ונוס (לוויין)
 | |
| איור של הלוויין ונוס | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוכנות חלל |
סוכנות החלל הישראלית וסוכנות החלל הצרפתית |
| יצרן | התעשייה האווירית לישראל ורפאל |
| תאריך שיגור | 2 באוגוסט 2017 01:58:33 UTC[1][2] |
| משגר | וגה |
| אתר שיגור | בסיס החלל האירופי קורו |
| אתר CNES | |
| משימה | |
| סוג משימה | לוויין חישה מולטי ספקטראלי וניסוי הנעה יונית |
| לוויין של | כדור הארץ |
| מסלול | מסלול מסונכרן שמש SSO עם עקבה קרקעית חוזרת של יומיים |
| נטייה | 98.27 מעלות |
| אפואפסיד | 720 ק"מ / 410 ק"מ (שלב המשימה הטכנולוגית) |
| פריאפסיד | 720 ק"מ / 410 ק"מ (שלב המשימה הטכנולוגית) |
| זמן הקפה | 99 דקות בגובה 720 ק"מ / 92 דקות בגובה 410 ק"מ |
| הקפות ליום | 14.5 בגובה 720 ק"מ / 15.5 בגובה 410 ק"מ |
| משך המשימה | 4.5 שנים |
| מידע טכני | |
| משקל בשיגור | 270 ק"ג, מתוכם 5 ק"ג הידרזין ו-14 ק"ג קסנון |
ונוס (נכתב כ-VENμS[3], ראשי תיבות של Vegetation and Environment on a New Micro Satellite) הוא מיזם לפיתוח והפעלת לוויין לחישה מרחוק בעל שתי משימות מחקר. זהו שיתוף פעולה ישראלי-צרפתי. השותפות הראשיות למיזם הן סוכנות החלל הישראלית (ISA) וסוכנות החלל הצרפתית (CNES). ללוויין שתי משימות ראשיות: משימת צילום עם מטע"ד מצלמה מולטי-ספקטראלית (אנ'), ומשימה טכנולוגית לחקר ביצועי מנוע יוני מסוג HALL המפותח בישראל, בשילוב עם בקרת לוויין אוטונומית. הפרויקט ממומן על ידי ממשלת ישראל באמצעות משרד המדע והטכנולוגיה ומשרד המסחר והתעשייה, ובמימון עצמי של רפאל והתעשייה האווירית. מסת הלוויין, כ-270 קילוגרם, אופיינית למיזמי חלל ישראליים המשלבים יכולות מורכבות וביצועים ברמה גבוהה באמצעות פלטפורמות קומפקטיות וקלות משקל המוזילות את השיגור לחלל. הלוויין שוגר ב-2 באוגוסט 2017.
משימות הלוויין
ללוויין שתי משימות: משימה מדעית ומשימה טכנולוגית. בשלב המשימה הראשון (VM1), בגובה 720 קילומטר, למשימה המדעית יש עדיפות. לאחר שנתיים וחצי, המשימה הטכנולוגית מקבלת עדיפות בשאר שלבי המשימה.
המשימה המדעית
הלוויין יכיל מצלמה רב-צבעית (מולטי-ספקטרלית) מתוצרת אל-אופ (הנקראת VSSC). בשנתיים הראשונות הלוויין יהיה במסלול מסלול מסונכרן שמש (SSO), בעל עקבה קרקעית קבועה, כלומר יעבור בדיוק מעל אותה נקודה כל יומיים ויצלם באותה זווית שמש. הלוויין ישמש לאיסוף נתוני חוזי של פני כדור הארץ בתחום הרב-צבעי לצורך מחקר מדעי. הלוויין יחקור תעוקת צמחייה (מצב ההשקיה בשדות) וזיהום בימים ואגמים.
