שמורת כרמיה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שמורת כרמיה
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
מידע כללי
סוג שמורת טבע
תאריך הכרזה 18 בדצמבר 1969
מיקום
מיקום מישור החוף הדרומי

שמורת כרמיה היא שמורת טבע בישראל במישור החוף הדרומי מדרום לקיבוץ כרמיה.

תיאור השומרה

השמורה כוללת בוסתנים נטושים הכוללים חורבות, תעלות השקיה, בארות מים ובריכות אגירה.

צמחייה

בעת הכרזה על השמורה היא תוארה ככוללת שקמים, גפני בר, ושיטה מלבינה[1]. בנוסף גדלים במקום עצי תות, תמר, שקדים ומשוכות צבר.

היסטוריה

המלצה להכרזה על השמורה בשטח של כ-500 דונם נתקבלה במועצת הגנים הלאומיים ושמורות הטבע באמצע 1965[2]. דיון על השמורה בוועדת התכנון בתחילת יולי 1965 נדחה בגלל התנגדות של קיבוץ כרמיה שרצתה לוודא שלא מדובר בשטח הניתן לעיבוד חקלאי[3]. הודעה על הפקדת תוכנית השמורה התפרסמה במרץ 1967[4] והודעה על אישור התכנית התפרסמה בינואר 1968[5]. שמורת כרמיה הוכרזה כשמורה ב-18 בדצמבר 1969[6]. שטח השמורה עמד בעת הכרזתה על כ-410 דונם[6].

ב-26 באוקטובר 2008 הוספו לשמורה עוד 543 דונם.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראל ובנושא איכות הסביבה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35249273שמורת כרמיה