סיגל סדצקי
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מדען ריקה. סִיגָל סַדֵצְקִי יעקבסון (נולדה ב-23 באפריל 1960) היא רופאה מומחית בבריאות הציבור, פרופסור לרפואה בבית הספר לרפואה ע"ש סאקלר, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות,[1]
סדצקי היא מומחית לבריאות הציבור, להשלכות בריאותיות של חשיפה לקרינה המייננת ולקרינה הבלתי-מייננת, אפידמיולוגיה של סרטן ואפידמיולוגיה גנטית.
ביוגרפיה
סיגל סדצקי נולדה בתל אביב ב-1960. שירתה בצה"ל כמאבחנת פסיכוטכנית, ובסיום קורס קצינות שובצה לתפקיד קצינת חיל נשים.
בשנת 1989 קיבלה תואר ד"ר ברפואה (M.D) מהטכניון, ובשנת 1994 קיבלה תואר מוסמך בבריאות הציבור (MPH) מהאוניברסיטה העברית.[2] במסגרת עיסוקה ברפואה סדצקי היא מומחית בבריאות הציבור ובאפידמיולוגיה.[2]
בשנת 2000 מונתה למנהלת היחידה לאפידמיולוגיה של סרטן ושל קרינה במכון גרטנר, במרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא, וכיהנה בתפקיד זה עד פברואר 2018.
בשנת 2001 מונתה לחוקרת אחראית לאומית במכון הלאומי לחקר השלכות הטיפול בגזזת ע"ש ברוך מודן (במינוי משרד הבריאות), ובמסגרתו היא בוחנת את ההשפעות ארוכות הטווח של הקרינה שניתנה כטיפול נגד גזזת על בריאות המטופלים.
סדצקי היא פרופסור מן המניין בחוג לאפידמיולוגיה ורפואה מונעת, בבית הספר לרפואה ע"ש סאקלר של אוניברסיטת תל אביב.
בין השנים 2013–2019 שימשה כראש מרכז ידע תנודע — מרכז ידע לאומי להשפעת קרינה בלתי מייננת על הבריאות. מרכז תנודע הוקם בעקבות החלטת ממשלה, במטרה לשמש מקור ידע מקצועי ומוביל בתחום הקרינה הבלתי-מייננת. המרכז מנגיש מידע זה לקהלי היעד, ממליץ בפני מקבלי ההחלטות על אמצעים לצמצום סיכונים בריאותיים אפשריים, ומיידע את הציבור מהו שימוש מושכל בטכנולוגיה המערבת חשיפה לקרינה בלתי-מייננת.
בפברואר 2018 נשלחה מטעם משרד הבריאות לשנת השאלה בארגון הבריאות העולמי (WHO), שם שימשה כמדענית בכירה בתחום ניהול מצבי חירום באזור אירופה בייחוד בתחום ה-BCRN (חשיפה לחומרים ביולוגיים, כימיים ולקרינה).
התמודדות עם התפרצות נגיף הקורונה
בפברואר 2019 מונתה לראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות. במסגרת תפקידה זה נמנתה בשנת 2020 עם מובילי ההתמודדות עם התפרצות נגיף הקורונה בישראל.
ב-18 במרץ 2020 אמרה סדצקי שהמחלה אינה נפוצה ואין צורך במספר בדיקות גבוה: "בתוך כמה ימים נגיע ל-5,000 בדיקות ביום, שזו כמות מעל ומעבר לצרכים". דובר על חשיבות של מניעת התקהלויות וחקירות אפידמיולוגיות[3] בהמשך שינתה את עמדתה והוציאה הנחיות להסגר על עשרות אלפי ישראלים לשם מניעת התפשטות המחלה. ב-6 באפריל התייחסה לגידול במספר הבדיקות: "כבר ביום ראשון הגענו לעשרת אלפים בדיקות, שזה היה היעד שלנו לשבוע הזה. זה נכון שלא נעמוד ביום שישי על 30 אלף בדיקות כי הייתה לנו בעיה טכנית, אבל אנחנו עושים כל מה שאנחנו יכולים כדי להגדיל את מספר הבדיקות. אנחנו לא יכולים לעשות יותר מזה [...] גם ככה אנו עומדים על שיעור הבדיקות לנפש הגבוה ביותר מבין המדינות שבדקנו היום".[4] היעד של משרד הבריאות היה עשרת אלפים בדיקות ביום והיעד שהציג ראש הממשלה היה 30 אלף.
