רבי יוסף טאיטאצאק

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רבי יוסף טאיטאצאק (רכ"הש"ו), היה פוסק, מקובל וראש ישיבה, מראשי הפזורה הספרדית במאה ה־16 תחת האימפריה העות'מאנית בכלל וביוון בפרט. זכה להערצה מגדולי דורו, ורבים מגדולי הדור הבא היו מתלמידיו.

ביוגרפיה

נולד בספרד לרבי שלמה, שם למד בישיבה עם רבי לוי בן חביב[1] (מהרלב"ח). לאחר גירוש ספרד, בשנת רנ"ב, עבר עם אביו ואחיו לסלוניקי שבשטח האימפריה העות'מאנית, שם המשיך בלימודיו והפך לראש הקהילה היהודית־הפורטוגזית בעיר.

הוא הקים ישיבה בעיר ועמד בראשה 40 שנה. ישיבתו נחשבה לגדולה ולחשובה ביותר באותם ימים באימפריה העות'מאנית. על תלמידיו נמנו בין השאר, רבי משה אלשיך, רבי שמואל די מדינה (מהרשד"ם), רבי אליעזר אשכנזי, רבי שלמה אלקבץ, רבי יצחק אדרבי (מחבר שו"ת דברי ריבות) ויוסף וירגא.

לדעת פרופסור צבי ורבלובסקי גם רבי יוסף קארו היה תלמידו או בחבורת המקובלים עמו, ועל סמך זה קבע שהספר "מגיד מישרים" ובו תיעוד של "מגיד" המגלה לרבי יוסף קארו את סודות הקבלה ואת העתיד לקרות לו ולחבריו, מהימן ואינו מזויף. בספר זה המגיד מבקש דרך ר"י קארו לעדכן את הרב טאיטאצאק ולתקן את דבריו.[2][3]

התמנה לסמכות הראשית של היהודים בעיני הטורקים אף על פי שבדרך כלל תפקיד זה היה שמור לרב הראשי של קושטא. הוא כיהן גם כראש הקהילה היהודית בסרס.

אישיותו ופועלו

גדולי דורו כותבים עליו בהערצה רבה. רבי יוסף קארו כינה אותו: "אור ישראל וקדושו עטרת בני הגולה העומד לנס עמים ולצפירת תפארה״;[4] ועל אף שרבי יוסף קארו בחיבורו הגדול השולחן ערוך כמעט ולא מצטט מדברי רבנים בני דורו, הוא ציטט כמה וכמה פעמים את דבריו[5][6] רבי אליהו די וידאש העיד עליו כי ”ארבעים שנה לא ישן במטה מוצעת אלא משבת לשבת... שהיה דרכו לישן על גבי תיבה אחת ורגליו תלויות, והיה קם בחצות ממש, ולא ידע אדם מזה עד אחר מיתתו שסיפרה אשתו.”[7] החיד"א כתב עליו שהיה ראוי לחבר בעצמו את השולחן ערוך.[8]

החוקר מאיר בניהו שכתב עליו מחקרים היסטוריים רבים, מציין שהמקורות מלמדים שהיה בקיא ומבין גדול בחכמות ומדעים שונים.

גדולי החכמים בדורו היו פונים אליו בשאלות, בהם, רבי יוסף קארו, רבי דוד הכהן (הרד״ך) מקורפו, מהר"י בן לב, רבי בנימין זאב מארטה (מחבר שו"ת בנימין זאב), רבי אליהו קפשאלי ועוד.

דרכו הייתה לפסוק לקולא במקרים של אנוסים שהגיעו לסלוניקי וביקשו לשוב ליהדותם, ואף נחלק לשם כך על גדולי דורו.[9] גם היה יודע כיצד להקל בדיני אישות, ובייחוד בדיני עגונה, ונלחם על כך מול גדולי דורו שרצו להחמיר. על פיו נוסדו כללי פסיקה והוראה רבים בנושאים אלה ובכלל.

בדרך כלל היו תשובותיו בקיצור אך יוצאת מן הכלל תשובה שנשתמרה ארוכה כספר בעניין פירוד הקהלים; שאלה שהעסיקה רבות את בעלי ההלכה ופרנסי העיר סלוניקי בדבר אחת הקהילות שבעיר.[10]

הרבה לעסוק בתורת הנסתר, ועמד בקשרי מכתבים עם המקובל רבי שלמה מולכו שאף שהה בבית מדרשו בשנת רפ"ט. החיד"א כתב שהיה לו מגיד שהיה נגלה אליו.[11] גם בספר מגיד מישרים מזכיר ר' יוסף קארו פעמים רבות שהמגיד מבקש ממנו למסור לר' יוסף טאיטאצאק שצדק או טעה בדברים שונים. גרשום שלום שיער שהוא היה מחבר ספר המשיב. אולם משה אידל הקשה על גרשם שלום מספר קושיות והשאיר את שאלת מחבר הספר פתוחה.[12] ולפי הדעה המקובלת כיום הספר התחבר על ידי קבוצת מקובלים שקדמו לו.

לעת זקנותו עבר ר' יוסף טאיטאצק לקושטא ושם נפטר.

משפחתו

אחיו שמואל טאיטאצאק נחשב לחכם גדול בדורו, ואף נכדו היה תלמיד חכם והוא אשר קיבץ רבות מתשובותיו בספר שארית יהודה.

