בית הכנסת של אובודה
 |
 | |
| בית הכנסת של אובודה | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| שימוש | בית חב"ד |
| כתובת | רחוב לאיוש 163 |
| מיקום | בודפשט |
| מדינה | הונגריה |
| זרם | קהילות הסטטוס קוו אנטה |
| רב בית הכנסת | הרב שלמה כובש |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | 1767–1769 (כשנתיים) |
| סגנון אדריכלי | בארוק |
בית הכנסת של אובודה (בהונגרית: Óbudai zsinagóga) ממוקם ברחוב לאיוש 163, בודפשט ברובע השלישי, זהו מבנה מרשים, גדול ועצמאי ליד מלון אקווינקום, קרוב לראש גשר ארפאד בצדו המערבי, בצד של בודה והוא אחד מבתי הכנסת הפעילים העתיקים ביותר ביותר בבודפשט ואחת מיצירות המופת של אדריכלות בתי כנסת בסגנון הקלאסיציזם האירופי. משנות ה-60 של המאה ה-20, לאחר שהבניין נמכר על הקהילה היהודית, הוא פעל כמוזיאון, כמחסן וכאולפן טלוויזיה עד שיפוצו בשנת 2010. לאחר שיקום חלקי, באביב 2010 הוא הפך למרכזה בבודה של "הקהילה היהודית ההונגרית המאוחדת" החב"דית (הרואה את עצמה כיורשת קהילות הסטטוס קוו אנטה) ושל יהודי האזור עם הרב שלמה כובש (Köves).
הקמת הקהילה היהודית באובודה
.JPG)
המקור האותנטי הראשון המעיד על נוכחותם של יהודים באובודה הוא מסמך שמתוארך לשנת 1349. כבר במאה ה-15 התגוררה קהילה יהודית משמעותית באזור אובודה, קהילה שנחרבה לאחר קרב מוהאץ' בשנת 1526.
בפעם הבאה אנו פוגשים יהודים שהיגרו לכאן, בעיקר מאזורי מוראביה, בראשית המאה ה-18. מפקד האוכלוסין משנת 1712 ציין 24 משפחות יהודיות ובסך הכל 88 נפש באובודה. במאה ה-18, היהודים שעברו לכאן היו תחת חסותה של משפחת זיצ'י (משפחת זיצ'י, רוזנים, היא משפחת אצולה גבוהה הונגרית עתיקה שקיימת עד היום. היא נחשבת לאחת המשפחות ההונגריות הגדולות, המשפיעות והעשירות ביותר). המשפחות היהודיות שתמיד שילמו במועד את כספי החסות שנקבעו, קיבלו זכויות יתר ולא הוטרדו על ידי הרשויות. הותר להן לקיים פולחן יהודי, לשפוט בעניינהם הפנימיים, לרכוש נדל"ן ולייצר יין כשר ובשר כשר. סדנאות ומפעלים רבים הוקמו במקום, למשל בשנת 1784 הצורף פרנץ גולדברגר מייסד משפחת גולדברגר, פתח בית מלאכה לצביעה בכחול, שממנו התפתח מפעל הטקסטיל גולדברגר. עד שנת 1787, 320 משפחות יהודיות התגוררו כבר באובודה, אך הן לא גרו ברובע סגור (גטו), אלא בצורה מפוזרת. מרכז החיים הדתיים, לעומת זאת, היה "רחוב היהודים" (היום רחוב לאיוש). שם הוקמו לראשונה כל המוסדות הדתיים והטקסיים שהיו נחוצים בקהילת דתית מתפקדת כראוי.
בית התפילה הראשון שלהם הוקם כבית חמרה פשוט, ממנו עברו בשנת 1738 לבית הכנסת הראשון שלהם, שעמד על מגרש ווגנמייסטר (Wagenmeister), גם זה הפך לקטן במהרה ובשנת 1746 כבר הורתה הרוזנת זיצ'י להרחיב אותו.
תולדות בית הכנסת
על הקבלה החברתית של הקהילה היהודית המקומית מעיד קודמו של בית הכנסת של ימינו שנבנה על פי תוכניות המאסטר בנאי האוסטרי שגר במקום, מתיאש נֵפאואר (Nöpauer Mátyás) בסגנון הבארוק בין השנים 1767 – 1769. מתיאש נֵפאואר תכנן כמה וכמה כנסיות ומנזרים שקיימים עד היום. עם זאת, קירות בית הכנסת החדש נסדקו בגלל תשתית לא נאותה ותנאי קרקע לא טובים. בשנת 1817, ועדת הבנייה של העיר בודה שלחה מומחים להחליט אם יש לבנות בית כנסת חדש באתר בית הכנסת הישן שהיה במצב גרוע. בסוף החליטו לבנות אותו מחדש, תוך השארת רוב הקירות על כנם.
