מגדל שלום מאיר
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | גורד שחקים |
| שימוש | משרדים |
| מיקום | תל אביב-יפו |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | 1959–1965 (כ־6 שנים) |
| אדריכל | יצחק פרלשטיין, גדעון זיו, מאיר לוי |
| מידות | |
| גובה | 127.4 מטר |
| קומות | 36 |
| קואורדינטות | 32°03′51.3″N 34°46′11″E / 32.064250°N 34.76972°E |
|
(למפת תל אביב רגילה)   מגדל שלום מאיר | |
מגדל שלום מאיר (בקיצור מגדל שלום, היה ידוע בעבר גם בשם העממי "כלבו שלום"), הוא בניין גדול בעל עירוב שימושים, המפורסם בישראל בשל היותו גורד השחקים הראשון בתל אביב ובישראל. נחנך בשנת 1965 בקצה רחוב הרצל, במקומו של המבנה הישן של הגימנסיה העברית "הרצליה" שנהרס. בעת חנוכתו היה המבנה הגבוה ביותר במזרח התיכון ובאסיה, אפריקה ואוקיאניה, ואחד המגדלים הגבוהים בעולם מחוץ ליבשת צפון אמריקה[דרוש מקור]. גובהו היה כ-123 מטרים.
לאחר שיפוץ ובניית תוספת לחלקו העליון בין השנים 2003 –2004, גובהו מגיע לכ-129 מטרים ב-34 קומות. תוספת בנייה זו הסבה את קומותיו העליונות למגורים והוסיפה בריכת שחיה פרטית על גג המגדל בפינתו הדרום מערבית. בסיס המגדל מכיל קומת מסחר.
היסטוריה של המגדל
מגדל שלום הוקם על ידי חברת "כיכר הרצליה" שהייתה שותפות של הלל דן, האחים מאיר, פדרמן וג'ורג' פרידלנדר[1]. עם הזמן רכשו האחים מאיר את רוב מניות החברה והמגדל נקרא על שם אביהם שלום מאיר. הוא תוכנן על ידי האדריכלים יצחק פרלשטיין, גיסו של מרדכי מאיר, גדעון זיו ומאיר לוי. בתוכניות המגדל המקוריות נישא הבניין לגובה של כ-112 מטרים, מגדל בן 100 מטרים הניצב על פודיום בגובה 12 מטרים, תכנון זה נבע מדרישת העירייה שהבניין לא יחסום את המשך רחוב הרצל, ואכן, התכנון אפשר לרחוב לחצות תחת המגדל בלא מפריע. באוקטובר 1961 נחתם הסכם בין החברה לעירייה על בניית המגדל ופיתוח האזור סביבו[2]. בנייתו נעשתה בידי חברת רסקו בשיטה שוודית ולא נעזרה בפיגומים עצמאיים, אלא נסמכה על שני פירי המגדל היצוקים ממזרח וממערב. בתחילת 1962 הוחל בחפירת היסודות, החניון התת-קרקעי, ואף הכנה לחיבור תחנה לרכבת תחתית עתידית. כתוצאה מפעילות זו נתערערו היסודות של מבנה ספריית שער ציון הסמוך, שנסגר ויועד להריסה[3]. הבנייה נמשכה באופן רצוף עד 1965[4]. בשלב ראשון נבנו 17 הקומות הראשונות, ולאחר עצירה קצרה בשל מחסור במימון, נעתרה מדינת ישראל לסיוע ורכשה חלק מקומות המגדל, ומיד לאחר מכן הושלמו הקומות העליונות[5]. בחנוכת המגדל נחשף הציבור לדרגנוע הראשון במדינת ישראל. ב-18 בספטמבר 1965 נפתח הכלבו בבניין[6]. באוקטובר 1965 נכנס בנק לייצוא לרגלו המזרחית של המגדל[7]. בהמשך פעל לתקופה מה בית מלון "המגדל" ברגלו המערבית, היכן שממוקמים כיום משרדי הבנק הבינלאומי הראשון. לפיכך, היה בעת השלמתו מבנה זה נחשוני ופורץ-דרך בתחומים רבים. בשנת 1971 פרצה שריפה בכלבו שלום, ושי מאיר הוביל את שיפוץ הכלבו עד לפתיחתו מחדש עם מספר חידושים שיווקיים, עיצוביים ואחרים שלא נראו עד אז בישראל.
המגדל נבנה על הריסות בניין "גימנסיה הרצליה", אחד המבנים האקלקטים המרשימים והייחודיים שנבנו בראשית ימי העיר תל אביב, בקצה רחוב הרצל, שהיה הרחוב המרכזי של העיר. הריסת מבנה היסטורי זה עוררה את תנועת השימור העירוני, ובעקיפין הביאה להקמת המועצה לשימור מבנים ואתרים. עם חלוף השנים הלכה וגברה הביקורת על עצם בניית המגדל, בעיקר עקב מיקומו במרכז ההיסטורי של תל אביב.