תלמידיו

רבי יצחק בן ארויו, חבר בית הדין של שאלוניקי, דרשן מפורסם, מספריו 'תנחומות אל' על התורה (שאלוניקי של''ח), 'בית תפילה' על תפילות השנה (שאלוניקי שמ''ג) ועוד.

חיבוריו

כתב תשובות ופסקי הלכה רבים אך רק מקצתם נשמרו:

  • בספרו של נכד אחיו שארית יהודה.
  • בספרו של רבי תם אבן יחייא אהלי תם.

מפירושיו למקרא נדפסו כמה מאמרים והובאו בשמו:

  • בספרו של תלמידו רבי יצחק אדרבי דברי שלום; הובאו ארבעה חיבורים של הרב טאיטאצאק עם פירושים וגילויים מפי מגיד על התורה, תהלים, משלי, איוב וחמש מגילות; וכן ביאורים בדרך הנגלה לספר קהלת הנקרא בשם פורת יוסף (ויניציאה שנ"ט), ופירוש לספר תהלים, ועוד ליקוטי פירושים על המקרא, דרשות ומאמרי חז"ל. כמו כן הובאו שם שמועות שנמסרו מפי תלמידיו או תלמידיהם שהביאו אותן בספריהם שלהם בשמו.
  • פירושיו על פרקי אבות ועל ספרים נוספים של המקרא נמצאים בכתב יד.
  • חיבר פירוש על דברי הרי"ף, אך הוא לא הגיע לידינו.
  • מלאך המשיב - גילויים על פי המגיד שהיה מתגלה אליו, ירושלים תשע"ט.

68 מפסקיו שנשלחו אל קהילות יהודיות בארצות טורקיה, מצרים ויוון, קובצו מחדש בספר בהוצאת מכון "יד הרב נסים".

לקריאה נוספת

  • מאיר בניהו, "הסכמות חזקת החצרות הבתים והחנויות בשאלוניקי ופסקיהם של רבי יוסף טאיטאצאק וחכמי דורו", מיכאל, ט' תשמ"ה, עמודים נ"ה-קמ"ו.
  • מאיר בניהו, פסקי הגאון מהרי"ט: תשובות ר' יוסף טאיטאצאק, בצירוף מבואות מפורטים, יד הרב נסים, ירושלים, תשמ"ז.
  • ב' זק, "על פירושיו הדרשניים של ר' יוסף טאיטאצאק", מחקרי ירושלים במחשבת ישראל, ז' (תשמ"ח)
  • ש' שלם, 'המתודה הפרשנית של רבי יוסף טאיטאצאק וחוגו - מהותה ודרך חקירתה', ספונות י"א [ספר יוון א'], תשל"א-תשל"ח, עמודים קט"ו-קל"ד.
  • רבי יוסף טאיטאצאק - ראש גלות ספרד בטורקיה, ירושלים: (הוצאת מכון יד הרב נסים)

קישורים חיצוניים

ספרים

הערות שוליים

  1. ^ רבותיו של הרלב"ח בספרד היו אביו ר' יעקב בן חביב ור' יצחק אבוהב (גאון קסטיליה). ייתכן שהרב טאיטאצאק למד גם מהם או אצלם
  2. ^ Joseph Karo, lawyer and mystic יוסף קארו: פוסק ומקובל רי"צ ורבלובסקי, ספרו המקורי (באנגלית) (כרטסת הספרייה הלאומית)
  3. ^ ר' יוסף קארו: בעל הלכות ומיסטיקן מאמרו הסרוק של פרופסור יוסף דן על הספר, תרביץ כרך ל"ג, תשכ"ד. (באתר הספרייה הלאומית, ניתן לגישה חפשית אחר הרשמה לאתר)
  4. ^ שו"ת אבקת רוכל, סימן נ"א
  5. ^ בעיקר בהלכות מקוואות ובהלכות עגונות
  6. ^ עיינו: על פי שיחות הרצי"ה, עיטורי כהנים, גיליון 126.
  7. ^ ראשית חכמה, שער הקדושה, פרק ח'.
  8. ^ "ודע שקיבלתי מאדם גדול בחכמה ויראה שקיבל מרב גדול שקיבל מזקנים, שנתגלה בדור מרן ז"ל שהיו הרמ"ק והאר"י וכל קדושים עמהם סיעתא דשמיא, שישראל לפי הדור היו צריכים לספר זה שיקבץ כל הדינים ויגלה שרשיהם לאסוקי שמעתתא אליבא דהילכתא. ובאותו הדור היו נמצאים שלשה רבנים ראויים לזה, והם הרב מהר"ר יוסף טאיטצק והרב מרן והרב מהריב"ל, וכל אחד מהם היה ראוי למלאכה זו, והסכימו מן השמים ותנתן דת על ידי מרן הקדוש מפני ענותנותו היתרה" (שם הגדולים, מערכת ספרים, ערך בית יוסף).
  9. ^ שו"ת מהרשד"ם, חושן משפט, סימן שכ"ו. אבן העזר, סימן י"א. בית יוסף, אבן העזר, סימן י"ז
  10. ^ מבוא לתשובות שאלות לרבי יוסף טאיטאצאק באתר מכון המו"ל - יד הרב נסים.
  11. ^ שם הגדולים, מערכת גדולים, בערכו
  12. ^ ספונות: ספר שנה לחקר קהילות ישראל במזרח, י"ז, עמודים 185-266.


תקופת חייו של רבי יוסף טאיטאצאק על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן