הפארק העירוני של בודפשט
הפארק העירוני של בודפשט (בהונגרית: Városliget, קרי: וָארוֹשלִיגֶט) הוא פארק בעיר בודפשט, במרכז פשט, החלק של העיר המשתרע ממזרח לדנובה, ברובע זוגלו. הפארק משתרע על פני 1.2 קמ"ר ותבניתו כמלבן של כ-1 על 1.4 ק"מ. הפארק הוקם במתכונתו הנוכחית ב-1896, במסגרת "חגיגות המילניום", לחגיגת 1,000 שנות היסטוריה של הונגריה, יחד עם כיכר הגיבורים שבשערו ושדרת אנדראשי המובילה אליו, הנכללים באתר המורשת העולמי של העיר.
מפת הפארק ואתריו העיקריים
 |
|
היסטוריה
במאה ה-13 כבר נודע המקום כאזור טבע, יער וציד, והיה נחלתו של בלה הרביעי, מלך הונגריה. בשנת 1526 הפך חלק מן המתחם לבית קברות. בסוף המאה ה-17 העניק לאופולד הראשון, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה" ומלך הונגריה את המתחם לנזירות הקלריסיות (ממסדר קלרה מאסיזי). במשך הזמן הפך חלק מהמתחם לביצה. ב-1755 הורתה הקיסרית מריה תרזה על נטיעת עצים וניקוז הביצה. בנה, יוזף השני, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה", הפך את האתר לפארק ציבורי פתוח. בין היתר הסדיר את האגם במרכז הפארק, שנוצר מניקוז מי הביצה. האגם היה גדול יותר מאשר בימינו, ומרחצאות סצ'ני וטירת ויידהוניאד ממוקמים על מה שהיו אז איים באגם. בהמשך הוקמו בשטח הפארק גן החיות ומבנה הקרקס ולקראת חגיגות המילניום עבר הפארק פיתוח וארגון שהקנו לו את צורתו עד היום.
מסעדת גונדל
מסעדת גונדל היא אחת המסעדות המפורסמות, הוותיקות והמפוארות ביותר בבירה ההונגרית. המסעדה נפתחה במיקומה הנוכחי, סמוך לשער גן החיות (שבהשראתו עוצב סמלה כשני פילים) ב-1894 בשם Wampetics. בשנת 1910 נרכשה על ידי השף קרויי גונדל, בנו, יאנוש, המשיך לפתח את המקום ולשכלל את המנות שבו ליצירות ייחודיות. בעת התערוכה העולמית של ניו יורק (1939) סיפקה המסעדה את ההסעדה לביתן ההונגרי. המסעדה הייתה מאז ומתמיד מקום מפגש לפוליטיקאים, עיתונאים, אמנים ונציגים זרים ומקום אופנתי ופופולרי.
בין 1949 ל-1992 הופעלה המסעדה על ידי החברה הממשלתית "מלונות הונגריה", אך למרות שיוכה הממשלתי שמרה על אופי אקסקלוסיבי. בשנת 1992 נפתחה מחדש כעסק פרטי על ידי שותפות של המיליונר האמריקאי רון לאודר והמסעדן ג'ורג' לנג.
אחת ממנות הקינוח, פלצ'ינטה (חביתית, קרפ) ממולאת במלית של אגוזים טחונים, צימוקים ורום מעליה רוטב שוקולד חם, המוגשת בליווי קצפת וליקר בלהבות נקראת בכל העולם "גונדל פלצ'ינטה".[1]
גן החיות
גן החיות של בודפשט הוא אחד העתיקים בעולם, למעשה היה קיים באתרו עוד לפני שהוקם הפארק העירוני. הגן פתח את שעריו ב-9 באוגוסט 1866. בנוסף ל-5,000 פריטים המייצגים 733 מינים של בעלי חיים, מהווה הגן תצוגה פתוחה של מבני אר נובו, המשמשים ככלובים וביתני תצוגה[2].
בנוסף, נמצא בשטח הגן גם גן בוטני ובו תצוגת צמחים טרופיים.
קרקס בודפשט
הקרקס הוא מבנה בנוי (לא אוהל) ובו 1,850 מקומות ישיבה. הקרקס פתוח בכל ימות השנה ומארח גם קונצרטים, אירועי ספורט ועוד.
