מלון המרכז
 | |
| המלון בשנת 2016 | |
| מיקום | ירושלים |
|---|---|
| סוג המלון | מלון חרדי |
| בעלות | מלונות פרימה |
| שמות קודמים | מלון המרכז (ידוע בשם זה) |
| בניית המלון | |
| תאריך פתיחה | 1968 |
| קואורדינטות | 31°47′08″N 35°12′56″E / 31.78562°N 35.21543°E |
| אתר המלון | |
מלון המרכז (כיום פרימה פאלאס) הוא בית מלון בירושלים המאופיין בקהל חרדי. המלון שוכן סמוך לכיכר הדוידקה ולמרכז כלל, ומהווה מקום מפגש ידוע לפוליטיקאים ועסקנים חרדים.
תולדות המלון
מלון המרכז נבנה בשנות ה-60 של המאה ה-20, במקום בו עמד לפני כן בית הספר לבנות של המיסיון האנגליקני שהיה בשנים 1949-1961 חלק מבית חולים הדסה. המבנה נמכר ליזם פרטי, שבתחילה התכוון לבנות במקומו בית דירות שייקרא בית הדגל[1], אולם בגלל המיתון שונו התוכניות ובינואר 1966 אושר להקים על הקרקע בית מלון[2]. מבנה בית הספר נהרס בשנת 1966 ובמקומו נבנה המלון, שנפתח ביולי 1968[3]. חודש קודם לכן חגג מנחם פרוש את חגיגת בר המצווה של הבן שלו במלון[4]. בסוף אוגוסט נחנך המלון בהשתתפות שרים[5]. בתחילה נוהל המלון על ידי מנחם פרוש ואשתו[6], אך לאחר כשנה הוכנסה החברה הבינלאומית למלונאות לנהל את המלון[7].
המלון הוקם על ידי חברת נחלת ישראל שהייתה רשומה בואדוץ[8], בהשפעת מנחם פרוש. כמקובל, קיבלו המשקיעים את חצי מעלות ההקמה ממשלת ישראל כהלוואה. בראיון במעריב בתחילת 1970 צוטט פרוש כאומר: "אני יו"ר מועצת המנהלים, זוהי קבוצת משקיעים אשר הצלחתי להשפיע עליהם ... והם אשר הקימו את המלון ... אני נאמן שלהם, אבל אני לא בעל המלון."[9] פרוש לא ציין אז מי היו המשקיעים. בשנת 1972 התנהל משפט בו תבע ג'ו "הקצב" סטאשר את חבר הכנסת מנחם פרוש. סטאשר טען שהוא מחזיק כ-90% מהחברה בעלת המלון, ושפרוש שינה את הסכם הנאמנות כך שחצי מהרווחים הועברו לידיו[10]. לעומת זאת, טען פרוש שסטאשר הלווה לחברה 100,000 דולר וכלל לא היה בעל מניות בחברה[11]. במהלך המשפט, הודיע עו"ד יגאל ארנון, פרקליטו של פרוש, שלאור היותו של סטאשר שותפו של מאיר לנסקי, מראשי המאפיה בארצות הברית, הוא מבקש להשיב לו את הכסף מיידית ואינו רוצה קשר איתו. בספרו[12] מביא ההיסטוריון פרופ' רוברט רוקאווי את תגובתו של סטאשר לפרשה:
"I can't believe it. A rabbi stole my money. A rabbi stole my money."
בראיון למקור ראשון, התייחס פרוש לנושא באמרו: "נפגשתי בחיי עם הרבה אנשים, ולא נהגתי לבדוק בציציות שלהם".[13]
בבית המלון היו 76 חדרים ואולם אירועים ששימש כמקום התכנסות למפלגת אגודת ישראל, שהרב מנחם פרוש היה מראשיה. כבית מלון המיועד לציבור החרדי הוא הותאם במיוחד לצורכי ציבור זה, דבר המתבטא, בין השאר, בכך שהוא פעל בכשרות "מהודרת" (בד"ץ אגודת ישראל). במבנה הוקם בית כנסת, מקוואות טהרה (לגברים) ובחדרים הותקנו שעון שבת וכיור לנטילת ידיים, אך נפקד מקומה של הטלוויזיה. הסוכה בחצר המלון תוארה בעיתונות כאתר עלייה לרגל מרהיב ביופיו[14].
בראשיתו נועד המלון לחרדים אמידים. בכל פסח נהגה משפחת פרוש המורחבת לערוך את ליל הסדר במקום, וביתו של מנחם פרוש נמצא בסמוך למלון.
