התפוצה היהודית-הספרדית במזרח אירופה
התפוצה היהודית-הספרדית במזרח אירופה מנתה בשיאה אלפים בודדים של יהודים שעוד הזדהו כ"ספרדים" ושמרו על נוסח תפילה ומנהגים שונים מיהדות מזרח אירופה, שמנתה כמה מאות אלפים (שחלקם ממגורשי אשכנז או שהיו לא-אשכנזים שאימצו את נוסח יהדות זו).
היסטוריה
ראשית התפוצה
אגדה מן המאה ה-16 מספרת כי הגירת יהודים לפולין הותרה בשל בקשתם של 5 רבנים מיהדות גרמניה בשנת 889, שהיו בעצמם נצר ליהודי ספרד (לפי שמות משפחותיהם), מנסיך פולין.[1]
עוד טרם גירוש ספרד וגירוש פורטוגל הגיעו כמות קטנה של יהודים ספרדים למזרח אירופה, שהגיעו כסוחרים (ידוע סיפורו של אברהם בן יעקב הספרדי שעבר במסעותיו בפולין ב-966).[2]
היהודים הספרדים הגיעו למזרח אירופה, אם כי בכמות קטנה, בעיקר בשל מקרי רדיפה כמו בפרעות קנ"א. למשל, הלווים בני משפחת הורביץ מייחסים את שורשיהם ליהודי בשם רבי זרחיה הלוי שנמלט מג'ירונה לצרפת בשל המהומות ב-1391 ואילו צאצאיו נדדו לעיירה הורוביץ בצ'כיה[3].
בשנת 1473 הגיע לחצרו של שליט נסיכות מולדובה, שטפן הגדול, הרופא הנכבד "יצחק בק" (Isaac beg), שתואר כ"ספרדי בן האמונה היהודית". יצחק בק בא בשליחותו של אוזון חסן, השאה של פרס הטורקמנית שניסה להשיג בני ברית נגד הסולטאן מהמט השני. מצוין בהקשר זה שרבים מהרופאים היהודים באימפריה העות'מאנית שימשו, בנוסף להיותם רופאים, גם כיועצים פוליטיים, דיפלומטיים, אנשי עסקים ובנקאים[4].
המאה ה-16
בניגוד לטענה לפיה "פולין קלטה יהודים-ספרדים רבים"[5], עולה כי מספרם של הנ"ל היה קטן מאוד יחסית לשאר הקהילות היהודיות במקום, אולם השפעתם של אלה שנחשבו לאליטה, הביאה להם יוקרה שרבים מיהודי פולין רצו קשר אליה. חלק מיהודי גרמניה היו בעלי שם המשפחה הגרמני "שפניאר" שפירושו: "ספרדי". במזרח אירופה קיים גם שם המשפחה היהודי "Sfard" שלכאורה משמר בעיוות קל את המילה העברית "ספרד".
לאחר הגירוש מצאו עצמם מספר מועט של יהודים ספרדים במזרח אירופה; בעיקר לאחר גירושי יהודי אשכנז (גרמניה) למדינות האיחוד הפולני-ליטאי. מספרם בפולין ובליטא היה כמה מאות ואילו בשל רקעם המקצועי (רופאים, בנקאים, מתורגמנים וכו') והמסחרי עם האימפריה העות'מאנית וארצות דוברות ערבית ושליטתם בשפות זרות שונות זכו כמיעוט ליחס מועדף על ידי מלך פולין, ביחס ליהודי מזרח אירופה ומגורשי אשכנז. הם זוהו בשמות ייחודיים או בכינויים כגון "זפרדי" (Szafaradi - עיוות הפולנית למילה העברית "ספרדי"), "האיטלקי" (אף על פי שלא בהכרח שהגיעו לשם מאיטליה).
עם כיבוש הונגריה על ידי האימפריה העותמאנית, חל גל הגירה של יהודים שהזדהו כ"ספרדים" מן האימפריה להונגריה. כ-800 יהודים חיו בהונגריה בשנת 1580 כשמתוכם שליש נחשב ל"ספרדים" והגיע למטרות מסחר. היהודים הספרדים הובילו לקשר בין יהדות הונגריה לבין קהילות ישראל בבלגרד ובשאר הבלקן; הרב אפרים בן יוסף הכהן, מנהיג יהודי הונגריה שישב בבודה ("בודון" בפי הספרדים), אימץ את נוסח הספרדים וחלק ממנהגיהם.
