודדות בלבד כשהוא מבודד בתוך חדר העשוי מזכוכית. נפטר בכ"ט באב ה'תשפ"ג[7]. בהלווייתו השתתפו רבבות מלווים, והוא נקבר בבית החיים הר שלום במאנסי.

חיבוריו

"אמרות טהורות", חמשה כרכים על התורה ושני כרכים על חודשי השנה, כרך אחד על סיפורי צדיקים, שחסידיו הוציאו מדברי תורתו וסיפוריו.

צאצאיו

בניו

בנותיו וחתניו

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ סב סבתו, הרבנית שפרה טברסקי.
  2. ^ תחילה הוסיף לו סבו את השם "חיים", אך כשציינו ששם אחיו הצעיר הוא "חיים משה", הוא שינה זאת ל"חי".
  3. ^ ביקורי הראשון אצל מרן זי"ע - הקירבה הגדולה, אור הצפון - בעלזא ג, עמ' נא, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
    חיבה יתירה נודעת, אור הצפון - בעלזא ג, עמ' נה, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
    ה"גריס" ממרן זי"ע, אור הצפון - בעלזא ג, עמ' נט, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
  4. ^ החתונה נקבעה לחודש אלול, אך נדחתה עד שאושר רישיון כניסה לאבי החתן, שהיה יליד רוסיה.
  5. ^ מנוסח המכתב: ”בהסתלק אביהם, שאר בשרי הרב הצדיק המפורסם, מורינו הרב יוחנן זכרון צדיק וקדוש לברכה, סמכתי הרב הצדיק מורינו הרב ישראל מרדכי שליט"א, להיות ממלא מקום אביו בארץ ישראל הקדושה, ואת אחיו, הרב צדיק מורינו הרב חי יצחק שליט"א, להיות ממלא מקום אביו זכרונו לברכה באמעריקה, ובקשתי מהם כי אל יסרבו לקבל פתקי דרחמי, וד' יהיה בעדם שתתקבל תפילותיהם בזכות אבותם הקדושים, ממני הכותב וחותם לכבוד בית דראחמיסטריווקא”.
  6. ^ המבשר, ל' אב תשפ"ג עמ' ב'
  7. ^ קול בחצרות, נצחו אראלים את המצוקים, הרה"ק מרחמסטריווקא זצוק"ל למנוחת עולמים, באתר בחצרות הקודש, ‏כ"ט באב תשפ"ג
  8. ^ הכתרת בני הרה"ק מראחמיסטריווקא זצוק"ל הגה"צ שליט"א ע"י כ"ק האדמו"ר מראחמיסטריווקא שליט"א, סרטון בערוץ "עולם החסידות", באתר יוטיוב (אורך: 01:51)
  9. ^ משה ויסברג, הרבנית מבארנוב, באתר כל רגע, ‏2.12.2023


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36908437חי יצחק טברסקי