חורבת זנוח
 | |
| קבר אֶ-שֵּׁיח' אֶל-מַדְ'כּוּר אַבּוּ פָאטִימָה | |
| שמות נוספים | חירבת זנוע |
|---|---|
| מידות | |
| שטח | 348.95 דונם[1] |
| גובה מעל פני הים | 350–410 מטר |
| היסטוריה | |
| תקופות |
התקופה הניאוליתית התקופה הכלקוליתית תקופת הברונזה הקדומה תקופת הברונזה המאוחרת תקופת הברזל ב' התקופה הפרסית התקופה ההלניסטית התקופה הרומית התקופה הביזנטית התקופה המוסלמית הקדומה התקופה הממלוכית |
| אתר ארכאולוגי | |
| חפירות | רשות העתיקות |
| מצב | הרוס |
| גישה לציבור | אין גישה מסודרת |
| מיקום | |
| מדינה |
 ישראל |
| מיקום | ממזרח לבית שמש |
חורבת זנוח (או חירבת זנוע) היא אתר ארכאולוגי בשפלת יהודה המזוהה עם היישוב המקראי זנוח[2][3][4].
באתר שרידי חורבות, מערות מגורים, מערות קבורה, מתקנים חקלאיים חצובים בסלע בהם גתות, בודדות וספלולים, קולומבריום, כבשן סיד, בורות מים, ערמות סיקול, טרסות ושרידי דרכים עתיקות[5][6].
זיהוי
בספר יהושע מוזכרות שתי ערים בשם זנוח, אחת בשפלה: ”בַּשְּׁפֵלָה אֶשְׁתָּאוֹל וְצָרְעָה וְאַשְׁנָה וְזָנוֹחַ וְעֵין גַּנִּים”[7] והשנייה בהר חברון[8].
בתקופת שיבת ציון התיישבו בעיר עולי בבל אשר נענו לקריאתו של נחמיה, ולקחו חלק בבניין חומת ירושלים[9].
חז"ל ציינו כי מהתבואה המובחרת שגדלה ב"זנוחה" (בחלק מהגרסאות - "ינוחה"), היו מביאים בימי בית שני את מנחת העומר ואת שתי הלחם:
כל קרבנות הצבור והיחיד, באים מן הארץ ומחוצה לארץ...
וכולן אינן באים אלא מן המובחר.
ואיזהו מובחר? מכמס ומזוניחה, אלפא לסולת.
סביר ש"זנוחה" היא זנוח שבשפלה, שם התבואה צומחת בשפע ולא זנוח שבהר חברון שעל שפת המדבר[10].
העיר זוהתה באונומסטיקון של אוסביוס (תחילת המאה ה-4 לספירה) עם יישוב בן זמנו הנמצא בתחום בית גוברין[11].
חורבת זנוח מופיעה במפת הקרן לחקר ארץ ישראל שהוכנה על ידי הקרן לחקר ארץ ישראל בשנות ה-70 של המאה ה-19.
בעלי חיים
השטח הטבעי ופתוח משמש בתי גידול מגוונים עבור בעלי החיים כמו סדקים בסלעים, מערות ושיחים.
בעלי החיים החיים בחורבה[1]:
- זוחלים – נחושית עינונית ושלוון טלוא-ראש.
- עופות – חנקן אדום-ראש, יונת הבית, ירקון, מיינה מצויה (מין פולש), סבכי שחור-ראש, קאק, שחרור ותור צווארון.
- עטלפים – אשף מצוי.
צומח
בגבעה עליה נמצאת חורבת זנוח גדלה צמחיית חורש ובתה, בהם מינים מוגנים ומינים אנדמים.
עצי אלון מצוי, חרוב וכליל החורש בודדים פזורים עליה.
הצמחייה בה כוללת גם אזוב מצוי, אספסת מצויה, אספרג החורש, בוצין מפורץ, גדילן מצוי, גלונית מצויה, גרגרנית ערבית, גרניון רך, דמומית השדה, זערורית קטנת פרי, זקנן שעיר, חד-שפה מצוי, חרדל לבן, חרחבינה מכחילה, חרצית עטורה, טופח מצוי, טרשנית שרועה, כליינית מצויה, כלך מצוי, כלנית מצויה, כרבולת מצויה, לבנה רפואי, לוענית גדולה, לחך אזמלני, לשון כלב כרתי, לשון פר סמורה, מקור חסידה גדול, מקור חסידה מצוי, מרגנית השדה, מרווה משולשת, מרקולית מצויה, נורית אסיה, נזמית לופתת, ניסנית דו קרנית, סירה קוצנית, סרפד הכדורים, עוקץ עקרב ריחני, עכנאי יהודה, פרסיון גדול, צהרון מצוי, ציפורני-חתול מצויות, ציפורנית, ציפורנית דקיקה, צמרנית הסלעים, קחוון, קיסוסית קוצנית, רקפת מצויה, שברק דביק, שום שעיר, שרביטן מצוי ותלתן תריסני[1].
גלריה
לקריאה נוספת
אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו, הוצאת מוסד ביאליק, כרך ב', עמ' 933–934.
קישורים חיצוניים
- חורבת זנוח, באתר עמוד ענן
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 חורבת זנוח, סקר טבע עירוני בית שמש
- ^ שמואל אחיטוב, מקרא לישראל: יהושע, עמוד 258
- ^ ארץ ישראל בתקופת המקרא: גאוגרפיה היסטורית, ירושלים, יד יצחק בן-צבי, תשמ"ח, עמ' 274
- ^ עולם התנ"ך - יהושע, הוצאת דברי הימים, 1993-1996, עמוד 152
- ^ חורבת זנוח, סקר פיתוח באזור, באתר חדשות ארכיאולוגיות
- ^ ח' זנוח, באתר הסקר הארכאולוגי של ישראל
ח' זנוח (צפון-מערב), באתר הסקר הארכאולוגי של ישראל - ^ ספר יהושע, פרק ט"ו, פסוקים ל"ג-ל"ד.
- ^ ספר יהושע, פרק ט"ו, פסוקים מ"ח-נ"ו.
- ^ ספר נחמיה, פרק ג', פסוק י"ג.
- ^ זנוח, אנציקלופדיה יהודית באתר דעת
- ^ האונומסטיקון של אוסביוס מספר 464 (באנגלית)
33900982חורבת זנוח