ספר צפניה

ספר צפניה

מספר פרקים	3
מספר פסוקים	52
סדרת ספרים	נביאים (תרי עשר)
הספר הקודם	חבקוק
הספר הבא	חגי

ספר צְפַנְיָה הוא הספר התשיעי באוסף ספרי הנבואות תרי עשר שבחלק הנביאים שבתנ"ך, וכולל את נבואת צְפַנְיָה בֶּן-כּוּשִׁי, נביא לה' שפעל בממלכת יהודה בתקופת המלך יאשיהו.

הנביא צפניה

ערך מורחב – צפניה בן כושי

צפניה אינו מוזכר בתנ"ך מחוץ לכותרת ספר צפניה, ולכן קשה ללמוד דברים על אישיותו. מנבואותיו נראה שהוא חי בירושלים, בירת יהודה. ישנם פרשנים המשערים שהייחוס המפורט של צפניה, ארבעה דורות לפניו, שהוא תופעה יחידית בספרי הנביאים, מעיד על כך שסב סבו 'חזקיה' אינו אלא חזקיהו, שהיה מלך יהודה כמאה שנים לפני כן. ולכן טרח הכתוב למנות את הייחוס עד אליו. ועל כך כתב רד"ק בפירושו: 'יש אומרים כי 'חזקיה' זה - חזקיה מלך יהודה. ואפשר, אלא שאין בזה ראיה'. בחז"ל מופיע כי אבותיו היו צדיקים כמותו.

צפניה ניבא לפני תנועת התשובה הגדולה אותה הנהיג יאשיהו. חטאי אנשי יהודה שבהם מאשים אותם צפניה, כלומר: עבודת האלילים, היו קיימים עוד בזמנו של מנשה מלך יהודה ונמשכו גם בתקופת אמון מלך יהודה, עד המהפכה הגדולה שהתבצעה בשנה השמונה עשרה למלכותו של יאשיהו. הוא ניבא גם אחרי התרחקות העם מעבודה זרה בהשפעת יאשיהו. בפסיקתא דרב כהנא הוא אף מוזכר כנביא שלאחר החורבן.

חוקר הדתות רוברט רייט העלה תאוריה לפיה רווח באותו הזמן בממלכת יהודה אי-השוויון כתוצאה מהסחר בינה לבין המדינות הסובבות, ממנו נהנו במיוחד דווקא העשירים, בעוד שפשוטי העם נותרו בעוניים, דבר המקבל ביטוי בנבואות צפניה על העשירים עושי החמס שכספם לא יצילם ביום עברה ועל ישועת הדלים הבוטחים בה'.

ספר צפניה

ספר צפניה הוא התשיעי בקובץ התרי עשר. לדברי ראב"ע: 'ובעבור היות צפניה בימי יאשיהו, שֹמוּהוּ תשיעי, כי האחרים (הבאים אחריו) היו אחרי גלות בבל'

ספר צפניה הוא ספר קצר, בן שלושה פרקים בלבד, והוא מכיל נבואה אחת שמחולקת לחמש פרשיות. בספר מובאת נבואה המתארת את "יום ה'", שבו יוענשו אותם האנשים שאינם נאמנים לה', הנביא מרבה לתאר את הנקמה שיעשה ה' בעמו ביום זה ודורש מהעם לחזור בתשובה לפני בו יום הדין הנורא כדי שישוב ה' לרחם עליהם. בנוסף ליהודה, יבוא חורבן מוחלט וכיליון על עמים הסביבה ובפרט: פלשת, עמון, מואב ואשור כעונש על ששעבדו את ישראל וחרפו אותם. לאחר מכן עובר הנביא לתאר את חטאיה של ירושלים ואת השפל המוסרי שפשט בה ובמנהיגיה ומנבא על העונש הצפוי לה ועל כך שישארו ממנה רק "שארית ישראל". בסופה של הנבואה מנבא צפניה נבואת נחמה המתארת את הגאולה העתידית, בה ה' ישיב את שבות יהודה ויחזירם לארצו, בה ירעיף עליהם מאהבתו וכל העמים יכירו בה' ובייחודו על ישראל.

בדומה לנבואותיהם של יונה ונחום, נבואות צפניה צופות את חורבן האימפריה האשורית ובירתה נינוה. כמאה שנים קודם לצפניה, אימפריה זו החריבה את ממלכת ישראל והגלתה את תושביה, וכן החריבה את רוב ערי יהודה מלבד ירושלים. בשנת 457 לפני הספירה (612 לדעת החוקרים) אכן נפלה נינוה בידי חילות בבל ומדי.

הרעיון של "יום ה'" כ-יום הדין לחוטאים מופיע גם בנבואותיהם של עמוס, ישעיהו ויואל.

בדומה לנביאים אחרים בזמנו, כמיכה וישעיהו, הוכיח צפניה במיוחד את עשירי הארץ. הוא התנבא כי "גם-כספם גם-זהבם לא-יוכל להצילם", והוסיף כי - "וְהָיָה, בְּיוֹם זֶבַח ה', וּפָקַדְתִּי עַל-הַשָּׂרִים, וְעַל-בְּנֵי הַמֶּלֶךְ--וְעַל כָּל-הַלֹּבְשִׁים, מַלְבּוּשׁ נָכְרִי״.

פסוקים מושאלים מן הספר

• ”אחפש את ירושלים בנרות” (פרק א', פסוק י"ב) השתרש בשפה כביטוי לחיפוש מדוקדק ויסודי.
• ”אני ואפסי עוד” (פרק ב', פסוק ט"ו) ביטוי שמשמעותו אגואיזם קיצוני.
• ”שארית ישראל לא יעשו עוולה” (פרק ג', פסוק י"ג) בא לבטא את חזקת הכשרות שמוחזק בה כל יהודי.

קישורים חיצוניים

• ספר צפניה, באתר מקראות גדולות הכתר
• ספר צפניה, באתר "תורת אמת"
• ספר צפניה, באתר ויקיטקסט
• ספר צפניה, באתר מכון ממרא
• ספר צפניה באתר שיתופתא
• "דף הבית" של צפניה הנביא באתר הניווט בתנ"ך

• J. M. P. Smith, W. H. Ward., & J. A. Bewer, Micah, Zephaniah, Nahum, Habakkuk, Obadiah and Joel (International Critical Commentary), Edinburgh: T. & T. Clark, 1911. Online copy at the Internet Archive

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

28209070צפניה