עמוס 2
 | |
| הלוויין עמוס 2 בעת בדיקות סופיות | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מפעיל | חלל תקשורת |
| יצרן | התעשייה האווירית לישראל |
| משגר | סויוז-פרגאט |
| אתר עמוס 2 | |
| משימה | |
| סוג משימה | לוויין תקשורת |
| לוויין של | כדור הארץ |
| מסלול | מסלול גיאוסטציונרי |
| אפואפסיד | 35,786 ק"מ |
| פריאפסיד | 35,786 ק"מ |
| זמן הקפה | 24 שעות |
| משך המשימה | 13 שנה |
| מידע טכני | |
| משקל | 1,370 ק"ג |
| משקל מטע"ד | 160 ק"ג |
| ערוצי תקשורת | 22 |
עמוס 2 הוא לוויין תקשורת ישראלי, השני בסדרת לווייני התקשורת "עמוס".
עמוס 2 שוגר מבייקונור שבקזחסטן ב־28 בדצמבר 2003 בשעה 02:30 (27 בדצמבר בשעה 23:30 לפי שעון ישראל). עלות השיגור הייתה 35 מיליון דולר[1].
הלוויין נבנה על ידי התעשייה האווירית לישראל, והוא מתופעל בידי החברה הפרטית חלל תקשורת, משקלו 1,370 קילוגרמים והוא הגדיל את יכולת העברת הנתונים של חברת חלל תקשורת במזרח התיכון, אירופה והחוף המזרחי של ארצות הברית. עמוס 2 ממוקם במסלול גיאוסינכרוני בגובה 36 אלף ק"מ מעל קו המשווה בקו אורך 4 מערב[2]. נמצא בקרבת לוויין התקשורת עמוס 3 ששוגר באפריל 2008. קודם לכן היה בקרבת לוויין התקשורת הישראלי הראשון, עמוס 1 ששוגר ב־1996.
ייחודו של עמוס 2
ייחודו של עמוס 2 מתבטא בעיקר בעוצמתו הגבוהה, אשר מאפשרת לקלוט את השידורים באנטנה קטנה יחסית (בקוטר 60 ס"מ). הלוויין השני מבוסס על פלטפורמת עמוס 1 בתוספת שיפורים ופיתוחים טכנולוגיים חדשניים. השינויים שהוכנסו נועדו לענות על דרישות המשימה, בעיקר בביצועי המטעד (תחום תדרי Ku), מספר המשיבים, שטחי השירות והספק המשיבים[3].
בלוויין ישנם עשרים ושניים מקטעי חלל פעילים, כל אחד ברוחב פס של 36 מגה"ץ, וכן שישה מקטעי חלל לגיבוי. עם סיום תהליך פיתוח הלוויין מיוצרות כל היחידות המוטסות. היחידות מורכבות על מבנה הלוויין (STRUCTURE), עוברות תהליכי בדיקות ושילוב. עם השלמת הרכבת הלוויין הוא עובר תהליכי שילוב, בדיקות, ניסויי סביבה (דימוי תנאי השיגור ותנאי המסלול), ובסופן מתקיים סקר קבלה ראשוני של הלוויין, המאפשר לשנע אותו לאתר השיגור. באתר השיגור מבוצעות פעילויות הכנת הלוויין לשיגור, כולל התקנתו במשגר. הלוויין משולב במשגר בתצורת שיגור: המשטחים הסולריים מקופלים, אנטנות התקשורת מקופלות, אספקת החשמל מבוצעת באמצעות המצבר ורק ליחידות שפעולתן נדרשת במהלך השיגור (זאת במטרה לחסוך בהספק חשמלי המוגבל על ידי המצבר)[3].
שיגור הלוויין
שיגורו של "עמוס 2" בוצע בידי הקונסורציום הרוסי-אירופי סטארסם, באמצעות משגר סויוז-פרגאט בן 4 שלבים[4]. השיגור תוכנן במקור למשגר חדש מדגם אריאן 5 של סוכנות החלל האירופית, אך הועבר לסויוז הרוסי לאחר עיכובים בפיתוח אריאן 5[5]. מועד השיגור, נדחה חמש פעמים, במקור היה אמור להתבצע ברבעון השלישי של 2002 ובהמשך נדחה לחודשים ינואר, מרץ, יולי ולבסוף דצמבר 2003[6].