ההיסטוריה של מבנה הקרקס בבודפשט מתחילה ב-1889 עם מבנה שהוקם בגן החיות, לאחר מספר גלגולים נבנה המבנה הקיים כיום ב-1935. לאחר שנפגע בפצצות במלחמת העולם השנייה נפתח הקרקס מחדש בשנות החמישים, לאחר שהולאם על ידי השלטונות הקומוניסטים[3].
פארק השעשועים
פארק השעשועים נמצא במקומו מאז המאה ה-19. במקום פועלת עדיין סחרחרת-עץ מקורית מ-1922. בנוסף מצויים בפארק בן ה-56 דונם, מתקנים רגילים של פארק שעשועים.
מרחצאות סצ'ני
מרחצאות סֵצֶ'נִי (בהונגרית: Széchenyi-gyógyfürdő) הם מתקן המרחצאות התרמו-מינרליים הציבורי הגדול ביותר באירופה. המקום מוזן ממימי שני מעיינות חמים בטמפטורה של 74°C ו-77°C. במימי המעיינות נמצאים ריכוזי מינרלים כגופרית, סידן, מגנזיום, ביקרבונט ופלואור.
מבנה המרחצאות הוקם ב-1913 במבנה מפואר בסגנון נאו-בארוקי. בעת הקמתו היה מתקן פרטי, בו הונהגה רחצה נפרדת לגברים ולנשים. המרחצאות התבססו על נביעת אחד מהמעיינות. בשנת 1927 הורחבו המרחצאות, על בסיס קידוח באר ואל בריכות האדים נוספו שלוש בריכות חיצוניות ו-15 בריכות מקורות, בגדלים שונים ובטמפרטורות שונות. בשנת 1938 התגלה מעיין נוסף בשטח.
בעת מלחמת העולם השנייה נפגעו מבני המרחצאות. הם שוקמו עם הלאמת המקום והפעלתו תחת חברה ממשלתית במהלך השלטון הקומוניסטי כבית מרחץ ציבורי. בשנת 1997 נערך במקום שיפוץ נרחב, במטרה להחזירו לימי הזוהר שלו בשנות השלושים וראשית שנות הארבעים, תוך אימוץ תקני האיחוד האירופי בנדון.
תקרות הבריכות המקורות וקירותיהן מקושטים ברוב פאר בעבודות פרסקו ופסיפס ובשטחים הציבוריים נמצאות מזרקות ופסלים בנושאי מים ובריאות.
טירת ויידהוניאד
ה"טירה", הניצבת על גדות אגם הפארק, איננה אלא תרגיל אדריכלי שמטרתו להציג מגוון סגנונות היסטוריים באתר אחד. לפיכך, מדובר במבנה אקלקטי, השואב סגנונות רבים ומשמש כמוזיאון אדריכלי פתוח.
המבנה הוקם במסגרת חגיגות המילניום, ב-1896, על ידי האדריכל איגנאץ אלפאר (Alpár Ignác). חלק מהמבנה המקורי נבנה מעץ והוחלף באבן בין 1904 ל-1908. המבנה כולל 21 חלקים מתקופות ואזורים שונים בהונגריה, בהם דוגמאות של אדריכלות רומנסקית, גותית ורנסאנס-בארוקית[4].
בחצר הטירה וסביבה מצוי גן פסלים ובו פסליהם של אישים מן ההיסטוריה ההונגרית והעולמית (בהם גם וינסטון צ'רצ'יל וג'ורג' וושינגטון. עד 1956 ניצב שם גם פסלו של סטלין ומאז - אנדרטה לזכר המרד ההונגרי). הבולט בהם הוא פסלו של הפקיד האנונימי מחצרו של בלה השלישי, מלך הונגריה, שכתב את הכרוניקה של תקופתו שהיא בעלת חשיבות רבה בהיסטוריה של הונגריה ושל פולין. פקיד זה נקרא "גאלוס אנונימוס" והוא מפוסל כדמות עוטה ברדס ללא פנים.
בצידו השני של האגם ניצב מועדון ההחלקה על הקרח, מבנה מאורך ואלגנטי, עתיר חלונות זכוכית במסגרות ברזל שתוכנן על ידי האדריכל אדן לכנר.