האדריכל אנדראש לנדהר (Landherr András) הוזמן להכין את התוכניות. על סמך תוכניותיו נבנה גם בית הכנסת בהונפלבה. העבודות נמשכו שנה וחצי והמבנה קיבל חזית דרומית חדשה, אכסדרה וקונסטרוקצית גג. בסך הכל נוצרו 662 מקומות ישיבה קבועים בפנים; 364 לגברים ו-298 לנשים. על פי תקציב העבודות שתועד, הסכום הסופי של הבנייה הסתכם ב-130,000 פורינט הונגרי.
הנגרות בוצעה על ידי פרנץ גולדרינגר ואת הסטוקו הכין יאנוש מַאוּרֶר. החזית בסגנון הקלאסי מעוטרת באסכדרה פתוחה עם סגירות טימפנון, שנתמך על ידי שישה עמודים קורינתיים. הציטוט בעברית תחת הטימפנון הוא:
כל תפלה כל תחנה אשר תהיה לכל האדם ופרש כפיו אל הבית הזה. (מלכים א')
.jpg)
.jpg)
בשנת 1821 הבניין נחנך ב-20 ביולי בטקס מרשים. צורתו האופיינית היא פרופורציות אצילות, צורות מעודנות, מונומנטליות, הרמוניה. מידותיו העיקריות: שטח רצפה 20.99 × 34.07 מטר, גובה המעקה העליון 13.2 מטר. זוהי ארכיטקטורה של בזיליקה קטועה, שכן החלוקה הפנימית א-סימטרית. מלבד הגלריה המערבית האחורית, יש גלריה רק בצד הצפוני. הממדים המרשימים של הקמרון האדיר, הארכיטקטורה של הגלריות והצורה האמנותית של הבימה (במת קריאת התורה), איזנו את האפקט השלילי של הכניסה הא-סימטרית. חלקו הפנימי גם הוא ייחודי, ובמרכזו שולחן הקריאה בתורה מעץ, מוקף בארבעה אובליסקים אומנותיים עם סימוני אמפיר. הבניין היה אחת העבודות המרשימות בתקופתו, והארכידוכס יוזף, פלטין הונגריה בעצמו הביא לעיתים קרובות את אורחיו הזרים לאובודה להתפאר בבניין.
בשנת 1838 השיטפון על הדנובה שהגיע לשיאו בין 13 ל-15 במרץ, לא פסח גם על מבנה את בית הכנסת. חברי הקהילה חתרו אל בית הכנסת בסירות כדי להציל את ספרי התורה, כי המים כבר הגיעו לארון הקודש.
הבניין שופץ בשנת 1900 בראשות האדריכל דיולה אולמן, בתוספת אלמנטים של אר נובו, וגם תאורה חשמלית הותקנה באותה תקופה.
באביב 1944, על פי דו"ח שהוצא לבקשת הנאצים שפלשו להונגריה ב-21 במרץ, היו בקהילת אובודה כ-3,600 חברים (ירידה של 40% לעומת 5,500 החברים בשנת 1929). כשלושת אלפים מקהילת אובודה ניספו בשואה. במהלך המלחמה ספג בית הכנסת גם פגיעות שתוקנו בין 1946 לבין 1947 בעזרת הג'וינט ועיריית אובודה. בשנת 1948, נסגר בית הספר היהודי שפעל יותר מ-160 שנה. בית הספר היה מן הראשונים בהונגריה שפתח בזמנו את שעריו. בשנת 1949 איבדה קהילת אובודה את עצמאותה והתמזגה עם קהילת בודפשט.
משנת 1958 התכנסו המתפללים רק בקומת הקרקע של בית הכנסת בחדר משמאל. המבנה פעל כבית כנסת עד אמצע שנות ה-60 של המאה ה-19, אז מכרו פרנסי הקהילה, ה-MIOK (הנציגות הלאומית של ההונגרים היהודים) את הבניין. בשנת 1972 קיבל הבניין את מקומו של מוזיאון הטקסטיל של ימינו. לאחר שנות ה-80 הרסו את הגדר ואת שאר המבנים שהשתייכו לעבר היהודי, לרבות את הבתים החד-קומתיים סביבו. בשנת 1978 בבניין הטלוויזיה ההונגרית (MTV) הקימה במבנה מחסן תפאורות ואביזרים ולאחר מכן את אולפן מספר 5. הבניין עצמו שמר על החלק החיצוני המקורי שלו, אולם הפנים השתנה כדי להתאים לשימושים החדשים.
