בית קדימה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בית קדימה
(למפת ירושלים רגילה)
 
בית קדימה
בית קדימה
בית קדימה, 1945
בית קדימה מכיוון קריית שמואל, 1950

בית קדימה הוא מבנה ברחוב הרב ברלין 30 שבשכונת קריית שמואל בירושלים, בו גובשו בחודש אוגוסט 1947 המלצות ועדת אונסקו"פ להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, אשר אושרו לאחר מכן בהחלטת כ"ט בנובמבר באו"ם.

היסטוריה

המבנה הוקם בשנת 1945 בפאתי שכונת רחביה, על ידי ממשלת המנדט הבריטי כקומפלקס של 21 דירות עבור משפחות קצינים בצבא הבריטי ששירתו בארץ. הוא תוכנן על ידי האדריכל אוטו הופמן בסגנון הבינלאומי (באוהאוס) שהתפתח בתחילת המאה ה-20, תוך שילוב מוטיבים ירושלמיים מסורתיים. הבניין, שנקרא בשם "בית קדימה" על שם חברת הבנייה שהקימה אותו, מזוהה בעיקר בזכות שני גרמי המדרגות, בצורת שני חצאי קשתות, שבחזיתו.

הקצינים ומשפחותיהם לא זכו להשתכן בבניין, עקב החלטת השלטונות הבריטים שהבינו כי יוטב להם אם יעזבו את הארץ. בנוסף, פנתה ממשלת המנדט הבריטי אל האו"ם במטרה שיגבשו חוות דעת בעניין עתידה של הארץ. בעקבות פנייה זו גיבשה האו"ם את ועדת אונסקו"פ (UNSCOP), כדי לבדוק את המצב בארץ ישראל ולהציע פתרונות. כך תפסו את מקומם של הקצינים הבריטים בבית קדימה אחד עשר נציגיה המנויים של הוועדה בין החודשים יוני ויולי של שנת 1947. הבניין נבחר לשיכון הוועדה בגלל בידודו, באופן שהקל על השמירה, אולם הדבר העלה טענות על כך שהוועדה מבודדת מתושבי הארץ[1].

כאשר סיימו את עבודתם, הגישו חברי הוועדה את המלצותיהם במליאת האו"ם, אשר זכו לכינוי המפורסם "תוכנית החלוקה". ביום כ"ט בנובמבר 1947 (ה-29 בנובמבר), התקבלו מסקנות הוועדה לאחר הליך הצבעה מורט, עצבים בעצרת הכללית. המלצות אלו היוו חלק חשוב בתהליך הדרך להקמת בית לעם היהודי בארץ ישראל, כשנה וחצי לאחר מכן.

עם תום עבודתם, נותר הבניין ריק, ונעשו ניסיונות של הממשלה למוכרו[2].

לאחר פרוץ מלחמת העצמאות החליפה ממשלת המנדט את הבית תמורת דירות באזור ביטחון א'[3]. ועד הקהילה שיכן בבניין משפחות יהודיות שברחו משכונות מעורבות בעיר, והן הצטרפו לקבוצת ה"הגנה". אך, לקראת סוף ינואר 1948 היות שהבניין החל להוות יעד לירי ערבי[4] ונפצע בו נוטר[5], פונו ממנו הנשים והילדים למקומות בטוחים יותר.

במלחמת העצמאות, הבניין גם שימש את ההגנה כמוצב קדמי מול שכונת קטמון וגבעת שהין, עליה שכנה מפקדת הכוחות הערביים. מעברים נפרצו בו כדי לאפשר מעבר מדירה לדירה בזמן ירי. במבצע יבוסי יצא מבית קדימה אחד הכוחות לכיבוש קטמון[6].

במלאת 60 שנה להקמת הבניין, קיימו עיריית ירושלים והמועצה לשימור אתרים טקס במקום, שכלל הסרת הלוט מעל שלט הבניין.

קישורים חיצוניים


שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה

פרמטרי חובה [ שם ] חסרים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בית קדימה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Gerald Frank, Uniscop Remains Remote, פלסטיין פוסט, 30 ביוני 1947
  2. ^ דירות קדימה לשיכון?, משמר, 21 באוגוסט 1947
  3. ^ חליפין, משמר, 28 בדצמבר 1947
  4. ^ הצבא בעמדות המגן והצלפים בשייך ג'ראח יורים באין מפריע, על המשמר, 26 בינואר 1948
    יריות הטרדה משכונת קטמון, דבר, 27 בינואר 1948
    יום 15 בפברואר עבר בירושלים בשקט יחסי, דבר, 16 בפברואר 1948
  5. ^ פצועים יהודים מיריות בחוצות ירושלים, דבר, 26 בינואר 1948
  6. ^ ישעיהו כ"ץ, בית קדימה, פרט מן העבר בנוף ההווה, עבודת סמינר, החוג לגאוגרפיה, האוניברסיטה העברית ירושלים, עמ' 19-20


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25994204בית קדימה