ניר ישראל

ניר ישראל

מדינה
מחוז	הדרום
מועצה אזורית	חוף אשקלון
גובה ממוצע	‎41 מטר
תאריך ייסוד	1949
תנועה מיישבת	העובד הציוני
סוג יישוב	מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023
- אוכלוסייה	870 תושבים
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎-1.6% בשנה
(למפת השפלה מוגדלת)   ניר ישראל (למפת השפלה רגילה)   ניר ישראל (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום ניר ישראל (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום ניר ישראל 31°41′14″N 34°38′11″E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021	8 מתוך 10

נִיר יִשְׂרָאֵל הוא מושב במישור החוף הדרומי, ליד העיר אשקלון, המשתייך למועצה אזורית חוף אשקלון. היישוב הוקם בשנת 1949 על ידי עולים מהונגריה וצ'כוסלובקיה.

היישוב קרוי על שם ישראל טייבר, שתרם כסף רב לקק"ל.

היסטוריה

בבית העולים בבנימינה הקימה קבוצת עולים את "ארגון עולי צ'כוסלובקיה להתיישבות חקלאית". לארגון הצטרפו 30 משפחות, ששאפו להקים יישוב חדש בעל אופי חקלאי. הארגון פנה לשם כך למוסדות המיישבים ואלה הציעו לקבוצה להצטרף כהרחבה ליישוב קיים. הקבוצה דחתה את ההצעה, אולם הוכרה כארגון להתיישבות והוצעה לה האפשרות לגבש את גרעין ההתיישבות במחנות פנויים ליד נס ציונה ורעננה. לפיכך, התרכזו העולים בשני מחנות אלו והחלו להתגבש כקיבוץ לצורך עלייה לקרקע והחלו גם לעבוד בפרדסים הסמוכים לשני המחנות. לאחר כחצי שנה הוצע לארגון שטח שנקרא אז "ג'וליס ה'" (על שם הכפר הערבי הנטוש ג'וליס ממזרח) ושכן בסמוך לעיירה מג'דל ולקיבוץ ניצנים. לאחר ביקור נציגי הקבוצה בשטח, הוחלט לקבל את ההצעה. ב-23 בנובמבר 1949 הגיעו הגברים לשטח והקימו מעגל של אוהלים למגורים. במרכז המעגל הוקמו צריפים ששימשו כמחסן מזון, מחסן נשק, מטבח ומזכירות. החברים הקימו גם אורווה מחומרים שמצאו בשטח לפרדות שנמסרו להם מאוחר יותר. תוך זמן קצר החלו הגברים בהקמת בתי הקבע - כל אחד השתרע על שטח של 24 מ"ר וכלל חדר ומטבחון. השירותים והמים מוקמו בחצר והיו משותפים. בסופי השבוע נסעו הגברים למשפחותיהם והותירו בשטח כמה מהם כשומרים. ב-1 במאי 1950, בעקבות סיום בניית בתי הקבע, הצטרפו הנשים והילדים ממחנות הגיבוש לגברים ואכלסו את בתי הקבע במושב. ועדת השמות הציעה למושב את השם "גאליה", שנדחה בידי החברים. אלה העדיפו לקרוא את היישוב על שם אישיות, שעזרה בבניין הארץ ולכן הוחלט לציין את זכרו של ישראל טייבר, שהיה תעשיין בולט ביישוב.

קישורים חיצוניים

• 
  שגיאות פרמטריות בתבנית:אתר רשמי
  פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

ניר ישראל30902364