משגר סויוז הוא משגר הבנוי משלושה שלבים. עם הקמת חברת שירותי השיגור STARSEM, פותח השלב הרביעי, ה-,FREGAT המאפשר לחברה להציע שירותי שיגור למסלולים שונים ולשגר לוויינים גדולים יותר. תצורת המשגר ששיגר את לוויין עמוס-2 היא: שלושת השלבים של SOYUZ, שלב רביעי (עליון) - ה- FREGAT, מתאם לוויין (SATELLITE ADAPTER), וחופה (FAIRING)[4].
תהליך השיגור של לוויין כלל שני שלבים עיקריים - השלב הראשון, משלב ההמראה של ה-SOYUZ-FREGAT, ועד לרגע הניתוק בין השלב השלישי של ה-SOYUZ ממערכת ה-FREGAT אליו רתום לוויין עמוס 2.
שלב זה כולל את האירועים הבאים:
- הדלקת ארבעת מנועי השלב הראשון, המראת המשגר.
- סיום התנועה האנכית של המשגר.
- הצתת השלב השני, סיום בעירת השלב הראשון והתנתקותו מהשלבים הבאים.
- הצתת השלב השלישי, סיום בעירת השלב השני והתנתקותו מהשלב השלישי. הסרת החופה.
- סיום בעירת השלב השלישי.
- הפרדה בין השלב השלישי והמודול הקדמי (ה-FREGAT + לוויין עמוס 2).
השלב הזה אורך 8 דקות וכ-49 שניות. בסופו של השלב הראשון אנו מתמקדים במודול הקדמי (ה- FREGAT + לוויין עמוס 2), השוקל כ-7,500 ק"ג, נמצא במסלול בגובה 185 ק"מ, באינקלינציה של 51.8°, ונע במהירות של 7,750.7 מטר לשנייה.
ברגע סיום השלב הראשון מתחיל השלב השני, הארוך. בסופו של השלב הזה, המורכב מכמה אירועים, לוויין עמוס 2 נפרד מה-FREGAT (הפרדה של המודול הקדמי), ונזרק למסלול מעבר גיאוסינכרוני (GTO).
כניסה לשירות
כ-12 שעות לאחר השיגור, האנטנות והתאים של "עמוס 2" נפרשו בחלל, והוא שידר לתחנת האם של התעשייה האווירית ביהוד[7]. ב-24 במרץ 2004, לאחר כמעט 4 חודשים של בדיקות והכנות, עבר הלוויין לחזקת חברת חלל תקשורת[8]. לקוח העוגן של הלוויין הייתה חברת YES, שהתחייבה מראש לשכור שירותי תקשורת ממנו בסכום של 208 מיליון דולר למשך 11 שנים[9]. במהלך 2004 הושלם שיווק כל הקיבולת של הלוויין, בעיקר ללקוחות באירופה[10].
סוף חיים
בתאריך 2 באפריל 2017, הודיעה חלל תקשורת כי הלוויין עמוס 2 הגיע לסוף חייו המסחריים. הלקוחות שעליו ובינם חברת YES הועברו ללוויינים עמוס 3 ועמוס 7. עם סיום חייו הלוויין מבצע תמרון לצאת מהחגורה הגיאוסטציונארית, ולפנות למסלול גבוה יותר, שם לא יסכן לוויינים פעילים[11].