שנים מאוחרות
עם השלמתו החזיק המגדל בתואר "המגדל הגבוה ביותר באסיה" עד לשנת 1968 עם השלמת "בניין קסומיגסקי" בטוקיו, יפן. כמו כן, החזיק המגדל בתואר "המגדל הגבוה ביותר במזרח התיכון" עד לשנת 1979 עם השלמת בניין "מרכז הסחר העולמי" בדובאי. הבניין החזיק בתואר גורד השחקים הגבוה בישראל למשך כ-34 שנים, עד לחנוכת מגדל עזריאלי העגול בשנת 1999. עד העשור השני של המאה ה-21 איכלס הבניין משרדי ממשלה רבים. בקומה השלישית פעלה ספרייה עירונית. במגדל היה גם מתחם באולינג.
במגדל פעלה חנות כלבו גדולה, בשם "כל-בו שלום", שהייתה מפורסמת בשנות ה-60 וה-70, לפני שנבנו בישראל קניונים. כל-בו שלום נוהלה מ-1972 על ידי שי מאיר שהיה המנהל הראשי (Managing Director) של הכלבו עד למכירתו בשנת 1987. עקב פרסומה הרב של החנות, יש המכנים את הבניין עד היום בשם "כל-בו שלום". החנות נסגרה בשנת 1989 עקב ירידה במספר המבקרים ובנפח המכירות.
על גגו של מגדל שלום פעלו משנת 1966 מצפה פתוח עם משקפות תצפית בשם "מצפה שלום", ומסעדה. שניהם נסגרו בשנת 1999, עקב פתיחת המצפה המקורה במגדל העגול של מגדלי עזריאלי, ולנוכח ירידה מתמשכת במספר המבקרים.
ב-7 ביוני 1973 הוקם במגדל "מוזיאון השעווה הישראלי" על ידי שי מאיר. המוזיאון, שהיה מוזיאון השעווה היחיד בישראל עם תצוגה של 100 בובות שעווה, ושנוהל על ידי שי מאיר במשך 14 שנים, נסגר בשנת 1995 כתוצאה מבעיות כלכליות. לאחר סגירת המוזיאון עוצבו שש בובות שעווה בידי האמן מיכאל (מישה) רפפופורט של האישים הבאים: חיים נחמן ביאליק, לאה גולדברג, נתן אלתרמן, אלכסנדר פן, אברהם שלונסקי וחנה רובינא, והן מוצבות בקומה הראשונה של המגדל מהכניסה המערבית.
מקיץ 1974[8][9] עד 1994 פעל על הגג הפתוח התחתון של המגדל פארק שעשועים קטן בשם "מאירלנד"[10].
סרטי הקולנוע "עליזה מזרחי" (1967) ו"סיפורי תל אביב" (1992) צולמו במגדל, והם מנציחים את המקומות שהיו בו: חנות הכל-בו, מוזיאון השעווה, פארק השעשועים והמצפה.
בשנת 2003 החל שיפוץ של הקומות העליונות במגדל כדי להסב אותן למגורים. בקומות אלו נבנה מספר מצומצם של דירות יוקרה המנצלות את מיקום המגדל המרכזי, נוף הים, והסמיכות לשכונת נווה צדק ההיסטורית.
ב-17 בנובמבר 2010 פרצה שריפה בקומות העליונות של המגדל. כיבוי השריפה ארך כשלוש שעות, זמן רב יחסית, עקב קריסת מערכת החשמל באחת הקומות שנפגעו, שמנעה פעולה תקינה של משאבות המים. כתוצאה מן השריפה נפגעו עשרה אנשים באורח קל משאיפת עשן[11].
הניהול, תפעול ואחזקה של מגדל שלום מתבצע תחת חברה מעורבת בה מחזיקה מדינת ישראל בכ-12%.
תיאור המגדל
המבנה בנוי בסגנון מודרני. הוא מלבני בתוכניתו, מורכב משורות חלונות אופקיים, ומחופה אריחי פסיפס איטלקים בגוון בז'. בחזיתות המזרחית והמערבית שורת חלונות אנכית המלווה את שתי ליבות הבניין המנותקות זו מזו. המגדל נח על פודיום גדול בן שתי קומות, כאשר מבואת המגדל אינה נמצא בגישה ישירה מן הרחוב, בקומת הקרקע כמקובל, כי אם בקומת ביניים מעליה. גישה אל קומת הביניים אפשרית רק לאחר טיפוס בדרגנוע. לבניין שתי מבואות, מזרחית ומערבית, בהתאם לליבות המגדל. במהלך השנים ניטשו ויכוחים לגבי עיצובו של המגדל ומראהו הבומבסטי למביטים בו מכיוון רחוב הרצל. בכך דומה המגדל לבניין "פאן-אם" בניו-יורק, אשר הושלם שנתיים קודם לכן, בשנת 1963, ואשר חסם את שדירת הפארק באופן דומה.
