המרכז למחקר גרעיני שורק

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מוסד לימודי ריקה.

שלבי הבנייה האחרונים של הכור הגרעיני בשורק בפברואר 1960
בול "כור המחקר הגרעיני", 1960. עיצוב: פאול קור

המרכז למחקר גרעיני שׂורקראשי תיבות: ממ"ג שורק) הוא אחד משני מכוני המחקר לתחום הגרעין במדינת ישראל. במרכז מתבצע מחקר ופיתוח למטרות אזרחיות.

הקמת המרכז

המרכז הוקם ב-1958, סמוך לשפך נחל שורק שממערב לעיר יבנה, על ידי הוועדה לאנרגיה אטומית, לשם קידום בניית התשתית הטכנולוגית לשימוש בשיטות גרעיניות במשק החשמל, בתעשייה, ברפואה ובחקלאות בישראל. הוא נבנה סביב כור גרעיני בהספק של 5 מגה-ואט, אשר נתרם במסגרת התוכנית "אטום למען שלום", על ידי ארצות הברית, בתקופת שלטונו של הנשיא דווייט אייזנהאואר. לצורך הפעלת הכור קיבלה ישראל מארצות הברית 150 מוטות דלק.

מתכנן האתר היה האדריכל משה זרחי. בניין הכור הגרעיני עצמו תוכנן על ידי האדריכל פיליפ ג'ונסון בשיתוף האדריכל הישראלי גדעון זיו ונקרא על שם פרופ' ישראל פלח,[1] מקימו ומנהלו הראשון.[2]

הכור החל לפעול ב-16 ביוני 1960.[3]

מ-1960 עד 1975, סיפקה ארצות הברית 19 ק"ג אורניום מועשר לכור.[4] ב-1977, על רקע אי-הצטרפות ישראל לאמנה למניעת הפצת נשק גרעיני, חדלה ארצות הברית מלספק אורניום לישראל, לפי החלטת הקונגרס.

בינואר 2010 הוחזרו לארצות הברית 102 מוטות דלק משומשים מהכור בשורק.[5]

התאונה הרדיולוגית

ב-21 ביוני 1990 התרחשה במרכז הגרעיני שורק תאונה רדיולוגית, במתקן השייך לחברה פרטית העוסקת בעיקור מוצרי מזון על ידי קרינת גמא. תאונה זו הביאה למותו של עובד החברה. מעט אחרי השעה 17:00 נשמעה אזעקה המתריעה על קרינה, אך העובד כיבה את הכריזה, פתח את נעילת הדלת האוטומטית ונכנס לתא שכלל מקור קרינת גמא עשוי קובלט-60. העובד, שלא היה מודע לקרינה, החל לחוש חום עז בעיניו לאחר כדקה ועזב את התא. הוא נלקח לבית החולים ונפטר כעבור 36 ימים מתסמונת קרינה חריפה.[6]

המרכז כיום

בנוסף לכור המחקר, הנמצא תחת פיקוח הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, כולל המרכז גם מאיץ פרוטונים ומעבדות מחקר ופיתוח. המרכז ידוע כמומחה בתחומי האלקטרואופטיקה ובמכשור לגילוי עצמים חשודים.

כיום עוסק המרכז בתחומי מחקר ופיתוח רבים, הכוללים: פיתוח לייזרים, שיטות גרעיניות, על-קוליות ואופטיות לבדיקות לא הורסות, חישה מרחוק של זיהומים באוויר ונתונים מטאורולוגיים ובטכנולוגיות מגנטיות ואלקטרומגנטיות לגילוי עצמים חשודים. בנוסף, בסוף שנת 2018 הוקם במרכז המרכז הישראלי לפוטוניקה מתקדמת (ICAP), בשיתוף עם אוניברסיטת בן-גוריון. משימתו של ICAP היא לספק לתעשייה ולמוסדות האקדמיים את המתקנים והידע המעודכנים ביותר במדעי הפוטוניקה, על מנת לאפשר התקדמות משמעותית במגוון רחב של טכנולוגיות קריטיות.[7]

במרכז נמצאת ספרייה בנושאי פיזיקה גרעינית וכללית, כימיה, מתמטיקה ועוד.[8]

בזמן ירי רקטות לאזור יבנה או אשדוד, הכור מושבת.[9]

מנהלי המרכז

מאיץ החלקיקים שרף

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – שרף (מאיץ חלקיקים)

במרץ 2012 הודיעה הוועדה לאנרגיה אטומית כי הכור בשורק יסגר ב-2018. במקומו, יפעל בשורק מאיץ החלקיקים שרף (SARAF - Soreq Applied Research Accelerator Facility), שהוא מאיץ יונים קלים, המסוגל להאיץ גרעיני מימן-1 ודאוטריום לאנרגיות קינטיות של 5 עד 40 מגהאלקטרונוולט. שרף ישמש למגוון רחב של יישומים, לרבות ניסויי פיזיקת חלקיקים, פיזיקה גרעינית והנדסת חומרים, לצד הפקת איזוטופים עבור ישומי רפואה גרעינית.[14]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 ישראל פלח, באתר הפלמ"ח
  2. ^ 2.0 2.1 מ. אחידורון, המנהל הראשון של הכור הראשון, מעריב, 12 במאי 1959
  3. ^ הופעל הכור האטומי בישראל, דבר, 5 ביולי 1960
  4. ^ יוסי מלמן, ישראל העבירה לארה"ב מאות ק"ג של פסולת גרעינית, באתר הארץ, 20 ביוני 2011
  5. ^ שלמה צזנה, ‏ישראל החזירה לארצות הברית 102 מוטות דלק גרעיני מהכור בשורק, באתר ישראל היום, 21 במרץ 2012
  6. ^ התאונה הרדיולוגית בשורק - דוח של הסוכנות לאנרגיה אטומית, מאי 1993 ‏
  7. ^ חזון המרכז הלאומי לפוטוניקה, באתר המרכז למחקר גרעיני שורק
  8. ^ ס' וייל, "סקר על השימוש והעלות של כתבי-עת מדעיים בספריית המרכז למחקר גרעיני נחל-שורק", עלון אסמ"י י', 1-2 (נובמבר 1979), 36-45.
  9. ^ רויטרס, הכור בשורק ייסגר עד 2018, מוטות דלק הוחזרו, באתר ynet, 20 במרץ 2012
  10. ^ בעז בבאי, כתבה, באתר TheMarker‏, 7 באוגוסט 2001
  11. ^ נתונים על פעילות משרד ראש הממשלה בשנת 2000, באתר משרד ראש הממשלה, אוקטובר 2001
  12. ^ החלטות ישיבת ממשלה יום ראשון 26 במאי 2002, באתר משרד ראש הממשלה
  13. ^ הודעה לתקשורת בדבר מינוי מר ישראל רוטמן למנהל ממ"ג, באתר הוועדה לאנרגיה אטומית, 4.12.2010
  14. ^ המרכז למחקר גרעיני שורק, מתקן למחקר יישומי מבוסס מאיץ חלקיקים (SARAF).
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0