בדיון בבג"ץ ב-16 באפריל אמרה סדצקי כי לדעתה יש להרחיב משמעותית את השימוש באמצעי המעקב של השב"כ.[5] אמירה זו, ששיקפה את עמדת הממשלה, עוררה דיון ציבורי מפני החשש שמא הפעלת אמצעים לשעת חירום תהפוך לשגרה.[6]
במסגרת השיח על הגבלות והנחיות, התייחסה סדצקי לשילוב בין הדרג הפוליטי לעמדות המקצועיות, "אני מקבלת לחלוטין ובאופן מלא את תפקידו של הדרג הפוליטי, שמקבל בסופו של דבר את ההחלטה הסופית. זו המשמרת שלהם ועל כך הם אמונים. הם מחליטים על האיזון בין ההחלטות המקצועיות של משרד הבריאות, שבעיניי נשמעות בצורה יפה מאוד למרות הוויכוח, לבין ההחלטה הנכונה שמביאה בחשבון שיקולים נוספים, זה לגיטימי ומוצדק בעיניי".[7]
ב-7 ביולי 2020 הודיעה פרופ' סדצקי על התפטרותה בעקבות מחלוקות מקצועיות, ורמזה כי ההקלות שניתנו לאחר הגל הראשון של הקורונה, בפתח מאי 2020, הן אלה שהובילו לגל שני של התפרצות הנגיף.[8] מנכ"ל משרד הבריאות חזי לוי ניסה לגרום לה לחזור מההתפטרות.[9]
ועדות מקצועיות
פרופ' סדצקי ייצגה את משרד הבריאות בוועדות ודיונים לאומיים ובינלאומיים לקביעת מדיניות בריאות. והשתתפה בוועדות מומחים שונות, כגון מועצת הבריאות, המועצה הלאומית לדימות והמועצה הלאומית למניעה, אבחון וטיפול במחלות ממאירות.
להלן מספר דוגמאות לוועדות בהן לקחה סדצקי חלק פעיל בשנים האחרונות:
- ועדת המומחים של המרכז הלאומי לפיצוי נפגעי גזזת
- הוועדה המייעצת של ארגון הבריאות העולמי בנושא שדות אלקטרומגנטיים, EMF (נציגת משרד הבריאות)
- ועדה לבחינת נחיצות בדיקת משטח צוואר הרחם משלימה ואחרונה בגיל 60 לקבוצת הנשים אסימפטומטיות (המועצה הלאומית לרפואת נשים, נאונטולוגיה וגנטיקה. משרד הבריאות)
- יו"ר הוועדה המדעית המלווה של מחקר הניטור האפידמיולוגי לאזור מפרץ חיפה, אוניברסיטת חיפה (שר הבריאות, משרד הבריאות)
- חברת הצוות המייעץ למשרד להגנת הסביבה בנושא אפר פחם (המדענית הראשית, המשרד להגנת הסביבה)
- ועדה בנושא הגנת הנבדק והצוות הרפואי (המועצה הלאומית לדימות, משרד הבריאות)
- נציגת משרד הבריאות לצוות הבינמשרדי בנושא השלכות בריאותיות הנובעות מהכנסת ציוד תקשוב למוסדות חינוך (משרד הבריאות)
- צוות מקצועי להערכת ההשפעה של הקמת מכרה בשדה בריר על בריאות הציבור (מנכ"ל משרד הבריאות)
- חברה בצוות בדיקה בנושא חשד לעודף תחלואה ממארת בחיילי חטיבת הנח"ל (קצין רפואה ראשי)
- ועדה לבדיקת הקשר הסיבתי שבין מחלות מסוימות, בהתאם להנחיית הלשכה לשיקום נכים, לנרדפותם של ניצולי השואה בזמן מלחמת העולם השנייה (הלשכה לשיקום נכים, משרד האוצר)
- הוועדה להגנה מקרינה בחשיפה רפואית.
חיים אישיים
נשואה לאלי, מהנדס מחשבים בעבר וכיום מורה. לזוג שתי בנות, מתגוררים בתל אביב.
מחקרים
במסגרת תפקידה כמנהלת היחידה לאפידמיולוגיה של סרטן ושל קרינה במכון גרטנר, עסקה סדצקי במחקר אפידמיולוגי רחב היקף, בתחום הסרטן ובתחום הקרינה. תוצאות מחקרים אלו פורסמו בלמעלה מ-150 מאמרים, במגוון כתבי עת מדעיים.
מחקרים בתחום הקרינה המייננת:
- מחקרי הגזזת – במסגרת מינויה לחוקרת אחראית לאומית במכון הלאומי לחקר השלכות הטיפול בגזזת, ערכה סדצקי מחקרים רבים לבחינת הקשר בין חשיפה לקרינה מייננת במינון נמוך-בינוני בילדות (טיפול בקרינה נגד מחלת הגזזת) והתפתחות תוצאים בריאותיים. המחקרים עוסקים בהערכת הסיכון לפתח סרטן (גידולי מוח, בלוטת התריס, סרטנים המטולוגים, רגישות משפחתית וגנטית לקרינה, זיהוי גנים המעורבים ברגישות לקרינה ועוד). כמו כן בחנה את הסיכון לפתח מחלות כרוניות אחרות (מחלות קרדיו-וסקולריות, סוכרת ועוד) לאחר חשיפה לקרינה מייננת בילדות וכן בסיכון לפגיעה בתפקודים קוגניטיביים ומנטליים כתוצאה מהחשיפה לקרינה. תוצאות מחקרים אלו פורסמו בכ־20 מאמרים במגוון כתבי עת מדעיים וסוכמו בספר.
- אחד מתוצרי מחקרים אלה הוא חוזר מנכ"ל בנושא "החוק לפיצוי נפגעי גזזת התשנ"ד-1994 - רקע, השלכות בריאותיות ונוהל מעקב וטיפול באוכלוסייה שנחשפה לקרינה מייננת בשנות ה-50, כטיפול במחלת הגזזת",[10] אותו גיבשה סדצקי. מטרת החוזר להעלות את מודעות הרופאים לקיום ואיתור אוכלוסיית מטופלים שנחשפו לקרינה מייננת במסגרת טיפולים שניתנו בשנות ה-50 למחלת הגזזת, לעדכן את עיקרי הידע הרפואי שהצטבר בעקבות המחקרים השונים בדבר השלכות בריאותיות אפשריות של טיפול זה, ולידע את הרופאים המטפלים לגבי התוויות והמלצות לגילוי מוקדם של תחלואה באוכלוסיית המוקרנים שגובשו בעקבות ידע זה.
- בשנת 2018 פורסם ספר "הגזזת – היבטים היסטוריים, רפואיים וחברתיים של הטיפול במחלה" - בעריכתן של פרופ' שפרה שוורץ ופרופ' סיגל סדצקי. הספר מציג לראשונה קובץ מחקרים ישראלים ובינלאומיים בנושא ההקרנות שניתנו כטיפול נגד מחלת הגזזת בישראל ובעולם. המחקרים מתארים את ההתמודדות של מדינות שונות עם מגפת הגזזת באמצעות טיפול המוני בקרינה. חלקו השני של הספר סוקר את המחקר ארוך השנים בנושא הטיפול הקרינתי נגד מחלת הגזזת במדינת ישראל, בהשפעות ארוכות הטווח של הקרינה שניתנה כטיפול נגד גזזת על בריאות המטופלים בישראל, בחוק הייחודי לפיצוי נפגעי הגזזת, ובאופן בו התקשורת ומוקרני הגזזת בישראל ובעולם רואים סיפור זה.
