הבקר
הַבֹּקֶר היה עיתון יומי שיצא לאור בין השנים 1934-1965, וייצג את השקפת עולמם של הציונים הכלליים.
היסטוריה
עיתון "הבֹקר" החל לצאת לאור כעיתון יומי בשנת 1934, והופץ בארץ ישראל ובחו"ל.[1] מערכת העיתון שכנה ברחוב רענן בתל אביב, והיו לה סניפים בחיפה ובירושלים. העיתון הוגדר בפרסומיו כעיתון מדיני וספרותי.
קוראי "הבקר" ומקימיו ברובם השתייכו למעמד הבינוני, בתקופה בה היה כוחו התקשורתי של השמאל הישראלי, ובעיקר עיתון "דבר", בשיאו. "הבוקר" הגדיר את עצמו כ"בטאון הציבור האזרחי בישראל, העיתון הנפוץ ביותר בחוגי התעשייה, החקלאות והמסחר".
עם מקימי העיתון וחברי ההנהלה נמנו חיים אריאב וישראל רוקח - ראש עיריית תל אביב בשנים 1936 - 1952. עורך העיתון בין השנים 1936–1955 היה יוסף הפטמן שהיה גם יו"ר אגודת העיתונאים. עם צוות העיתון במשך השנים נמנו: בן-ציון כ"ץ, פרץ ברנשטיין, ברוך קרוא (עורך ספרותי בשנים 1942 - 1962) זיסי סתוי (עורך ספרותי בשנים 1962 - 1965), אייזיק רמבה, יוסף תמיר, דב (ברוניסלב) לוין, אריה דיסנצ'יק (לימים עורך מעריב), שושנה שרירא (סופרת, בעלת מדור אקטואליה ספרותי: "חיים קטנים", כתבת תרבות ומבקרת ספרות ותיאטרון בשנים 1939 - 1955), הרצל רוזנבלום (לימים עורך ידיעות אחרונות), ברוך ויינשטיין, יעקב רבינוביץ, יוסף עבו עברון, אריאל וינשטיין (כתב כלכלי, לימים חבר כנסת), אדיר כהן.
לדברי מרדכי נאור "הבקר" סבל רוב שנותיו מהעדר בסיס כלכלי איתן, ולא אחת עמד בפני סגירה מסיבות כלכליות.[2]
"הבקר" חדל להופיע ב-31 בדצמבר 1965. בגליונו האחרון כתב עורך העיתון, גבריאל צפרוני, "'הבקר' היה חייל בשדות הקטל הרעיוניים של אחת התקופות הנאדרות והאיומות בעמנו ובארצנו. כוחו לא עמד – ונפל. אנו נפרדים בתודה על האמון שהוענק לנו כל השנים. אנו נועלים את שערנו באמונה שקורבננו נרצה ויירצה. שלום!".
סגירת העיתון באה על רקע הקמת מפלגת גח"ל (גוש חירות ליברלים). המפלגה החדשה ייסדה את עיתון "היום", שהחליף את העיתונים "הבקר" ו"חרות", אך הוא לא האריך ימים וב-1969 נסגר גם הוא.
הבקר לילדים
החל מ-1943 צורף לעיתון גם המוסף "הבקר לילדים", תחילה כחלק מהעיתון ובהמשך כשבועון עצמאי. "הבקר לילדים", בעריכת יעקב חורגין, כלל ידיעות בתחומים מגוונים בשפה המותאמת לילדים ולנוער, וכן סיפורים בהמשכים מאת חורגין עצמו, שושנה שרירא ואחרים.
ספורט הבקר
ב-1936 נוסף לעיתון מגזין שבועי, בן 4 עד 6 עמודים, שהוקדש לספורט הארץ ישראלי. המגזין, בעריכת אלכסנדר אלכסנדוביץ', דיווח על תוצאות משחקי כדורגל, כדורמים, כדורסל, תחרויות שחייה, בוקס (אגרוף) ועוד. כמו כן, מילאו את דפיו מאמרי דעה שעסקו בחינוך ובביקורת וכן דיווחים על הנעשה בשדה הספורט בעולם. לשבועון צורף גם מוסף קטן, בן עמוד אחד, שהוקדש לתנועת הצופים בשם "צופה - היה נכון".
לקריאה נוספת
- חברי מערכת "הבקר": נח בי (בירזובסקי], פני תל אביב בקריקטורות, עורך ומוציא לאור: משה שיינבוים, (למלאת 30 שנה לתל אביב).
- מדור הספרות: סרנה, יגאל, "יונה וולך - ביוגרפיה" כתר 2009, עמ' 148 - 150.
- ארכיון שושנה שרירא, "מרכז לחקר הספרות והתרבות העברית על שם לאורה שוורץֿ קיפ", אוניברסיטת תל אביב.
קישורים חיצוניים
- הבקר, באתר עיתונות יהודית היסטורית
- מרדכי נאור, "הבוקר" - עתון המרכז והחוגים האזרחיים, קשר 29, מאי 2001
- עיתונים ופרסומים, אתר נוסטלגיה און-ליין
- השבוע לפני שישים שנה - גיליון מס' 22, המרכז הבינתחומי הרצליה (גיליון מיום הכרזת המדינה)
- גליונות סרוקים של "הבקר לילדים" באתר "עיתונות ילדים של פעם" של הספרייה הלאומית
- בן-גוריון מביע נכונות להרכיב ממשלה, ראיון בהבוקר, 18.5.1965, יוסף עבו עברון
הערות שוליים
- ^ ראו למשל כאן: יוסף הפטמן, זכרונות מורשה, באתר "דעת"
- ^ רפי מן, כמו בועת סבון, העין השביעית, 7 במאי 2008
 | ||
|---|---|---|
| עיתונים כלליים בתשלום | הארץ • ידיעות אחרונות • מעריב השבוע | |
| עיתונים כלליים בחינם | ידיעות אחרונות (גרסה מקוצרת) • ישראל היום • מעריב הבוקר | |
| כלכלה ועסקים | גלובס • כלכליסט • TheMarker | |
| המגזר החרדי | המבשר • המודיע • הפלס • יתד נאמן | |
| יומונים ושבועונים ברוסית | נאשה סטראנה • נובוסטי נדלי | |
| עיתונים בשפות נוספות | אל-איתיחאד (בערבית) • ג'רוזלם פוסט (באנגלית) • הניו יורק טיימס הבינלאומי (באנגלית) | |
| יומונים שהפכו לתקופונים | מקור ראשון | |
| עיתונים שנסגרו | 24 דקות • דבר • הבקר • היום • הצופה • וסטי (ברוסית) • זמנים • חדשות • חרות • טלגרף • יום חדש • ישראלי • למרחב • מעריב • על המשמר • קול העם • שערים • חדשות ישראל (בגרמנית) • לעצטע נייעס (ביידיש) • רוסקי איזראילטיאנין (ברוסית) | |
23428559הבקר