בית המלון עבר עליות ומורדות ובשנת 2001 רכש איש העסקים הנרי מוסקוביץ' את המלון תמורת 5.5 מיליון דולר. המלון עבר שיפוץ מאסיבי ושמו הוסב למלון "פרימה פאלאס" כחלק מרשת מלונות פרימה. בפרסום בעיתונות, התחייב מוסקוביץ, כי יישמר צביונו החרדי של המלון.[15]
על פי אתר אינטרנט העוסק בתיירות, המלון אכן משווק לציבור החרדי ומצוין כי בנוסף לכשרות המהודרת, המקווה ובית הכנסת, הוא נמצא במרחק הליכה משכונות חרדיות הסמוכות למרכז העיר ירושלים, ולחצרות אדמו"רים הנמצאים בשכונות אלו. במלון ניתן למצוא כיום בכל חדר כיור לנטילת ידיים. ניתן לקבל גם רדיו וטלוויזיה.
אירועים במלון
בחודש יוני שנת 1984 הותקף מנחם פרוש בתוך מלון המרכז בירושלים. התוקפים, חסידי גור, הכו בו נמרצות בשל הטענה כי פגע בכבודו של האדמו"ר מגור דאז[16]. פרוש סבל מזעזוע מח ואושפז למשך שבועיים[17]. גם בניו שהיו עמו הותקפו ובית הכנסת של המלון הושחת[17].
השתלשלות העניינים החלה כאשר במוסף סוף השבוע של עיתון הארץ שיצא ביום השישי הראשון של חודש יוני 1984, פרסם העיתונאי עקיבא אלדר מאמר ובו טען כי חבר הכנסת מנחם פרוש, אינו צריך לחשוש מרוטציה בין חברי הכנסת של אגודת ישראל, משום שהרבי מגור כבר בן שמונים ושש, ומשום כך אין לפרוש מה לדאוג. בחסידות גור עלה החשד כי העיתונאי לא כתב את הדברים על דעת עצמו אלא משמש כשופר לדברי ח"כ פרוש, מהם משתמע כי האדמו"ר אינו כשיר. סמוך למוצאי אותה שבת, התפלל מנחם פרוש בבית הכנסת של מלון "המרכז".
הפגנת החרדים נגד בית המשפט העליון, שנערכה בשנת 1999 על ידי כל פלגי הציבור הדתי והחרדי בישראל, אורגנה מקומתו השלישית של בית המלון, בין היתר על ידי מנחם פרוש.[18]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ יהודה האזרחי, דחפור בא לירושלים, מעריב, 19 באוגוסט 1966
- ^ מרכז התפוצות - מלון סוג א' לתיירים דתיים יוקם בבירה, מעריב, 24 בינואר 1966
- ^ מלון המרכז, מעריב, 11 ביולי 1968
- ^ יגאל כבש לבבות החרדים, מעריב, 19 ביוני 1968
- ^ נחנך מלון המרכז בבירה, דבר, 27 באוגוסט 1968
- ^ במקום בית - מלון, מעריב, 18 באוקטובר 1968
- ^ עסקים מוצלחים בחברה הבינלאומית למלונאות, מעריב, 9 ביולי 1969
- ^ נחום ברנע, פרוש, דבר, 8 בדצמבר 1972
- ^ רפאל בשן, כן זרקתי, לא זרקתי, גם אחרי שאמרתי, מעריב, 20 במרץ 1970
- ^ סטאשר: היתה קנוניה בין פרוש לנחלת ישראל טראסט, דבר, 22 במאי 1972
- ^ סטאשר וח"כ פורוש מכנים זה את זה רמאי בביה"מ, דבר, 15 במאי 1972
- ^ "But He Was Good to His Mother: The Lives and Crimes of Jewish Gangsters", עמ' 116-117.
- ^ http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=2371893&forum_id=771
- ^ סוכה - אתר עלייה לרגל, מעריב, 16 באוקטובר 1968
- ^ http://www.globes.co.il/news/home.aspx?fid=2&did=88518&nagish=1
- ^ http://www.peopleil.org/details.aspx?itemID=7489&nosearch=true&searchMode=1
- ^ 17.0 17.1 http://www.aplaton.co.il/story_494 (הקישור אינו פעיל, 26/03/2024)
- ^ נעמי לויצקי, כבודו אהרן ברק - ביוגרפיה, 2001, כתר הוצאה לאור
24926359מלון המרכז