בשנת 2009 הפסיקה הטלוויזיה ההונגרית (MTV), שהיו בעלי הבניין את הפקת התוכניות והשתמשה בבניין רק כמחסן. באביב 2010 התקשרה "הקהילה היהודית המאוחדת בהונגריה" (ארגון חב"די המציג את עצמו כהמשך של קהילות הסטטוס קוו אנטה) בהסכם שכירות עם הטלוויזיה ההונגרית והפכה למעשה הבעלים של בית הכנסת.
חיי דת ורנסאנס יהודי באובודה
פעילות חיי דת ערים היו בבית הכנסת עד מלחמת העולם השנייה, עד שחלק ניכר של המאמינים נספו בשואה. לאחר המלחמה, חברי הקהילה המעטים ששרדו התכנסו עדיין באופן קבוע להתפלל, עד שנת 1958 נותרו כה מעטים עד שקהילת אובודה איבדה את מעמדה העצמאי וחברי הקהילה המעטים סופחו לבית הכנסת של בודה.
לאחר שקהילת חב"ד קיבלה על עצמה את בית הכנסת ושיפצה חלקית את הפנים, בשנת 2010 נחנך בית הכנסת ונפתח מחדש ב־5 בספטמבר; ספר תורה חדש התווסף לארון הקודש כתרומה, וב־8 בספטמבר, בראש השנה התשע"א, נפתחו שוב שערי בית הכנסת והבניין הצליח להחזיר לעצמו את פונקציית המרכזיות של הקהילה המקורית לאחר 50 שנה.
לאחר החנוכה החלה הקהילה הטרייה, עם הרב שלמה קבש בחזית, לגייס כספים להמשך שיפוץ בית הכנסת ולהשבת יופיו הישן. במסגרת השיפוץ, למשל, נצבעו מחדש הקשתות עם 25,000 מגן דוד הזעירים שקישטו את התקרה במקור, אך נוצרו גם העתק של הבימה הישנה והנברשות החדשות. המסירה הטקסית לאחר השיפוץ הייתה ב-12 באפריל 2016.[1]
.JPG)
הרבנים הידועים של בית הכנסת
- משה מינץ (1790 – 1831)
- צבי הירש הלר (בשנת 1838)
- מרדכי עמרם (מרקוס) הירש (1861 – 1880)
- דיולה קליין (1887 – 1895)
- אליהו אדלר (1896 – 1907)
- דיולה וולס (1910 – 1915)
- איגנץ שרייבר (1919 – 1922)
- יוז'ף נוימן דר' (1927 – 1944, אחר כך 1945 – 1956)
- זולטאן ראץ דר' (1956 – 1960 [?])
- ארתור גייר דר' (שנות ה-60, פעם בחודש)
- שלמה כובש
(2010 – הווה)
חיי תרבות
"הקהילה היהודית ההונגרית המאוחדת" הקימה את קרן אלפקידס בשנת 2013 בבית הכנסת באובודה, שהוא בעיקר בית ספר של ימי ראשון, בו לומדים ילדים בגיל הרך ובבית ספר יסודי, ילדים שלומדים במוסדות לא יהודיים במהלך השבוע. לילדים לפני בר מצווה ובת מצווה הוקם ה-BMC, או "מועדון הבר מצווה", שם לצד תוכנית לימודים מורכבת בנו קהילה על ידי ארגון תוכניות פנאי משותפות בנוסף ללמידה.
לאחר תפילות ליל שבת, הקהילה עורכת תמיד קידוש רחב היקף, אשר מתבלן את הערב באופן קבוע בתוכנית מיוחדת בזמן אכילת ארוחת ליל שבת כשרה, בדרך כלל עם אורחים מוזמנים שמופיעים, כמו בחגים הנוספים של השנה.
ראו גם
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של בית הכנסת של אובודה- ג'רג' הרסטי: "בית הכנסת בן מאה ותשעים באובודה (עמ' III. Lajos u. 163.) וחסידיו ", בתוך: עבר ועתיד 3. (בודפשט, 2010) עמ'. 30-39.
הערות שוליים
.svg){kind=small}
29950130בית הכנסת של אובודה