חוות אהרנסון
חוות אהרנסון, הידועה גם בשם "התחנה לניסיונות חקלאיים בעתלית", היא חווה חקלאית השוכנת כשני קילומטרים מזרחית ליישוב עתלית, שהייתה פעילה במיוחד בין השנים 1917-1910 ופעלה בצורה מוגבלת גם לאחר מכן. המקום שימש בעיקר כתחנה לניסויים חקלאיים, אולם בחווה גם פעלה רשת הריגול ניל"י.
היסטוריה והווה
תחנת הניסיונות החקלאיים הוקמה בשנת 1910 על ידי וועדה מיוחדת מקרב ציוני ארצות הברית, בתמיכת ההסתדרות הציונית, ובראשה עמד האגרונום והמדען אהרן אהרנסון, איש זכרון יעקב. המטרות הראשיות לשמם הוקמה התחנה היו התאמה לתנאי הארץ ולכלכלתה של גידולים חקלאיים שונים ושיטות עיבוד מתקדמות, וכן הפצת הידע החדש והדרכה מקצועית למתיישבים במושבות היהודיות, שהיו אז בראשית התפתחותם. בתחנה נוסו מכונות חקלאיות חדישות, נבחנו גידולי שדה רבים, טופחו גפנים ועצי פרי, שוכללו שיטות השקיה, דישון והדברה, ועוד.
במהלך מלחמת העולם הראשונה התמסר אהרנסון לפעילות חשאית בארגון הריגול ניל"י שהקים וניהל, ובשלב מסוים נאלץ לעזוב את הארץ. לכשעזב, הפקיד את ניהול התחנה, אשר שימשה כאחד המרכזים המשמעותיים של רשת הריגול, בידי בני משפחתו ובידי יד ימינו אבשלום פיינברג. לאחר מותו של פיינברג ניהלו את המקום ואת פעולות הריגול שרה אהרנסון ויוסף לישנסקי. לאחר שנתגלתה רשת הריגול ניל"י, הטילו הטורקים מצור על זכרון יעקב, בחפשם אחר ראשי הארגון; מיד לאחר מכן (אוקטובר 1917) פרצו כוחות הביטחון הטורקים לחוות עתלית, הרסו, עקרו, ושברו את כל מה שהיה במקום.
בתחילת תקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל, חזרו בני משפחת אהרנסון הנותרים אחרי מות שרה ואהרן, ובראשם שמואל (סם) אהרנסון, להפעיל, בעזרת אחרים, את תחנת הניסיונות, גם אם בצורה מצומצמת. לנוכח קשיים רבים שהיו כרוכים בכך, נאלצו לאחר כעשור לסגור את התחנה, שעמדה מאז בשיממונה במשך שנים רבות.
בשנת 1965 שוקם המקום, ועל חלק מאדמות החווה נפתח, בעזרת משרד החינוך והמוסדות הציוניים, מחנה קבע המיועד לפעולות בתי ספר ותנועות הנוער השונות. לקראת שנת 2000, הופסקה גם פעילות זאת.
בעשור השני של המאה ה-21, התחנה הנטושה בעתלית ניכרת בשדרת דקלי הוושינגטוניה המפוארת, שניטעה סביב שנת 1912 בידי אהרן אהרנסון, אותה ניתן לראות תוך כדי נסיעה בכביש חיפה-תל אביב.