ראו גם
קישורים חיצוניים
- אפי לנדאו, אולמרט: שיגור עמוס 2 - צעד נוסף המוכיח את יתרון ישראל בתחום ההיי-טק והתקשורת, באתר גלובס, 28 בדצמבר 2003
- ריכוז הידיעות אודות לוויני עמוס, באתר "הידען"
הערות שוליים
- ^ דרור מרום, קזאחסטאן, הצלחה מלאה בשיגור הלווין עמוס 2; עלות השיגור היא 35 מיליון דולר, באתר גלובס, 28 בדצמבר 2003
- ^ דרור מרום, לוויין התקשורת "עמוס 2" ישוגר לחלל בדצמבר מאוזבקיסטאן, באתר גלובס, 6 בנובמבר 2003
- ^ 3.0 3.1 אמנון ברזילי, שחקן ישראלי חדש בחלל, באתר הארץ, 20 בנובמבר 2001
- ^ 4.0 4.1 הטיל "סויוז" שיגר את הלוויין לגובה של 36 אלף ק"מ, באתר הארץ, 27 בדצמבר 2003
- ^ דרור מרום, שיגור הלווין הישראלי "עמוס 2" עלול להידחות לתחילת 2004 בשל קשיים של אריאן בפיתוח המשגר "אריאן-5", באתר גלובס, 29 באפריל 2003
- ^ דרור מרום, אריאן מאיימת בדחייה רביעית של שיגור לוויין התקשורת עמוס 2, באתר גלובס, 30 באפריל 2003
- ^ דרור מרום, קזחסטאן, האנטנות והתאים של "עמוס 2" נפרשו בחלל - והוא משדר לתחנת האם ביהוד, באתר גלובס, 28 בדצמבר 2003
- ^ פליקס פריש, הלוויין "עמוס 2" הועבר לחברת חלל תקשורת, באתר גלובס, 24 במרץ 2004
- ^ שי שלו, פרוייקט "נאסא ישראל" יוצא לדרך: ח.ל.ל מגייסת 226 מ' ש', באתר גלובס, 12 בספטמבר 2000
שי שלו, חברת ח.ל.ל מנסה לגייס 55 מיליון דולר באמצעות אג"ח למימון הלוויין "עמוס 2", באתר גלובס, 17 במאי 2000 - ^ הרצל לקס, חלל תקשורת השיקה את פעילות לוויין התקשורת עמוס 2 בגרמניה באמצעות חברת פרימה קום המקומית, באתר הארץ, 3 במאי 2004
אמנון ברזילי, חלל תקשורת השיקה את עמוס 2 בהונגריה בכ-4 מיליון דולר, באתר הארץ, 20 במאי 2004 - ^ חלל תקשורת: לאחר 13 שנה, הלוויין עמוס 2 הגיע לסוף חייו המסחריים, אתר ספונסר, מבוסס על הודעת חלל תקשורת לבורסה לניירות ערך בתל אביב, מתאריך 2 באפריל 2017
 לוויינים ישראליים ותוכניות חלל אחרות
| ||
|---|---|---|
| לווייני תקשורת | עמוס (1 • 2 • 3 • 4 • 5 • 6) • דרור 1 | |
| לווייני צילום מסחריים | ארוס • אופטסאט | |
| לוויינים צבאיים ולוויינים של צה"ל | אביר • אופק (1 • 2 • 3 • 4 • 5 • 6 • 7 • 8 • 9 • 10 • 11 • 16 • 13) • טכסאר | |
| לווייני מחקר וטלסקופים | ULTRASAT* • ונוס* • DIDO • *SHALOM • *SLOSHSAT | |
| לווייני סטודנטים ואוניברסיטאות | טכסאט • דוכיפת 1 • דוכיפת 2 • דוכיפת 3 • SAMSON • BGUSAT • SATLLA-1 • SATLLA-2B | |
| חלליות וגשושיות | בראשית | |
| יכולות שיגור | משגר שביט • בסיס פלמחים | |
| משימות אנלוגיות למאדים | D-MARS | |
| מיזמים שהוקפאו | טאווקס* • MuSAR* • דוד* | |
| ארגונים ישראליים קשורים | סוכנות החלל הישראלית • מפא"ת • מנהלת תוכנית החלל • התעשייה האווירית לישראל • SpaceIL | |
| * שיתופי פעולה בינלאומיים | ||