מחקרים בתחום הקרינה הבלתי-מייננת: עם ההתפתחות הטכנולוגית בתחום התקשורת בעשורים האחרונים, התעורר חשש באשר להשלכות הבריאותיות האפשריות של חשיפת הציבור לקרינה הבלתי-מייננת (כמו זו הנפלטת מטלפונים סלולריים, טאבלטים, Wi-Fi ועוד). מאז סוף שנות ה-90 של המאה ה-20 הייתה פרופ' סדצקי שותפה במספר מחקרים אפידמיולוגיים בינלאומיים שבחנו את ההשלכות הבריאותיות האפשריות של השימוש בטלפונים סלולרים ומכשירי תקשורת נוספים על בריאות האדם, בין הסוגיות שנבחנות:
- הקשר האפשרי בין שימוש בטלפונים סלולריים לבין התפתחות סרטן. במסגרת מחקר חלוצי זה הובילה סדצקי את החלק הישראלי של מחקר ה–INTERPHONE הבינלאומי אשר בדק קשר אפשרי בין השימוש בטלפונים סלולריים לבין התפתחות גידולי מוח, גידולי עצב השמע וגידולי בלוטת הרוק במבוגרים.[11]
- הקשר האפשרי בין חשיפה לקרינה הנפלטת מטלפונים סלולריים בתקופת הילדות וההתבגרות ופיתוח גידולים במערכת העצבים המרכזית (מחקר ה-MOBIKIDS, במימון האיחוד האירופי).
- שיטות חדשניות לחקר חשיפה לשדות אלקטרומגנטיים (מחקר GERoNiMo) – המחקר מרחיב את מגוון החשיפות, אוכלוסיות המחקר ושיטות המחקר, במטרה להציע דרכים להפחתת החשיפה לשדות אלקטרומגנטיים (ממחקר להערכת סיכון ותמיכה בניהול סיכונים).
תחומי מחקר נוספים:
- גורמי סיכון להתפתחות גידולי מוח / אטיולוגיה של גידולי מוח (הבסיס הגנטי לגידולי מוח תורשתיים).
- סרטן השד – אטיולוגיה, גורמי סיכון, היארעות, הישנות ותמותה, התפתחות ופרוגנוזה של סרטן השד באוכלוסיות מיוחדות (לפי רמת דתיות), שימוש בשירותי בריאות ואיכות חיים של שורדות סרטן השד בישראל.
- קשר אפשרי בין חשיפה תעסוקתית והתפתחות סרטן ומחלות אחרות.
בשנים בהן ניהלה סדצקי את היחידה לאפידמיולוגיה של סרטן ושל קרינה, שימשה גם כיועצת למנכ"ל משרד הבריאות ותמכה בהתוויית מדיניות בריאות בנושאי סרטן וקרינה ובנושאים אחרים בתחומי התמחותה.
קישורים חיצוניים
סיגל סדצקי, ברשת החברתית פייסבוק
הערות שוליים
- ^ משרד הבריאות, שני מינויים בכירים במשרד הבריאות, 17 בינואר 2019
- ^ 2.0 2.1 הדף על פרופ' סדצקי באתר מכון גרטנר
- ^ אדריאן פילוט, פרופ' סיגל סדצקי: "אין עשרות אלפי חולי קורונה בישראל", באתר כלכליסט, 18 במרץ 2020
- ^ אלכסנדרה לוקש, פרופ' סיגל סדצקי: "הלימודים לא יחזרו אחרי פסח, לא נפתח הכול", באתר ynet, 6 באפריל 2020
- ^ יעל פרידסון, משרד הבריאות בשידור החי מבג"ץ: האיכון של שב"כ יתרחב לקראת היציאה מהסגר, באתר ynet, 16 באפריל 2020
- ^
מאמר המערכת, מדינת שב"כ בדרך, באתר הארץ, 17 באפריל 2020
- ^ פרופ' סיגל סדצקי: "הלימודים לא יחזרו אחרי פסח, לא נפתח הכול", באתר ynet, 2020-04-06
- ^ עידו אפרתי, ראשת שירותי בריאות הציבור סיגל סדצקי הודיעה על סיום תפקידה, באתר הארץ, 7 ביולי 2020
סיגל סדצקי, מתווה הטיפול הרצוי במגפת הקורונה, 7 ביולי 2020 - ^ כאן חדשות, דיווח של קטי דור, באתר Twitter, 7 ביולי 2020
- ^ החוק לפיצוי נפגעי גזזת התשנ"ד-1994 - רקע, השלכות בריאותיות ונוהל מעקב וטיפול באוכלוסייה שנחשפה לקרינה מייננת בשנות ה-50, כטיפול במחלת הגזזת, באתר משרד הבריאות, 5 בינואר 2009
- ^ מחקר האינטרפון
28671010סיגל סדצקי