ב-1588[2], שמונה שנים מאז שנוסדה, התיישבו יהודים ספרדים ופורטוגלים בזמושץ'. אבותיהם גורשו בשלהי המאה ה-15 ומאז חיו באיטליה (בעיקר בוונציה) ובאימפריה העות'מאנית ובניהם התגלגלו לזמושץ'. הללו קיבלו אמנציפציה ופטור ממס למשך 25 שנים עבדו במקצועות נעלים יותר מן היהודים האשכנזים והלא-אשכנזים האחרים, והורשו להחזיק מקרקעין ולבנות לעצמם בית עלמין ואילו הורו לקלוט אך ורק יהודים ממוצא ספרדי ופורטוגזי אל קהילתם בהוראת השלטונות שראו רק בהם "גורם יהודי רווחי".[6] היהודים הספרדים של זמושץ' היו הקהילה הספרדית הצפונית ביותר במזרח אירופה[6]. הם מנו בין 20 ל-30 נפש. חלקם רוב הזמן שהו מחוץ לעיר, בעודם בנסיעות לצורכי מסחר ברחבי פולין.
בשל יחסיו הטובים והרווחיים של דון יוסף נשיא עם מלך פולין, הותרה הגירתם של כמה סוחרים יהודים ספרדים מטורקיה לפולין.
עד המאה ה-16 היה המושג "פרנקים" כינויים של יהודים מאירופה בפי יהודי ספרד ובספרותם, עם מעברם של יהודים ספרדים דוברי לאדינו ושל רומניוטים ויהודים דוברי פרסית למזרח אירופה החלו יהודי מזרח אירופה להשתמש במושג "פרנקו" כלפי אותם היהודים-הספרדים והיהודים האחרים[7].
המאה ה-17
בשנות העשרים של המאה ה-17 התפרקה הקהילה היהודית הספרדית בזמושץ' בשל חובות כבדים שנצטברו לרעתם בשל הלוואות שלא החזירו לווים פולנים.[6][8] שרידי הקהילה הספרדית נטמעו במהגרים האשכנזים הרבים שפקדו את העיר ונעלמו מהנוף הייחודי.
לאחר שחרורה של הונגריה מן העול העותמאני נדדו רוב יהודיה הספרדים והלא-ספרדים (רומניוטים, מסתערבים וייתכן שאף יהודי מזרח אירופה ואשכנזים) שהיגרו מתחומי האימפריה חזרה אל תחומי האימפריה להמשיך שם בסחר אותו ביצעו בהונגריה.
במהלך המאה ה-17 כונו בני הקהילה הספרדית בפולין בשם "הפורטוגלים" בשל היותם מהגרים יהודים-ספרדים ויהודים-פורטוגלים שחיו מאות שנים כאנוסים עד שנמלטו משם והתמקמו בהולנד; ממנה היגרו למזרח אירופה כמתווכים בסחר הבינלאומי.[8]
לקראת סוף המאה ה-17 ותחילת המאה ה-18 חצו מהגרים יהודים ספרדים את הדנובה צפונה והתיישבו בנסיכות ולאכיה, בעיקר ביישובים שעל שפת הדנובה או בקרבתה - בטורנו סברין, בקורביה, בקאלאפאט, בסיליסטרה, בקראיובה, בפלוישט, בטורנו מגורלה, בג'יורג'יו, בקלראש, בבוקרשט ובקונסטנצה. ביישובים אלה נוצרו קהילות יהודיות עם בתי תפילה, בתי ספר ובתי עלמין נפרדים[9].
יאן ד'אקוסטה (או "יאן לקוסטה") היה ליצן חצר ממוצא יהודי-ספרדי, ככל הנראה יליד סלא שבמרוקו שנדד ברחבי אירופה לצד אביו ונתן שיעורי נימוסין לאצילים בטרם פעל ברוסיה בשירותם של הצארים פיוטר הגדול, אנה איוואנובנה ושל העוצר ארנסט בירון. בחלוף הזמן, המיר את דתו לנצרות פרוסלאבית.
