עולם העשיה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף עשיה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין לראות דף זה כערך אנציקלופדי. יש לשכתבו באופן יסודי ולהתאימו לשאר ערכי המכלול.
דף זה יובא מאתר חב"דפדיה. ייתכן שהוא אינו מנוסח בצורה אנציקלופדית, ללא מקורות מסודרים, מחקר מקורי של חב"דפדיה או לא מובן כל הצורך לקורא. אתם מוזמנים לשכתב אותו, ולהשלים בו פרטי רקע חסרים.
אין לראות דף זה כערך אנציקלופדי. יש לשכתבו באופן יסודי ולהתאימו לשאר ערכי המכלול.
דף זה יובא מאתר חב"דפדיה. ייתכן שהוא אינו מנוסח בצורה אנציקלופדית, ללא מקורות מסודרים, מחקר מקורי של חב"דפדיה או לא מובן כל הצורך לקורא. אתם מוזמנים לשכתב אותו, ולהשלים בו פרטי רקע חסרים.


המונח "עשיה" מפנה לכאן. לערך העוסק בלבוש השלישי של הנפש - לבוש העשיה, ראו מעשה.
עולמות אבי"ע
על פי קבלת האר"י ז"ל
עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה
עולם האצילות
עולם האצילות
כתר עליון · עתיק יומין · אריך אנפין · אבא עילאה · אמא עילאה · זעיר אנפין · מלכות דאצילות
עולם הבריאה
עולם הבריאה
שרפים · מט"ט · י"ב בקר · מרכבה · פרסא
עולם היצירה
עולם היצירה
מלאכים · חיות הקודש · סנד"ל
עולם העשיה
עולם העשיה
אופן בעשיה · אופנים · גלגלים

עולם העשיה הוא העולם התחתון ביותר, "תחתון שאין למטה הימנו" מבין ארבעת העולמות אבי"ע: אצילות, בריאה, יצירה ועשיה.

על עולם העשיה בכללותו נאמר כי "אופן בעשיה", וכן נקרא הוא בכללותו "עולם הגלגלים", שעולם זה כולו קשור בהנהגה בפועל של עולם הזה.

ענינו

עולם העשיה הוא העולם הנמוך יותר מבין ארבעת עולמות אבי"ע. שמן עולם האצילות שבו שוכן אור אין סוף ממש, נתעלם האור על ידי פרסא על מנת שיהיה התהוות של עולם הבריאה, ומן עולם הבריאה משתלשל האור ומצטצמם אל עולם היצירה ומשם מצטמצם עוד יותר בירידתו לעולם העשיה. נמצא שעולם העשיה הוא הנמוך יותר בארבעה עולמות אבי"ע. ומובן שעולם זה נמוך יותר מן העולמות שלפני עולם האצילות, שהוא העולם האחרון והנמוך ביותר בסדר ההשתלשלות.

מבואר כי ההפרש שבין עולם היצירה לעולם העשיה הוא הפרש באופן של ריחוק. שעולם הבריאה הוא כנגד מחשבה ועולם היצירה כנגד דיבור, ויש ערך ביניהם, שמה שאדם חושב הוא מדבר. מה שאין כן בעולם העשיה שהוא כנגד מעשה, שהוא רחוק מן המחשבה והדיבור. ולכן נאמר "אף עשיתיו", שעולם העשיה הוא בבחינת ריחוק.

התהוות עולם העשיה

סדר השתלשלות
לפני הצמצום
עצמות ומהות · מאור · אין סוף · עשר ספירות הגנוזות · אחד ויחיד · קדמון · טהירו עילאה
הצמצום והקו
צמצום הראשון · מקום פנוי · רשימו · קו וחוט · עגולים ויושר · אור מקיף · אור פנימי · ראש תוך סוף
בי"ע דכללות
אבי"ע (השתלשלות כללית)

אדם קדמון · עקודים · עולם התוהו · אור ישר · אור חוזר · ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן

אבי"ע דפרטות
עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה

עולם האצילות · עולם הבריאה · עולם היצירה · עולם העשיה · בי"ע · פרסא

סוגי השתלשלות
יש מאין · עילה ועלול · קפיצה ודילוג · אין ערוך


בדרך פרט התהוות עולם העשיה היא על ידי מלכות דמלכות של עולם היצירה, שיורדת ונעשית כתר ועתיק יומין לעולם העשיה, וזהו מה שנאמר "כל אשר חפץ ה' עשה".

בדרך כלל יותר של התגלות עשר הספירות של עולם האצילות בעולמות אבי"ע, נאמר כי "אופן בעשיה" שמלכות דאצילות שורה בעולם העשיה.

בדרך כללות נקרא עולם העשיה "עולם הגלגלים", לעומת עולם היצירה שנקרא בשם "עולם המלאכים", ועולם הבריאה שנקרא "עולם הנשמות".

עולם העשיה הרוחני ועולם העשיה הגשמי

בדרך כלל מתחלק עולם העשיה לשני חלקים, עולם העשיה הרוחני ועולם העשיה הגשמי. עולם העשיה הרוחני כולל את עשר הספירות של עולם העשיה, מהם מתהווים הנשמות, המלאכים שנקראים אופנים ועוד. גם הקליפות: קליפת נוגה שממנה יונקים הג' קליפות הטמאות והקליפות האלה ממלאים את העולם הזה הגשמי.

עולם העשיה הגשמי הוא החלק התחתון בעולם העשיה, והוא עולם הזה הגשמי. התהוות של עולם זה היא לא באופן של עילה ועילול אלא בכח האין סוף. העולם הזה הוא העולם "התחתון שאין תחתון למטה הימנו" והוא "מלא קליפות וסטרא אחרא שהן נגד הוי' ממש".

בדרך פרט התהוות של עולם הזה הגשמי היא שממלכות דמלכות העשר ספירות של עולם העשיה נמשך לאופנים. משמרי האופנים, שהוא החלק החיצוני של האופנים והפסולת שבהם, נמשך לע' שרים. מע' שרים נמשכת ההשפעה לגלגל המזלות. השפעת המזלות על עולם הזה היא כמאמר "אין לך עשב שאין לו מזל ברקיע שמכה אותו ואומר לו גדל".

קליפות עולם העשיה

קליפת נוגה בעולם העשיה היא רובו ככולו רע, רק מעט טוב מעורב בתוכה. עולם העשיה קרוב למדור הקליפות והחיצונים, ולכן הנפש של עולם העשיה יכולה לעשות רע גמור.

התהוות הקליפות

הפרסות (מסכים) של עולמות אצילות, הבריאה ויצירה, כולם הם בקדושה, אלא שהם מבדילים בין קדושה יתירה, בין העולם העליון לתחתון. אבל בעולם העשיה שהוא עולם השפל שאין למטה הימנו במדרגה, שהוא תכלית המדריגות של הקדושה של סדרי ההשתלשלות כולן, לכך הפרסא שבו היא להבדיל בין הקדש ובין החול, בין עשר ספירות של הקדושה של עולם העשיה ובין עשר ספירות שבנוגה של עולם העשיה (שהסתעפות קליפת נוגה היא מעולם העשיה).

ראו גם

הערך באדיבות חב"דפדיה, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון GFDL