אולם פטפי
(בהונגרית: Petőfi Csarnok, מכונה PeCsa קרי פֵּה-צָ'ה). המבנה, הקרוי על שמו של המשורר הלאומי, שנדור פטפי, הוא מרכז עירוני לנוער וצעירים. הוא מכיל אולם הופעות בן 6,000 מקומות וכן אולמות, סדנאות וחדרים לפעילות מגוונת. המרכז נפתח ב-1985 על בסיסו של אולם קודם ששכן שם מאז 1885[5].
מוזיאון התחבורה
אחד ממוזיאוני התחבורה הוותיקים ביותר באירופה. האוסף, המיועד בעיקר לחובבי רכבות, כולל דגמים רבים של קטרים, קרונות, אמצעים טכנולוגיים שונים ואף תחנת רכבת משנת 1900 בגודל מלא. בנוסף מוצגת במקום תערוכה אודות ההיסטוריה של האוטובוסים העירוניים ושל התחבורה הממונעת.
תצוגה נוספת היא תצוגת המטוסים והחלל, בה מוצגים מטוסים היסטוריים ותא החלל של הקוסמונאוט ההונגרי הראשון, ברטלאן פרקש, ששוגר לחלל בתוכנית סאליוט 6 בשנת 1980.
מוזיאון האמנויות היפות
מבנה המוזיאון ניצב בכיכר הגיבורים, מול היכל האמנות, שחזיתו דומה. המבנה הוקם בין השנים 1900–1906 בסגנון נאו-קלאסי. המוזיאון מיועד להצגת אמנות לא-הונגרית ומורכב משישה אוספים:
- אמנות מצרים העתיקה, אוסף גדול (השני בגדלו במרכז אירופה) של אמנות מצרית בעיקר פרי מחקריו של האגיפטולוג ההונגרי אדוארד מאהלר;
- אמנות יוון העתיקה ואמנות קלאסית - האוסף מכיל בעיקר פסלי שיש, בהם "הרקדן מבודשט", פסל שיש מהמאה ה-3;
- ציירי המאות 13 עד ה-18, 3,000 ציורים המתארים את תולדות האמנות באירופה בהם ציורי מאיטליה, גרמניה, הולנד ופלנדריה, צרפת, בריטניה וספרד. בין אוצרות האמנות "המדונה של סטרהאזי" מאת רפאל, "דיוקן איש צעיר" של אלברכט דירר, "יוחנן המטביל" מאת פיטר ברויגל האב ועוד;
- פיסול מימי הביניים ועד המאה ה-17, מכיל פיסול איטלקי ברובו שגולת הכותרת שלו היא פסל ארד קטן של פרש מאת לאונרדו דה וינצ'י;
- אמנות המאה ה-19 וראשית ה-20, רצף היסטורי של יצירות מאסכולת בידרמייר הפריזאית ועד האימפרסיוניזם;
- אמנות גרפית, 10,000 רישומים ו-100,000 הדפסים המציגים את המסורת הגרפית של אירופה, ברובם מרכישות אוסף בית אסטרהאזי. גולת הכותרת של האוסף הם רישומים לציור "קרב אניירי" של דה וינצ'י, 15 רישומים של רמברנדט, 200 רישומים ואקווטינטינות של גויה ואוסף יצירות גרפיות מאת האמן ההונגרי ויקטור וסרלי, חלק מהאוסף המוצג דרך קבע במוזיאון המוקדש לאמן זה באובודה.
היכל האמנות
היכל האמנות הוא אולם לתערוכות אמנות מתחלפות, רובן אמנות הונגרית ומודרנית. החזית הנאו-קלאסית של המבנה דומה לחזית מוזיאון האמנויות היפות הניצב מולו, מן העבר השני של כיכר הגיבורים. המבנה הוקם ב-1895.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: הפארק העירוני של בודפשט |
- דף הבית הרשמי של הפארק (בהונגרית)
הערות שוליים
- ^ אתר הבית של המסעדה (באנגלית)
- ^ אתר גן החיות (באנגלית)
- ^ אתר הבית של הקרקס (בהונגרית)
- ^ הסברים ותמונות מהטירה
- ^ דף הבית הרשמי של PeCsa (בהונגרית)
.svg){kind=small}