במאה ה-18
עם השנים בשל היותם דוברי שפות סלאביות אימצו צאצאי המגורשים מספרד שמות משפחה סלאביים המבוססים על שמם המקורי (למשל "עוזיאל" נהפך ל"עוזילביץ'") או שמות משפחה גרמניים כנהוג בקרב יהודים במרכז ובמזרח אירופה (בשל חוק חיוב החלת שמות משפחה בגרמנית על יהודי האימפריה האוסטרו-הונגרית בין 1787 עד 1839) ונטמעו לאחר דורות של יחסים מרים עם הרוב היהודי במזרח אירופה שנהג בנוסח אשכנז, בתוך קהל זה ואיבדו את ייחודם התרבותי.
בשנת 2010 פרסמה העמותה הישראלית לחקר שמות משפחה מאמר בכתב העת שלהם לפיו נאספו ראיות להיות הגאון מווילנה צאצא למשפחת דון יחיא שעזבה את ספרד ושבנדודיה הגיעו חלק ממנה לליטא.
בשל התנגדות יהודי מזרח אירופה לחסידות, ובשל התבדלות מאמיני זרם זה והתייחסות מנהיגיו על יהדות ספרד (כמו משפחת חן בחסידות חב"ד), נקרא נוסח התפילות שלהם בשם: "נוסח ספרד", אולם אין קשר בינו לבין נוהג יהודי ספרד טרם הגירוש.
השדלן, חיים סולומון, יליד פולין היה בעל שורשים ממגורשי ספרד מצד אביו ונדד לארצות הברית בה מימן את הצבא הקונטיננטלי כנגד האימפריה הבריטית עד לניצחונו.
חלק מבכירי הקהילה היהודית בפולין היו נצר לתפוצה הספרדית ובשל יחס השלטונות אליהם רצו יהודי פולין לטעון לקשר משפחתי לתפוצה ובכירים אלה אף עודדו את שאר היהודים בפולין לפנות לתנועת ההשכלה היהודית.[1]
המאה ה-19
משפחת הרצל מהונגריה ייחסה את מוצאה ליוסף טאיטאצאק; סב המשפחה מצד האב נולד בבלגרד. מקס נורדאו טען כי מוצא משפחת אביו ביהודים פורטוגזים. לדברי הביוגרף עמוס אילון, רבים מיהודי מערב אירופה המתבוללים במאה ה-19 התגנדרו במוצא ספרדי, משום שמלבד התפארת האצילית שנקשרה ביהודי ספרד של ימי הביניים, מוצא זה הפריד בין יהודי המערב לאוסטיודן העניים מפולין ורוסיה.
משה אברבנאל היה יהודי רוסי שאבותיו טענו כי הם צאצאי דון יצחק אברבנאל. גאורג קנטור היה מתמטיקאי יהודי-רוסי ששורשיו מצד משפחת אביו התחקו ליהודי פורטוגל.
חלק מיהודי פודוליה טענו כי מוצאם מגירוש ספרד, לפי עדות מנחם נחום ליטינסקי מאודסה בספרו משנת 1895; לאחרים מביניהם היו טענות אחרות למוצא מקהילות יהודיות אחרות ממערב לפודוליה (מחבלי פולין, בוהמיה והונגריה) או ממזרח לה (מממלכת הכוזרים, מחצי האי קרים ומקייב) שמהן הגיעו[10].
המאה העשרים
לא רב החומר על התפוצה בעת הזאת אולם היו כאלה שעוד שימרו לעצמם מסורות לפיהן חלק מאבותיהם היו בעבר יהודים יוצאי חצי האי האיברי. יהודה לייב פישמן מימון טען כי סבו, הרב מרדכי לייב, בחר בשם המשפחה "מימון" בשל ייחוס משפחת אשתו לרמב"ם. אחותו הצעירה של יהודה הייתה עדה מימון, שכיהנה בכנסת הראשונה והשנייה מטעם מפא"י.
ב-1934 התקיימו ברומניה 11 קהילות ספרדיות בעלות ארגון גג.
במהלך שואת העם היהודי, נלקחו יהודים ממוצא יהודי-ספרדי מרחבי דרום אירופה ומקצת מצפון אפריקה אל מחנות הריכוז ומחנות ההשמדה הנאציים במזרח אירופה (בעיקר בפולין). שם היו שחוו גזענות מצד חלק מיהודי מזרח אירופה שפקפקו ביהדותם בשל השוני במראה ובמנהגיהם[11]. בחודשים הראשונים הם סבלו מקשיי תקשורת חמורים שכן לא דיברו גרמנית, יידיש או פולנית, שהיו שפות הדיבור העיקריות במחנות[12].
המאה העשרים ואחת
ב-2014, תוקנו בספרד ופורטוגל חוקי קבלת אזרחויות לצאצאי מגורשי ספרד ופורטוגל. עם ההכרזות הללו, החלו יהודים ממוצא מזרח אירופי לפקוד את משרדי עורכי הדין לנושאי הגירה ולטעון להיותם זכאים לכך (אלה מצדם פרסמו באתריהם רשימות שמות משפחה שלדבריהם קשורים בשינוי שמותיהם של מגורשי ספרד ופורטוגל), כדיי לחזק את טענותיהם מנו כמה עורכי דין לענייני הגירה בכתבה שפורסמה ב"הארץ" אישים כגון י"ל פרץ ורוזה לוקסמבורג כמי ששורשיהם היו ממגורשי ספרד ופורטוגל שהגיעו לפולין; בדיקות גניאולוגיות מצד שלטונות ספרד ופורטוגל שללו את רובן המכריע של הבקשות בהיותן בקשות שווא, וגם כמויות קטנות נורא של גנים ספרדיים או פורטוגזיים לכאורה בנדגמים נדחו כ"רעש רקע אשר מקורו ביהודי ספרד לא-סביר".[13]
בדיקה גניאולוגית של יהדות ליטא ולטביה ב-2016 העלתה כי מספר קטן של יהודים ספרדים אכן הגיע לשם במאה השנים לאחר הגירוש[14]. מחקר אחר העלה כי רק 20 מתוך 70,000 שמות המשפחה של יהודי מזרח אירופה הם ספרדיים מובהקים, אם כי בגרסה רוסית של השמות המקוריים.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- ד"ר רוז לרר כהן, ספרדים בארצות הבלטיות - עובדה או בדיה (עמ' 33), ב"שרשרת הדורות", כרך כ"ד מספר 2, העמותה הישראלית לחקר שורשי משפחה, יולי 2010
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אלכסנדר גוטרמן, יהודים ספרדיים על אדמת פולין, Pe'amim: Studies in Oriental Jewry / פעמים: רבעון לחקר קהילות ישראל במזרח, 1984, עמ' 53–79
- ^ 2.0 2.1 1000 שנות חיים יהודיים בפולין (ארכיון)
- ^ Does the Horowitz Family from Bohemia Really Descend from the Benvenisti Halevy Family from Spain? [AB-067], avotaynuonline.com
- ^ Contribuţia evreilor din România la cultură şi civilizaţie (תרומתם של יהודי רומניה לתרבות ולציוויליזציה) הוצאת הספר - בוקרשט 2004 עמוד 236 (ברומנית)
- ^ מה קרה ליהדות פולין במאה ה-13?, באתר he.chabad.org
- ^ 6.0 6.1 6.2 הקהילה היהודית בזמושץ', פולין, באתר בית התפוצות
- ^ תבנית:Title, באתר {בית התפוצות - מוזיאון העם היהודי
- ^ 8.0 8.1 Poland, Sephardic Genealogy (באנגלית)
- ^ * Contribuţia evreilor din România la cultură şi civilizaţie (תרומתם של יהודי רומניה לתרבות ולציוויליזציה) הוצאת הספר - בוקרשט 2004, ע' 799 - 800
- ^ ספר קורות פאדאליא : וקדמוניות היהודים שם, או חמר לדברי ימי היהודים ברוסיא / ... חברו בשלושה חלקים ... מנחם נחום בר' אברהם ליטינסקי | ליטינסקי, מנחם נחום, 1852-1900 | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ מיכל הלד-דלה רוזה, "שואת היהודים הספרדים", האוניברסיטה העברית, שיעור 10, מאי 2015.
- ^ אודות יהודי יוון בשואה, באתר lib.cet.ac.il
- ^ DNA Tests, Sephardic Genealogy (באנגלית אמריקאית)
- ^ Sephardim in Lithuania and Latvia (the Baltic region), www.khazaria.com
33661674התפוצה היהודית-הספרדית במזרח אירופה