המשימה הטכנולוגית
המשימה הטכנולוגית היא להוכיח מערכת הנעה חשמלית יונית מסוג HALL. המטע"ד הישראלי מפותח בישראל ונקרא IHET (ראשי תיבות של Israeli Hall effect Thruster). במהלך שלב המשימה הראשון (VM1) יתבצע ניסוי פעם בחודש במשך 2–4 ימים (תלוי באורך הניסוי) ולאחר מכן הלוויין יוחזר למסלולו הנומינלי בצורה אוטונומית (ללא פיקוד קרקעי נוסף). בשלב השני של המשימה (VM2) המנוע יופעל לשינוי גובה הלוויין וזווית האינקלינציה שלו - והלוויין ירד לגובה 410 ק"מ, למסלול שגם הוא בעל זווית שמש קבועה ועקבה קרקעית קבועה של יומיים. בשלב השלישי של המשימה (VM3) המשימה המדעית והטכנולוגית יופעלו יחדיו - והמנוע ישמור על המסלול בצורה הדוקה, כך שלמרות הגרר האטמוספירי בגובה זה, העקבה הקרקעית תשמר.
במטע"ד ה-IHET נמצאים שני מנועים יונים-חשמליים המשתמשים באפקט הול. המנוע מסוגל לתת דחף של 15mN בהספק אנודי של 300W, בתקיפה סגולית (Isp) של 1,300 שניות.
(דגם בתערוכה ביחס 1:1)
חברות מפתחות
הלוויין מפותח על בסיס מרכב גנרי ללוויינים שפותח במפעל מבת של התעשייה האווירית. המנוע היוני מפותח ברפאל. מצלמת הלוויין פותחה בחברת אל-אופ. בתוכנית מעורבת גם האקדמיה הישראלית, באמצעות הטכניון והמכון לחקר המדבר בשדה בוקר, השייך לאוניברסיטת בן-גוריון, וכן מעורב בה גם המרכז למחקר גרעיני בנחל שורק. מדעני מוסדות אלה משתתפים באפיון מערכות הלוויין והגדרתן וכן בביצוע של משימות התוכנית.
פלטפורמת הלוויין
פלטפורמת הלוויין מבוססת על פלטפורמת לוויין טכסאר. כיוון שמערכת ההנעה היונית היא מטע"ד, ללוויין יש מערכת הנעה נוספת של הידרזין, המיועדת להכנסה למסלול ולשמירה על ביצועי המשימה המדעית.
מצלמת הלוויין
מצלמת הלוויין פותחה על ידי חברת אל-אופ על בסיס מצלמת MSRS שפותחה במסגרת פרויקט הלווין דוד. המצלמה מיועדת לצלם את כדור הארץ בשנים עשר אורכי גל שונים. הרזולוציה של המצלמה אמורה להיות בשיעור של כ-5 מטרים וברוחב מפתח המטע"ד על הקרקע (swath) של 27 קילומטר. יחס המשקל והביצועים של מצלמה מולטי ספקטרלית זו נחשב לטוב בעולם. בגובה הנמוך, הרזולוציה של המצלמה אמורה להיות 2.7 מטר.
| ערוץ | אורך גל מרכזי (nm) | רוחב הערוץ (nm) | שימוש עיקרי |
|---|---|---|---|
| 1 | 420 | 40 | תיקונים אטמוספיריים |
| 2 | 443 | 40 | עננות, אירוסלים באוויר |
| 3 | 490 | 40 | תיקונים אטמוספיריים |
| 4 | 555 | 40 | אדמה |
| 5 | 620 | 40 | אדמה |
| 6 | 620 | 40 | DEM, איכות התמונה (זהה לערוץ 5) |
| 7 | 667 | 30 | אדמה |
| 8 | 702 | 24 | אדמה |
| 9 | 742 | 16 | אדמה |
| 10 | 782 | 16 | אדמה |
| 11 | 865 | 40 | אדמה |
| 12 | 910 | 20 | אדי מים |
שיגור
ונוס שוגר בהצלחה ב-2 באוגוסט 2017, 1:58:33 UTC. הלוויין שוגר על משגר וגה יחד עם הלוויין אופטסאט 3000, שנבנה בתעשייה האווירית לישראל ונמכר לאיטליה. הלוויין שוחרר בהצלחה מהמשגר לאחר שעה ו-37 דקות מהשיגור.
תמונות ראשונות של הלוויין, ובינן אזור ירושלים, העיר מרסי בצרפת, יערות פרו ושדות בפיניקס פורסמו במהלך בדיקות הלווין במסלולו.[4]
השלב הראשון של המשימה המדעית של הלווין נמשך עד אוקטובר 2020. לאחר מכן החל הלווין בתמרון שינוי המסלול כחלק מהמשימה הטכנולוגית. בחודש דצמבר 2020, הוסט הלוויין ממסלולו על ידי מפעיליו, כדי להימנע מהתנגשות אפשרית בלוויין האמריקאי טרה (אנ').[5]
ראו גם
לקריאה נוספת
- J. Topaz, T. Sprecher, F. Tinto, O. Hagolle, "VENUS - A Super-Spectral Satellite Camera," 58th IAC (International Astronautical Congress), International Space Expo, Hyderabad, India, Sept. 24-28, 2007, IAC-07-B1.2.09
- G. Dedieu, A. Karnieli, O. Hagolle, H. Jeanjean, F. Cabot, P. Ferrier, Y. Yaniv, "VENµS: A Joint Israeli - French Earth Observation Scientific Mission with High Spatial and Temporal Resolution Capabilities," Envisat Symposium 2007, Montreux, Switzerland, April 23-27, 2007
- J. Herscovitz, "Systems Engineering in Venus Satellite," 9th Annual Systems Engineering Conference, NDIA (National Defense Industrial Association) 2006, Oct. 23-26,, 2006, San Diego, CA, USA
- J. Herscovitz, D. L. Barnett, "Decision Analysis for Design Trades for A Combined Scientific-Technological Mission Orbit on Venus Micro Satellite," INCOSE 2007 (International Council on Systems Engineering), San Diego, CA USA, June 24 -28, 2007
- ע. סלמה, "בקרת מסלול אוטונומית ללווין וונוס", כנס בקרת מסלולים ובקרת הכוון של לוויינים של האיגוד הישראלי לבקרה אוטומטית, יוני 2012, הרצליה
קישורים חיצוניים
- נתוני הלוויין, באתר סוכנות החלל הצרפתית
- לוויין ונוס, באתר סוכנות החלל הישראלית
- Vegetation and Environmental New Micro Spacecraft, באתר אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
- VENµS (Vegetation, Environment monitoring on a New MicroSatellite) באתר eoportal
- מדע וטכנולוגיה, ישראל תשגר לחלל לוויין אזרחי ראשון, באתר ישראל היום, 24 בינואר 2014
- התעשייה האווירית, הלוויין ונוס ולווין תצפית מדגם אופסאט ישוגרו השנה מגויאנה הצרפתית, באתר "הידען", 26 בפברואר 2014
- ירון דרוקמן, לוויין חקר הסביבה "ונוס" נפרד מישראל בדרך לחלל, באתר ynet, 26 במאי 2017
- איתי נבו, עין מציון צופיה: הלוויין ונוס בדרך לחלל, במדור "מדע במבט-על" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 25 ביולי 2017
בניית הלוויין ונוס, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל והתעשייה האווירית, מאי 2017- המשימות של הלוויין ונוס, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל, ינואר 2017
עידו אפרתי, הלוויין הישראלי הראשון לחקר הסביבה שוגר מגינאה הצרפתית, באתר הארץ, 2 באוגוסט 2017- איתי נבו, שיגור מוצלח ללוויין הישראלי-צרפתי Venμs, במדור "חדשות מדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 2 באוגוסט 2017
- דניאל פבר, תמונות ראשונות מהחלל של לוויין המחקר הישראלי באתר TLV.AM, 27 באוגוסט 2017
- הלוויין ונוס משדר תמונות של מפרץ אילת, באתר סוכנות החלל הישראלית, 5 באוגוסט 2018
- ונוס: רחוק מהעין, קרוב ללב, באתר "חדשנות ישראלית"
- תיעוד מיוחד מהחלל: העלייה החדה במפלס הכנרת, באתר מאקו, 1 ביולי 2020
- עודד כרמלי, תמרון חירום של לוויין ונוס מנע התנגשות עם לוויין של נאס"א, באתר סוכנות החלל הישראלית, 27 בדצמבר 2020
הערות שוליים
- ^ הלוויין וונוס ישוגר ביולי 2017 באתר סוכנות החלל הישראלית מתאריך 1 בפברואר 2017
- ^ 2 לוויינים שיוצרו בארץ ישוגרו לחלל בשבוע הבא, באתר ynet, 25 ביולי 2017
- ^ במילה VENμS האות μ היא אות באלפבית יווני ונהגית מִי או מְיוּ. במערכת היחידות הבינלאומית SI האות משמשת כתחילית לגודל "מיקרו" (10−6), והמילה מיקרו אכן מופיעה בשמו המלא של הלוויין.
- ^ ירושלים מהחלל: תמונות ראשונות מהלוויין ונוס, באתר ynet, 23 באוגוסט 2017
- ^ אודי עציון, לוויין ישראלי הוסט ממסלולו כדי למנוע התנגשות בלוויין של נאס"א, באתר כלכליסט, 26 בדצמבר 2020
 אמצעי לחימה מתוצרת רפאל מערכות לחימה מתקדמות
| ||
|---|---|---|
| טילים ורקטות | אנקור (אנקור כחול • אנקור כסוף • אנקור שחור) • ברק • גיל • גיל 2 • דרבי • לוז • מטאדור • סיימון • ספייק • פופאי • פיתון • שפריר • משגר השביט • תמוז • CARPET • Sea Breaker • רוקס | |
| עמדות שליטה מרחוק בנשק | טייפון • מאג רפא"ל • קטלנית • רואה-יורה | |
| מערכות הגנה אווירית | ברק • כיפת ברזל • כיפת מגן • מגן אור • קלע דוד ("שרביט קסמים") • קלע חד • SPYDER • כיפת רחפן | |
| לויינים | אביר • ונוס | |
| רכבי שטח, כלי שיט וכלי טיס | גולן • זאב • חצצית • סקיילייט • פרוטקטור • רקון • מעוז | |
| שונות | אזוב • מאמין • מאמין קל • "מעיל רוח"/TROPHY • ספייס • לייטנינג • Sky Shield • THOR – מערכת סילוק פצצות | |
| לוויינים ישראליים ותוכניות חלל אחרות
| ||
|---|---|---|
| לווייני תקשורת | עמוס (1 • 2 • 3 • 4 • 5 • 6) • דרור 1 | |
| לווייני צילום מסחריים | ארוס • אופטסאט | |
| לוויינים צבאיים ולוויינים של צה"ל | אביר • אופק (1 • 2 • 3 • 4 • 5 • 6 • 7 • 8 • 9 • 10 • 11 • 16 • 13) • טכסאר | |
| לווייני מחקר וטלסקופים | ULTRASAT* • ונוס* • DIDO • *SHALOM • *SLOSHSAT | |
| לווייני סטודנטים ואוניברסיטאות | טכסאט • דוכיפת 1 • דוכיפת 2 • דוכיפת 3 • SAMSON • BGUSAT • SATLLA-1 • SATLLA-2B | |
| חלליות וגשושיות | בראשית • בראשית 2* | |
| יכולות שיגור | משגר שביט • בסיס פלמחים | |
| משימות אנלוגיות למאדים | D-MARS | |
| מיזמים שהוקפאו | טאווקס* • MuSAR* • דוד* | |
| ארגונים ישראליים קשורים | סוכנות החלל הישראלית • מפא"ת • מנהלת תוכנית החלל • התעשייה האווירית לישראל • SpaceIL | |
| * שיתופי פעולה בינלאומיים | ||
32512276ונוס (לוויין)