אשנה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נחלות שבטי ישראל

אַשְׁנָה היה שמן של שתי ערים מקראיות בשפלת יהודה.

שתי הערים נזכרות בספר יהושע בתיאור ערי השפלה שבנחלת שבט יהודה.

ראשית, נמנית "אשנה" בקבוצת ערי השפלה הצפוניות: ”בַּשְּׁפֵלָה אֶשְׁתָּאוֹל וְצָרְעָה וְאַשְׁנָה וְזָנוֹחַ וְעֵין גַּנִּים תַּפּוּחַ וְהָעֵינָם יַרְמוּת וַעֲדֻלָּם שׂוֹכֹה וַעֲזֵקָה וְשַׁעֲרַיִם וַעֲדִיתַיִם וְהַגְּדֵרָה וּגְדֵרֹתָיִם עָרִים אַרְבַּע-עֶשְׂרֵה וְחַצְרֵיהֶן”[1].

בהמשך, נמנית "אשנה" נוספת בקבוצת ערי השפלה הדרומיות יותר: לִבְנָה וָעֶתֶר וְעָשָׁן וְיִפְתָּח וְאַשְׁנָה וּנְצִיב וּקְעִילָה וְאַכְזִיב וּמָרֵאשָׁה עָרִים תֵּשַׁע וְחַצְרֵיהֶן”[2].

החוקר שארל קלרמון-גנו הציע את זיהוי "אשנה" הראשונה עם "ח'רבת עסלין", כשני ק"מ צפונית מזרחית לצרעה[3].

באשר ל"אשנה" השנייה, בחלק מהתרגומים הלטיניים לתנ"ך נכתב שם העיר בצורה Idna, ולכן יש המזהים אותה עם הכפר בן ימינו אידנא[4], הנזכר כבר באונומסטיקון של אוסביוס (תחילת המאה ה-4 לספירה) במיקומו הנוכחי, בצורה Iedna[5].

לפי החוקר אליעזר ליפא סוקניק, מקור השם הוא בשורש השמי א.ש.נ, שפירושו "חזק" או "רם", ויש הקושרים אותו גם לשם הפרטי הקדום "אשנא", הנזכר בחותמת עברית קדומה[6].

הערות שוליים

  1. ^ ספר יהושע, פרק ט"ו, פסוקים ל"ג-ל"ו.
  2. ^ ספר יהושע, פרק ט"ו, פסוקים מ"ב-מ"ד.
  3. ^ אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו, הוצאת מוסד ביאליק, כרך א', 768-769.
  4. ^ אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו, הוצאת מוסד ביאליק, כרך א', 768-769.
  5. ^ אונומסטיקון, 16, שורה 15.
  6. ^ אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו, הוצאת מוסד ביאליק, כרך א', 768-769.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0