הידרזין

הידרזין

שם סיסטמטי	Hydrazine
מסה מולרית	32.05 גרם/מול
מראה	נוזל שקוף
מספר CAS	302-01-2
צפיפות	1.01 גרם/סמ"ק
מצב צבירה	נוזל
מסיסות	מסיס במים
טמפרטורת היתוך	1 °C 274.15 K
טמפרטורת רתיחה	114 °C 387.15 K
NFPA 704	4 ‏ 4 3

הידרזין היא תרכובת כימית בעלת נוסחה כימית של N₂H₄. שימוש נרחב נעשה בהידרזין בסינתזה כימית. היא מפורסמת בשל היותה מרכיב בדלק לטילים ורקטות, ומשמשת גם כדלק למערכת ה־EPU (‏Emergency power unit) של ה־F-16, המספקת אנרגיה למטוס במקרה חירום. הידרזין מצוי גם במוצרי טבק. הוא חסר צבע וריחו דומה לריח האמוניה.

מבנה סכמטי של ההידרזין

כימיה

בדומה לאמוניה, הידרזין היא בסיס חלש

$N_{2}H_{4}+H_{2}O\Rightarrow N_{2}H_{5}^{+}+OH^{-}$.

קבוע הבסיס של הידרזין K_b=1.3×10^-6.

הידרזין מופק מתגובה של שתנן (אוראה) עם נתרן תת־כלורי

$2(H_{2}N)_{2}C=O+NaOCl+2NaOH\Rightarrow N_{2}H_{4}+H_{2}O+NaCl+Na_{2}CO_{3}$

בטיחות

הידרזין היא תרכובת רעילה ביותר ובלתי־יציבה באופן מסוכן, בייחוד כשהיא בצורה נטולת מים. תסמינים לחשיפה אקוטית (לטווח קצר) לרמות גבוהות של הידרזין עשויים לכלול גירוי העיניים, האף והגרון, סחרחורת, כאב ראש, בחילה, בצקת ריאות, התקפי כיפיון ותרדמת בבני אדם. חשיפה אקוטית עשויה לגרום גם נזק לכבד, לכליות ולמערכת העצבים המרכזית בבני אדם. הנוזל משתך ועשוי לגרום לדלקת עור כתוצאה ממגע עם העור בבני אדם ובעלי חיים. השפעות על הריאות, הכבד, הטחול, ובלוטת התריס דווחו בבעלי חיים שנחשפו באופן כרוני (ארוך טווח) להידרזין.

היסטוריה

את השם "הידרזין" טבע הרמן אמיל פישר ב-1875; הוא ניסה לייצר תרכובות אורגניות המורכבות מהידרזין ארומטי. ב-1887, יצר תאודור קורציוס הידרזין סולפט על ידי טיפול בדיאזידים אורגניים בחומצה גופרתית מדוללת; עם זאת, הוא לא הצליח להשיג הידרזין טהור, למרות מאמצים חוזרים ונשנים. הידרזין נטול מים טהור הוכן לראשונה על ידי הכימאי ההולנדי לוברי דה ברוין ב-1895.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הידרזין בוויקישיתוף

• גיליון בטיחות חומרים (MSDS) להידרזין
• הידרזין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

ערך זה הוא קצרמר בנושא כימיה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35734537הידרזין