במשך שנים רבות היה מגדל שלום המגדל היחיד בישראל שבו ייעדו מתכנניו מקום להקמת תחנת רכבת תחתית, עבור הרכבת התחתית של תל אביב. הכנה זו לא זירזה את הקמת הרכבת התחתית, והייעוד לא מומש. מאז תוכננו כך גם מגדל רובינשטיין בתל אביב ומגדל הנביאים בחיפה, שבו נוצל התכנון ונבנתה תחנה עבור הכרמלית. חידוש תחבורתי נוסף במגדל שלום היה הכביש הדו מסלולי שעובר מתחתיו.
בהיותו המגדל הגבוה בישראל, ממוקמות היו אנטנות רבות על גגו ובהן אנטנת NDB המסייעת בנחיתת מכשירים בנמל התעופה בן-גוריון. האנטנות הוסרו בתחילת שנות ה-2000.
המרכז להכרת תל אביב
על קירות רחבת הכניסה המערבית למגדל נמצאים שני פסיפסים גדולי ממדים, המתארים תמונות מהחיים בתל אביב. הראשון: "הפסיפס לזכר הגימנסיה הרצליה" נוצר על ידי הצייר נחום גוטמן עם הקמת המגדל, והשני: "יפו-תל אביב: דור שני" נוצר בשנות ה-90 על ידי הצייר דוד שריר. מולם הוצב פנס הרחוב הראשון של תל אביב.
בשתי הקומות התחתונות של הבניין מוצגת תערוכה בנושא תולדות תל אביב. חלק מהמוצגים הועברו מהמוזיאון לתולדות תל אביב שפעל בעבר בכיכר ביאליק ונסגר. התערוכה כוללות תמונות נדירות, תצלומים של שמעון קורבמן, אוסף מפות היסטוריות, דגמים של פרויקטים שניבנו וכאלה שתוכננו אך לא נבנו, דגמים של תל אביב הקטנה, פינה להנצחת פטריק גדס ותוכניתו, ודגם של רוב שטח תל אביב על כל בניניה (משנת 1999), שהועבר לשם מבניין העירייה. במרתף הבניין שוכן ללא קשר למרכז להכרת תל אביב, גם ארכיון אדריכלות ישראל.
מפת הסביבה
 |
ראו גם
לקריאה נוספת
- שי מאיר, סיפורם של האחים מאיר
- יוסי קליין, האמריקניזציה של תל אביב: פרשת הריסתה של הגימנסיה העברית "הרצליה" לטובת הקמת גורד-השחקים הישראלי הראשון "מגדל שלום מאיר" (1966-1959), הוצאת כרמל, 2011.
- עידו רוזן, Tel Aviv Storeys: רבי קומות וגיבורות במטרופולין תל אביב. גחליליות: כתב עת לקולנוע וטלוויזיה (1). תל אביב: רסלינג, 2018.
קישורים חיצוניים
| עיינו גם בפורטלים: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל האדריכלות | ||
|
פורטל תל אביב-יפו | ||
- מגדל שלום, באתר גורדי השחקים העולמי (באנגלית)
- מגדל שלום מאיר - בית המשרדים הגדול והמשוכלל ביותר במזרח התיכון, דבר, 9 ביולי 1965
- הריסת בניין גימנסיה הרצליה ובניית מגדל שלום מאיר כראשית ה'אמריקניזציה' של תל אביב(הקישור אינו פעיל, 21 בדצמבר 2017) - מאמר מאת יוסי קליין ורות קרק, האוניברסיטה העברית.
- מיכאל יעקובסון, תפסה אמריקה: המגדל ששינה את תל אביב, באתר Xnet, 4 במאי 2011 - שיחה עם אדריכל יוסי קליין על השפעתו של מגדל שלום על התכנון ותל אביב
- עמית קוטלר, מהגימנסיה והרכבת התחתית ועד לאנטנות והשריפה: מגדל שלום חוגג יומולדת 50, באתר ynet, 22 במאי 2015
הערות שוליים
- ^ מאיר נחתומי, הלל דן נתבע לשלם 354 אלף ל"י, מעריב, 22 בדצמבר 1964
- ^ עיריית ת"א חתמה חוזה להקמת גורד שחקים, דבר, 19 באוקטובר 1961
- ^ 165 אלף ספרי שער ציון, מעריב, 1 במרץ 1962
- ^ אברהם רותם, מלמעלה רואים הכל, מעריב, 6 באוקטובר 1964
- ^ הישג הנדסי: מגדל שלום סוטה רק ב-8 מילימטרים, מעריב, 21 באוגוסט 1963
- ^ נפתח כל בו שלום, חרות, 10 בספטמבר 1965
- ^ נחנכו משרדי הבנק ליצוא, דבר, 27 באוקטובר 1965
- ^ דנקה הרניש, מאירלנד - דיסנילנד ישראלי בזעיר אנפין, דבר, 8 ביוני 1975
- ^ כייף לכל המשפחה בכל בו שלום, מעריב, 28 במאי 1986
- ^ ש. אביטל, מה בין מאירלנד לבית הרכב, מעריב, 1 בדצמבר 1970
- ^ אבי כהן, שלום ותמרות עשן, באתר "ישראל היום", 18 בנובמבר 2010 (הקישור אינו פעיל, 21 בדצמבר 2017)
