שדרת הטבעת הונגריה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית דרך ריקה. שדרת הטבעת הונגריההונגרית: Hungária körgyűrű) הוא כביש הטבעת השלישי של בודפשט, אחרי השדרה הקטנה (Kiskörút) והשדרה הגדולה (Nagykörút), היוצאת מהעיר הפנימית. כיום זהו אחד הכבישים העמוסים ביותר בבירת הונגריה. נע במעגל מצפון לדרום, ומורכב משדרת הונגריה (Hungária körút), שדרת רוברט קארוי (Róbert Károly körút), ושדרת קניבש קלמן (Könyves Kálmán körút).

היסטוריה

כבר ב-1871 פרסמה מועצת העבודות הציבוריות של בירת הונגריה מכרז בינלאומי להצעות "רעיון הפיתוח של בודפשט", העיר המאוחדת בין פשט לבין בודה שעמדה לקום (ב-1873). האדריכל לאיוש לכנר הציע לראשונה בהצעתו את הרעיון של שדרת פשט חיצונית, שהייתה אמורה לעבור הרחק בחוץ, לאורך גבולות העיר פשט באותה תקופה. האוכלוסייה המשולבת של פשט, בודה ואובודה באותה התקופה הייתה בסביבות שלוש מאות אלף איש, ובכל זאת התוכנית כבר הסתמכה על עיר של מיליונים, תוך מחשבה של עשרות שנים קדימה. בישיבתה ב-2 ביוני 1872, קיבלה המועצה לעבודות ציבוריות את טיוטת המחלקה הטכנית שלה ל"שדרה חיצונית" שהייתה אמורה להקיף את העיר פשט בחצי עיגול.

הדרך, שעוצבה בדגם של מערכת שדרות הטבעות בפריז, נחשבה גם כתוואי של חומת עיר חדשה. החיסרון העיקרי של התוכנית הייתה בזמנו בכך שהיא לא התחשבה בכביש המעבר לבודה, השדרה בתוכנית הגיעה רק אל נהר הדנובה בשני קצותיו (הצפוני והדרומי).

שדרת הונגריה הצופה לכיוון דרך Mogyoródi ב-1954

אף שהכביש לא נבנה כהלכה עד לחגיגות המילניום ב-1896 (אלף שנה להתיישבות המדיארים במרכז אירופה), המקום נשמר לו מלכתחילה. כמובן, לא כולם לקחו זאת בחשבון, למשל, זו הסיבה שהקטעים הרגילים, הישרים, המתעקלים כל הדרך באותו כיוון, הקשת המעגלית הערוכה ב-Közvágóhíd נשברת. בזמנו האחרון פשוט נבנה על התוואי המיועד, וזו הסיבה שהקטע הישר בתחנת הרכבת פרנצווארוש נאלץ להישבר בעיקול בכיוון ההפוך.

בשנת 1937, בעקבות החלטת מועצת העבודה הציבורית של הבירה, קיבלו חלקים מסוימים של הכביש הטבעתי שמות נפרדים,[1] כך שמאז הקטע של ברובע 13, לכל אורכו של הקטע ברובע נקרא "שדרת רוברט קארוי" (Róbert Károly körút) וכך הלאה. השם המקורי שימש רק ברובע 14.

שתי נקודות הקצה שלו היו מצפון לראש גשר פשט של גשר ארפאד של היום וראש גשר פשט של גשר ראקוצי של היום (ליתר דיוק, על גדת הדנובה כי הגשרים לא היו קיימים באותה תקופה). ההמשך בצד של בודה נבנה במהירות, פורסם עבורו מכרז כבר ב-1903, אך חוסר המימון ולאחר מכן מלחמות העולם הראשונה והשנייה הפריעו להשלמתו, כך שגשר ארפאד הושלם רק ב-1950.

גשר ארפאד קיבל את רוחבו הנוכחי בין 1980 לבין 1984. החל משנת 1981, מסילת החשמלית מספר 1 נבנתה במקביל יחד עם שלושה צירי תנועה לכל כיוון, שהגיעו עד לגשר ראקוצי רק בשנת 2000. בקטעים מסוימים של השדרה, הכביש היה ברוחב שני נתיבים בלבד לכל כיוון, עם ריצוף אבן הבזלת המקורי במקום אספלט. המעבר העילי מעל צומת דרך איליאי בנפליגט הושלם ב-1978.[2] החלק הדרומי של השדרה, בפרנצווארוש, נבנה בצורתו הנוכחית רק לאחר חילופי המשטר, והוא חובר לבודה רק ב-1995 ; אז הושלם גשר ראקוצי, שבנייתו החלה ב-1992.

מבנים ומתקנים בולטים

בניין המטה הארצי של המשטרה ("ארמון המשטרה")
ארנת הספורט של בודפשט על שם לאסלו פאפ
ארנת גרופמה

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שדרת הטבעת הונגריה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Nem tolják el helyéről a belvárosi plébánia templomot - Pesti Hírlap 1937. június 17. (régiújság blog)
  2. ^ Domonkos Csaba - Így épültek a felüljárók negyven éve (pestbuda.hu, 2018.12.23.)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36642065שדרת הטבעת הונגריה