יהודי בלמונטה

יהודי בלמונטה הם קהילה של תושבים ממוצא יהודי בעיירה בלמונטה שבצפון פורטוגל ויישובים נוספים באזור זה, בעמק זזרה (Zêzere) למרגלות רכס ההרים דה-אסטרלה. הקהילה היהודית באזור ידועה בכך שמהמאה ה-15 ולאורך מאות שנים שמרה על יהדותה בסתר, עד שהתגלתה ב-1917.

ב-1917 ביקר בעיירה שמואל שוורץ, מהנדס יהודי מפולין, ומצא בו משפחות אשר שומרות על מנהגים יהודיים וסבורות שהן ממוצא האנוסים. הוא הביא מידע זה לידיעת העולם. בתחילת שנות התשעים של המאה ה-20 קיימה הרבנות הראשית לישראל מבצע "השבה ליהדות", בו גויירו תושבים שנחשבו לאנוסים באזור בלמונטה. כיום קיימת במקום קהילה יהודית, רובה של נשים, העוסקות בעיקר במסחר בבגדים משומשים - עיסוק מקובל בקרב היהודים בעבר. ב-17 אפריל 2005 הוקם בעיירה מוזיאון יהודי (Museu Judaico de Belmonte) המתאר את ההיסטוריה היהודית במקום.

האנוסים באזור פעלו בעבר כ"קהילה" סמויה. ללא ידיעה של שכניהם, הם שמרו על מנהגים יהודיים ונמנעו מנישואים עם תושבי העיירה הגויים במשך מאות שנים. עם זאת, אנטונייטה גארסיה כתבה בספרה על הקהילה כי לדעתה אין מידע מוסמך היכן היו יהודי העיירה בתקופה מאז שחויבו להמיר את דתם ועד העת החדשה. הם נחבאו, כפי שהיה מקובל אצל האנוסים החוששים לחייהם, בגלל סכנת ההלשנה לאינקוויזיציה. היא סבורה כי ייתכן שהגיעו לעיירה המרכזית בלמונטה מכפרים שכנים או ממקומות רחוקים רק במאות האחרונות. אין הוכחות לשרידותם בחמש מאות שנה דווקא בעיירה. יחד עם זאת, אין גם עדויות השוללות את הגעתם לבלמונטה רק בתקופה מאוחרת יותר.

מתוך 35 משפחות שידוע שחזרו ליהדות, קיימים צאצאים של שלוש משפחות מקוריות: מנדש, הנריקש ואוליביירה. קריאת התורה היא בשפה הפורטוגזית וסידורי תפילה כתובים באותיות לטיניות.^[1]

בעיירה מוצב שלט בו נכתב: "כאן בבתי הכפר קיימו בסתר את מצוות היהדות במשך 500 שנה, מ-1492 עד 1992. הם העבירו את המסורת בעל פה מדור לדור, קיימו בחשאי את השבת ואת ימי ראשון קיימו לעיני השכנים מסביב, נזהרים שלא למעוד בין מנהגי היהדות והנצרות, מחשש ליפול לידי האינקוויזציה ומרתפיה (...) כאן הנשמה היהודית לא הלכה לאיבוד, כאן הנשמה היהודית נשארת לעולם. ומתוך העבר יקום העתיד".^[2]